אירופה וקוץ בה: מלכודת שלב הבתים
ארבע קבוצות הגיעו לשלב הבתים של ליגת האלופות עד לקיץ האחרון, אבל אז נפלו בזו אחר זו ולא הצליחו לשמור על תואר האליפות. מה עלה בגורלן ומה חושבים המאמנים שהיו שם? קלינגר: "מכבי ת"א מוגנת", גוטמן: "קרויף צודק כשהוא מעדיף את הליגה", אלישע: "לא קל לשחק נגד באיירן ואז נגד רעננה"
מכבי תל-אביב תעלה הערב (ד') על הדשא של אצטדיון סטמפורד ברידג' למפגש מול צ'לסי, ותחל באתגר הענק שנקרא שלב הבתים של ליגת האלופות. יחד עם זאת, היא בעיקר תנסה להיות הראשונה מבין הקבוצות הישראליות שהגיעו למעמד היוקרתי ובמקביל המשיכו להצליח בזירה המקומית.
אף קבוצה ישראלית, והיו ארבע כאלו שהגיעו לצ'מפיונס, לא הצליחה לשמור על צלחת האליפות בארון בסיום אותה עונה בה שיחקה בשלב הבתים של הצ'מפיונס. בנוסף, אף אחת מהן לא השכילה למנף את הכספים הגדולים, בין 50 ל-100 מיליון שקל, כדי לקבע את עצמה בטופ, להפוך לדומיננטית, לבנות דברים גדולים או להנחית זרים יוקרתיים.
הפועל ת"א הפכה ליצואנית הגדולה ביותר אחרי הקמפיין שלה, אבל הכספים הגדולים בקופה הובילו לבמבי, התקף לב לאלי גוטמן ומועדון שהתרסק אחרי שהיה בפיק. גם במכבי חיפה, ובטח שבמכבי ת"א של ניר קלינגר, לא עשו עם זה כלום. עם זאת, נראה שמכבי הנוכחית תהיה הראשונה לעשות את זה, אחרי שהצליחה להשאיר את ערן זהבי וטל בן-חיים, לייבא שחקנים כמו הבלם טל בן חיים, אבי ריקן, אלי דסה והשוער פרדראג ראיקוביץ', וכמובן לבנות סגל רחב. אם הם מחפשים דוגמה, מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף יכולים להסתכל על באטה בוריסוב, שהפכה לחברה קבועה במפעל ובמקביל זכתה תשע פעמים באליפות בלארוס. בדקנו מקרוב את אותן ארבע קבוצות ישראליות, ולהלן הממצאים.
מכבי חיפה, מודל 2002
מה עשתה בבתים: למכבי חיפה של יצחק שום היה את סגל הזרים האיכותי והדומיננטי ביותר מבין הנציגות הישראליות. הקבוצה השיגה את מספר הנקודות הגבוה ביותר וגם סיימה שלישית עם שבע נקודות, בבית שכלל את מנצ'סטר יונייטד (15 נק'), באייר לברקוזן (9) ואולימפיאקוס (4).
הסגל: עם דודו אוואט, אלון חרזי, אריק בנאדו, מיכאל זנדברג, וואליד באדיר, יניב קטן, אייל אלמושנינו, ערן לוי, רפי כהן ואבישי ז'אנו, יחד עם זרי-על כמו ג'ובאני רוסו, ננאד פראליה, איגביני יעקובו וריימונדס ז'וטאוטאס.
הגיעו לפני: שחקן הרכש היחיד שהגיע לחיפה לקראת שלב הבתים היה הבלם אריק אג'יפור.
עזבו אחרי: אחת הבעיות שמכבי חיפה נתקלה בהם בשל ההצלחה הייתה המכירה של יעקובו, שעבר לליגה האנגלית. הוא היה אמור לעבור עוד בקיץ, אולם בשל בעיה ברשיון העבודה שלו נשאר והוביל את חיפה לליגת האלופות. גם רוסו היה בדרכו למכבי ת"א, אבל נשאר לאחר שיחה עם שום. אוואט עבר בשנה שלאחר מכן לראסינג סנטאנדר. רוסו קיבל באותה עת זימון יוקרתי לנבחרת קרואטיה של אוטו באריץ'.
מה עשתה בליגה: סיימה בשוויון נקודות עם מכבי ת"א, אולם בשל יחס שערים הפסידה את האליפות לחבורה של קלינגר.
מינוף ההגעה לבתים: לא השכילה למנף את ההצלחה בליגת האלופות לאיזו דומיננטיות בליגה, רכישות מיוחדות של שחקנים או דברים מהסוג הזה.
