למה בישראל כמעט שאין בנייה ירוקה?
בשנת 2014 נבנו 7 אחוז מיחידות הדיור בגמר בנייה תחת התקן של בנייה ירוקה. "זו קפיצה אדירה אבל זה לא מספיק", אומר מומחה בתחום
למה, ביחס לעולם, ישראל מפגרת בהיבטים הכלכליים (חסכון בעלויות) והמימוניים (ההשקעות בנושא) של בנייה ירוקה?
ברחבי העולם מקובל לגשר על הפער שנוצר בין ההשקעה הראשונית הגבוהה יחסית בבנייה ירוקה, לתועלות והחסכון העתידי שלה, זאת באמצעות שימוש במגוון כלים פיננסים המספקים מימון ממשלתי ופרטי כגון: זיכוי מס רכישה על הקרקע; הלוואות בערבות מדינה ליזמים; שיפור היצע הדירות הירוקות להשכרה במסגרת תוכניות הממשלה; מסלולי הלוואה "ירוקה" לשיפוץ נכסים הניתנים על-ידי בנקים מסחריים בזמן רכישת/מכירת הנכס ועוד.
בשנת 2014 נבנו 7 אחוז מיחידות הדיור בגמר בנייה תחת התקן של בנייה ירוקה. "זו קפיצה אדירה אבל זה לא מספיק", אומר עמרי כרמון, עמית מחקר במרכז מילקן לחדשנות, העוסק בכלים פיננסיים לבנייה ירוקה למגורים במשרד להגנת הסביבה. "בכל הקשור למימון השוק של הבנייה הירוקה הוא פחות מסוכן בגלל החיסכון. מדובר בשוק בצמיחה מטאורית ברחבי העולם. מחקרים מראים כי על כל שקל שהמדינה משקיעה בבנייה ירוקה למגורים היא תקבל 3 שקלים. במונחי תמ"ג, השקעה בבנייה ירוקה למגורים מחזירה את עצמה פי 3. בהלוואות לבנייה ירוקה מחקרים מראים כי יכולת ההחזר מורידה את הסיכונים ב- 20 עד 30 אחוזים".
כרמון הוסיף כי בנייה ירוקה מעניקה תועלות למשתמש ולמשק. "בעולם אומרים כי מדובר על חיסכון של בין 10-30 אחוז בצריכת אנרגיה", הוא אמר. "תרבות הבנייה בישראל מאוד בזבזנית. מבנים ודירות נבנים בצורה מאוד לא יעילה. ענף הבנייה מאוד שמרני וקשה מאוד להכניס אליו את הטכנולוגיות החדשות, שבעולם כבר תפס תאוצה. דווקא כשאנחנו נמצאים במשבר הדיור יש לחץ להוריד את המחירים- אבל לא חושבים על יוקר המחיה. בנייה ירוקה מוסיפה כ-4 עד 2 אחוז לעלות הבנייה". יש לזכור כי אותה תוספת תחזור לאחר מכן לקונה בחיסכון אנרגטי, ואף בבריאות.
בכמה מדינות הבינו את הפוטנציאל
ברחבי העולם כבר הבינו את הפוטנציאל הכלכלי. בקליפורניה לדוגמה חוקקו בשנת 2009 תוכנית חדשנית בתחום הבנייה הירוקה שמאפשרת מימון מלא לבנייה ירוקה ושיפוצים ירוקים למבנים, כאשר התשלום מתבצע על בסיס מיסי העירייה. התכנית, בשם PACE , יצרה עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים והזרימה השקעות פרטיות של מאות מיליוני דולרים לתחום.
באחת הקבוצות שחברו לתוכנית דיווחו על חיסכון של מעל 130 מיליון דולר בחשמל ומים, כאשר מעל 41 אלף נכסים זכו לשיפור ירוק. כיום התוכנית מיושמת ב- 31 מדינות, כל אחת על פי דרכה. בוב בלומנפילד, חבר מועצת העיר לוס אנג'לס, קידם את החקיקה כשהיה חבר מועצת מדינת קליפורניה והסביר כי "אנחנו מאוד מתעניינים בבנייה ירוקה בלוס אנג'לס. החוק שהעברנו בעצם סייע לבעלי נכסים לשפר את צריכת האנרגיה שלהם. הם השתמשו בנכס בדרך מיוחדת. כך לדוגמה אם לא היה לך כסף לשים פאנל סולארי, יכולת להגיש בקשה דרך התוכנית ולקבל הלוואה אותה תחזיר באמצעות המיסים על הנכס. אם הלווה היה פושט רגל המיסים על הנכס היו נותרים".
יש לציין כי בפועל, החיסכון האנרגטי של בעל הנכס מתקזז עם תוספת המס, שנעלמת לאחר החזר ההלוואה. בלומנפילד הסביר כי כדי לעודד בניה ירוקה יש להסתכל על ההיבט הכלכלי.
"אתה מוסיף ערך לירוק - וזה הכסף. נקודת המפנה מגיעה כשהאינטרס הסביבתי תואם לאינטרס הכלכלי. ואז התוכניות מתפוצצות. השאלה היא איך להגיע לנקודת המפנה הזו".
בזמן שגרמניה וארצות הברית מובילות בייצור כלים פינאנסיים לבנייה ירוקה, אך ישראל כלל לא נמצאת על המפה. במרכז מילקן, במכון ירושלים לחקר ישראל, התקיים ביום חמישי שולחן עגול עם מומחים מהזירה האקדמית, הממשלתית והמסחרית בישראל, ארה"ב ואירופה, במטרה להבין מדוע אין כיום בישראל כלים פיננסיים אטרקטיביים לתחום זה ואיך ניתן לשנות זאת.
לפנייה לכתב/ת 
