"שני מלוכלכים על חצי כבד". תיעוד נדיר ובלעדי - איסוף מודיעין חשאי בגבול סוריה
מאות מטרים בלבד מהכפר הסורי מוקמת עמדת התצפית. כל אחד מהלוחמים נושא עשרות קילוגרמים של ציוד מתוחכם, ואז מתגלים אל מבעד מכשירי ראיית הלילה המורדים החמושים. רון בן ישי התלווה ללוחמי האיסוף הקרבי בקו בגולן. מיוחד ל-ynet - צפו בכתבה השנייה בסדרת "על הגבול"
בתוך קיפול בשיח בלילה חשוך ומאובק אחד ברמת הגולן אתה מתחיל להבין כמה קשה צריך לעבוד כדי שהכאוס המזרח תיכוני לא יגלוש אלינו. מסך האובך העבה בשבוע החולף הסתיר לא רק את הכפר הסורי במרחק כמה מאות מטרים מאיתנו אלא גם את הלוחמים שסביבי. לא ראיתי ממטר. שמעתי דיבורים מהוסים, ענפים נשברים חרישית, ומפעם לפעם נקישת מתכת במתכת, והסקתי שאנשי האיסוף הקרבי מקימים עכשיו בסבך את עמדת התצפית המוסתרת שתהיה ביתם ביממות הקרובות.
"קיר לבן" של צה"ל - הכתבה הראשונה בסדרה
הצוות הרגלי הזה שנודד ממסתור למסתור ומפעיל את המילה האחרונה של טכנולוגיות התצפית הוא הרגל והעיניים על הקרקע של מערך האיסוף והסיכול המודיעיני. מערך מורכב שתפקידו לאתר איומים מסוריה על יישובי רמת הגולן והגליל טרם או תוך התממשותם, ומיד לציין אותם במדויק כמטרות עבור הכוחות המבצעיים ועבור גורמי האש: כלי טיס, טילים או תותחים שבאמצעותם צה"ל מסכל ומרתיע בגזרה זו.
עברו הימים שתצפיתני מודיעין השדה ומפקדי הגזרה ספרו טנקים וסוללות טילים, ידעו לדקלם בעל פה את מספרי הדיביזיות והאגדים הארטילריים של צבא משפחת אסד וחיפשו, על פי רשימה מוכנה מראש, סימנים מעידים להכנות סוריות למתקפה רבתי עלינו. כיום, מאז החל המרד בסוריה - האיום על ישראל בגולן הוא הרבה פחות אקוטי ובוודאי שאיננו קיומי כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים למשל.
במקום כיבוש הגולן שתכנן משטר אסד, שואפים כעת חמינאי וסולימאני האיראנים לחסל את ישראל באמצעות התשה מתמשכת - מערכת טרור וטילים ללא הפוגה שתתיש פיזית ופסיכולוגית את אזרחי ישראל ותגרום להם לברוח לאמריקה ולאירופה. לצד איום זה קיים גם האיסלאם הרדיקלי הסוני, שגם הוא שואף להשמיד את ישראל במערכה מתמשכת אבל דוחה את המימוש ליום שאחרי ניצחונו על יריביו השיעים והשליטים הערבים החילונים. לכך מתכוונים באוגדה 210 (אוגדת הבשן) ובצה"ל בכלל כשמדברים על "תמונת אויב מורכבת בגולן". מה גם שלא כל החמושים הפועלים בגולן הסורי נחשבים אויבים.
מנקודת ראות ישראלית יש שלושה סוגי אנשים ממזרח לגדר המערכת בגולן: אויבים בפועל, אויבים בפוטנציה, וכאלה שהם פרטנרים בפוטנציה. האויבים בפועל הם כל מי שמשתייך לציר השיעי הרדיקלי בהנהגת איראן: צבא סוריה, חיזבאללה, ארגונים פלסטיניים ומיליציות סוריות, כולל קבוצות מיעוט חמושות הנאמנות למשטר בדמשק. האיראנים וחיזבאללה הכריזו כבר בסוף 2014 על הגולן כעל "חזית התנגדות" פעילה נגד ישראל ופועלים בהתאם. צה"ל פועל לסכל כוונות אלה באמצעות הגנה פעילה ובאמצעות תגובות צבאיות על ניסיונות פיגוע. אלה נועדו להרתיע.
האויבים בפוטנציה הם כל הארגונים והקבוצות המשתייכים לאיסלאם הסוני המיליטנטי, נמנים עם הסלפיה-הג'יהאדיסטית או שדוגלים בג'יהאד עולמי. חלקם כבר נמצאים בגולן הסורי כמו ג'בהת א-נוסרה, שהיא זרוע סורית של אל-קאעידה והשוהדאא אל-ירמוכ, שפועלים בחסות דאעש, ורובם קבוצות סלפיות וג'יהאדיסטיות מקומיות. המשותף לכולם הוא שהם מטבעם עוינים לישראל אך נמנעים מלהציק לנו משיקולים של עלות-תועלת. הם לא רוצים להסתבך איתנו בגבם שעה שהם נלחמים באסד ובתומכיו, והם גם מעוניינים בעזרה ההומניטרית שמושיטה ישראל לתושבי הכפרים. בעיקר סיוע רפואי לפצועים.
הסוג השלישי - הפרטנרים בפוטנציה - הם תושבי הגולן הסורי הלא מעורבים, המורדים החילוניים, אנשי צבא סוריה החופשי, קבוצות חמושים מקומיות ובני העדות הדרוזית-הנוצרית והצ'רקסים. אני משתמש במילה פרטנרים ולא "בעלי ברית" כיוון שמדובר בשיתוף אינטרסים אד הוק ולא בשותפות הנובעת מערכים או ממסורת משותפת. אלו אנשים נואשים שנמצאים במצוקה קיומית, ואם נדע להושיט להם יד כעת הם לא ישכחו זאת אם וכאשר נזדקק להם. מיותר לפרט.
האינטרס הביטחוני הלאומי של מדינת ישראל מחייב להתייחס ולפעול מול כל אחת מקבוצות אלה בצורה אחרת. המשימה של צה"ל בגולן היא לסכל פיגועים ולהרתיע את האויבים, אך בה בשעה למנוע מלחמה או לדחות אותה לתקופה ארוכה ככל האפשר. על פי תפישת הביטחון המקובלת כעת במערכת הביטחון ביוזמתם של שר הביטחון הנוכחי יעלון והרמטכ"לים גנץ ואיזנקוט, אסור שניגרר למלחמה כתוצאה מחיכוך או אירוע בשטח שיצא משליטה ושמעורבים בו גורמים שאינם נלחמים בנו כעת או מפני שהסתבכנו עם האיראנים ועוזריהם בגלל טעות בהבנת כל צד את כוונות הצד האחר.
מצד שני, חייבים לסכל טרור וירי תלול-מסלול, ואסור שניסיונות פיגוע או פגיעה בנו יעברו בלי תגובה שתפגע היישר במבצעים ותגבה מהם מחיר כבד באופן שירתיע מבצעים פוטנציאליים בעתיד, אבל לא יביא להתלקחות כוללת.
מתכוננים גם לדאעש
כדי ללכת על החבל הדק הזה וכדי להיות יעילים מאוד ולפעול במינון, במקום ובזמן המתאימים נחוץ מערך מודיעיני מורכב מאוד. כזה שיודע להתריע כדי להקדים ולסכל פיגועים, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה המקומית, לאתר במהירות או לתת הערכה מלומדת מהיכן יצא פיגוע או בוצע ירי, מי ירה ולמה, וגם לתת למפקדים בכל הרמות - ממפקדי הגדודים והחטיבות ועד לאלוף פיקוד צפון ולרמטכ"ל - תמונת מצב עדכנית של מערך הכוחות הנוכחי בגולן.
בעיקרון, לא כל הגורמים החמושים בגולן ואפילו לא כל הגורמים האיסלאמיסטיים הם בחזקת אויב, אבל אם דאעש יגיע סמוך לגדר - אפילו אם לא יפעל נגדנו - בצה"ל צריכים לדעת את זה ולהתכונן. כדי להיות מוכנים וכדי להיות מסוגלים לפעול במהירות צריכים בצה"ל להכיר לפרטי פרטים את הקבוצות במרחב שמולו.
המערך המודיעיני שמופעל כדי לתת את כל אלה מורכב מגורמים רבים שבמרכזם האיסוף הקרבי. פעם קראו לזה מודיעין שדה, שהיה חלק מחיל המודיעין. כיום, בגלל חשיבות האיסוף הקרבי בשטח והקשר המיידי של אנשיו עם כוחות הקרקע ומפקדיהם כמו עם גורמי האש מכל הסוגים, הם סופחו לזרוע היבשה ונעשו חיל בפני עצמו. בשבוע שעבר הם קיבלו כומתה משלהם בצבע אדמה והתמנה להם מפקד חדש, תת-אלוף מרדכי כהנא, שהיה בעברו, בין השאר, לוחם ומפקד סיירת גולני.
החיל הזה כולל את היחמ"מים (יחידות מודיעין) שבהן צוותים רגליים, רכובים ומוטסים שיודעים לשהות ימים בהסתר בשטח או סמוך אליו, לגלות ולהעביר תמונה אחורה היישר אל מקבלי ההחלטות. הוא כולל גם את הבקא"סיות (בקריות האיסוף) היושבות במשמרות ארוכות מול המסכים בחמ"לי האיסוף ומנטרות את מה שרואות המצלמות המוצבות בשטח ביום ובלילה, ואנשים המפעילים חיישנים שונים במקומות שונים כדי לדעת על כוונות הצד שכנגד ומהלכיו.
בשבוע שעבר, בעיצומו של האובך, התלווינו לאחד הצוותים הרגליים של גדוד האיסוף הקרבי בגולן. למיטב ידיעתי הייתה זו הפעם הראשונה שבה ניתנה לתקשורת, ובאמצעותה לציבור, הזדמנות לראות מקרוב פעילות מבצעית של צוות כזה. "משימתנו היא הגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. לשם כך אנחנו יוצאים לשטח ואוספים מידע על פי הצי"ח (ציון ידיעות חשובות), שמוגדר לנו על ידי הרמה הממונה. איננו סתם יושבים בשטח וצופים", אומר המג"ד, סגן-אלוף ניר מגידיש.
כדי למלא משימה כזאת, יצא הצוות שאליו התלווינו לתצפית במרכז הגולן, מול כפר סורי שנמצאים בו מורדים איסלאמיסטיים כולל כאלה הנאמנים לג'בהת א-נוסרה. המטרה הייתה ללמוד את הכפר שרוב
תושביו הלא מעורבים כבר נמלטו ממנו, לחקור וללמוד אותו כדי לדעת בדיוק מי נמצא בו היכן, ואם מתגלה משהו חריג לדווח אחורה.
אחרי תדריך קצר יצאנו במסע קצר למקום שנבחר כדי למקם בו את עמדת התצפית. כל אחד מהלוחמים נשא עשרות קילוגרמים של ציוד תצפית מתוחכם, נשק, אוכל (קבנוס כבר אמרתי?) ומים. האפלה הסמיכה הקשתה מאוד את ההליכה בייחוד כשהגענו לסבך שבו אמורים היינו להסתתר. הכפר הסורי, ואפילו גדר המערכת, היו בבחינת בל ייראה אף שהיו במרחק כמה מאות מטרים בלבד.
היה שם רק נצנוץ של כמה אורות צהבהבים, לא יותר. אבל כשהלוחם "הבנאי" גמר להסוות את העמדה ומכשיר התצפית שכינויו "מתן" הוצב והחל לפעול - ראינו גם ראינו את הכפר וחמושיו. התמונה אמנם הייתה "סינטטית" כמו זו שרואים במכשירי ראיית לילה, אבל גם מהמרחק שבו היינו יכולנו להבחין ללא קושי במגדל המים של הכפר ונגמ"ש מתוצרת רוסיה שעליו ניצבו שני לוחמים.
ניר, המ"פ, הסביר שמדובר כנראה בנגמ"ש שהמורדים לקחו שלל מצבא סוריה ועכשיו הם משתמשים בו כדי להגן על הכפר. איש לא תקף את הקבוצה שבכפר אבל נראה היה שהם מצפים שזה יתרחש. נפרדנו בלחישות מהלוחמים, מהתצפיתן וממפקד הצוות שכבר נטמעו בסבך וחזרנו למקום שממנו יצאנו. אחרי כמה יממות בחום ובאבק גם הם חזרו עם מטען לא מבוטל של מידע חיוני לחגוג את ראש השנה בבית.
לפנייה לכתב/ת 