דבר המאמן: יצחק שום, שהגיע שלוש פעמים לשלב הבתים עם חיפה ופנאתינייקוס, נזכר בתקופה ההיא: "אסור היה למכור בינואר שחקן כמו יעקובו, זה מה שעשוי לקרות למכבי אם הם ימכרו את ערן זהבי. אם אין לך קאדר גדול, זו בעיה. כדי להגיע לאלופות עם קבוצה ישראלית צריכים להיות בשיא באוגוסט-ספטמבר, הבעיה היא שבינואר הסגל מתעייף. יש 100 סיבות לכך שהפסדנו את האליפות, יענקל'ה שחר הסכים להעביר את המשחק של מכבי ת"א נגד הפועל פ"ת לר"ג - אחרת הם לא היו מנצחים שם - העזיבה של יעקובו ועוד. אי אפשר להשוות בין הזרים שהיו לנו לאלו של מכבי, אם מכבי רוצה באמת להצליח היא חייבת להנחית שלושה זרים תותחים. בפנאתינייקוס ליגת האלופות הייתה חשובה יותר מהליגה, אחרי שהפסדתי ליונייטד זימנו אותי לשיחה. היו לי 28 שחקני נבחרות בסגל. הבעיה היא שבכדורגל הישראלי לא מינפו מעולם לדומיננטיות. בעלי בית רוצים לקבוע פה הכל למאמנים, רק מכבי מתנהלת כמו אירופה".
מכבי ת"א, מודל 2004
מה עשתה בבתים: מכבי סיימה במקום הרביעי, השיגה ארבע נקודות, יחס שערים 4:12 בבית שכלל את יובנטוס (16 נק'), באיירן מינכן (10) ואייאקס שסיימה עם מספר נקודות זהה לזה של הצהובים.
הסגל: זו הייתה הקבוצה עם סגל השחקנים החלש ביותר שהגיע למפעל היוקרתי, ללא אף שחקן נבחרת. לירן שטראובר, אבי סטרול, סאלם אבו-סיאם, מושיקו מישאלוף, ברוך דגו, ארז מסיקה, לירן כהן ותמיר כהן, יחד עם זרים בינוניים כמו ישמעאל אדו, ג'ון פנטסיל, אמיל אמבמבה ואחד סביר - ברונו הייס.
הגיעו לפני: שני שחקנים בלבד - שוקי נגר ואלעד בונפלד. זהו.
עזבו אחרי: אף אחד.
מה עשתה בליגה: התרסקות רבתי. סיימה רק במקום השמיני, מרחק 31 נקודות מהאלופה מכבי חיפה, כשלפניה קבוצות כמו מכבי פתח-תקווה, אשדוד ואפילו נצרת-עילית.
מינוף ההגעה לבתים: שום כלום. לא התחזקה, לא הביאה שחקנים איכותיים ולא לקחה אליפות עד לעידן מיץ' גולדהאר.
דבר המאמן: "בתקופה שלנו, לכל הקבוצות שעלו לליגת האלופות לא היו את האפשרויות הכלכליות שיש למכבי ת"א", אמר ניר קלינגר. "אם מכבי תתנהל נכון מבחינה מנטלית, אז חוץ מבאר-שבע שיכולה לדגדג אותה, לא נראה לי שתהיה לה בעיה. היא די מוגנת, יש לה בכל עמדה שניים-שלושה שחקנים. לנו, בלשון המעטה, לא היה את הלוקסוס הזה. מכבי ההיא לא מינפה עצמה, מאחר והבעלים בעיר החזיר השקעות באותה עת".
מכבי חיפה, מודל 2009
מה עשתה בבתים: ההופעה המביכה אי-פעם של קבוצה ישראלית. אפס נקודות, אפס שערים בבית שכלל את יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו.
הסגל: לחיפה היה סגל ישראלי מצוין עם ניר דוידוביץ', אייל גולסה, מוחמד גאדיר, ליאור רפאלוב, יניב קטן, בירם כיאל, דקל קינן, אייל משומר ושלומי ארבייטמן, וזרים כמו ולדימיר דבאלשווילי, ז'ורז'ה טישיירה ופיטר מסיללה.
הגיעו לפני: מינימלי ביותר - אייל שטרכמן וטיאגו דוטרה הלא משמעותיים.
עזבו אחרי: רפאלוב עבר לקלאב ברוז', לא ממש קשר ישיר להופעה באלופות, ארבייטמן לגנט וכיאל לסלטיק.
מה עשתה בליגה: זו הייתה אחת השנים הטובות ביותר של קבוצה ישראלית בליגה, עם 82 אחוזי הצלחה, אבל שיטת הקיזוז גרמה לכך שבמחזור האחרון היא הפסידה את האליפות להפועל ת"א וערן זהבי.
מינוף ההגעה לבתים: חיפה, הקבוצה היחידה עד לשנה זו שהגיעה פעמיים לבתים, שוב כשלה. היא אמנם זכתה באליפות בשנה שלאחר מכן, אבל מאז היא אפילו לא הצל של הפלייאוף העליון.
דבר המאמן: "בשנה שלנו לא לקחנו את האליפות רק במקרה", נזכר אלישע לוי. "זו היתה העונה הטובה אי פעם של מכבי חיפה, ניצחנו עשרה משחקים ברציפות עם השילוב של האלופות. קבוצות מתקשות בשתי חזיתות, לא רק בארץ. לא קל לשחק נגד באיירן ואז להגיע נגד רעננה, מבלי לזלזל חלילה. עובדה שמכבי בקושי ניצחו בסכנין, ניצחו בחצי הילוך את ב"ש וסיימו בתיקו נגד קריית-שמונה. אנחנו לא הוצאנו נקודות ולקחנו מזה את הפלוס. כשאתה באלופות אתה בשיא הכושר שלך, היה לנו לחץ לפחות לכבוש, בליגה הפרדנו את זה. מכבי חושבים על זה נכון והרכיבו סגל רחב השנה".
הפועל ת"א, מודל 2010
מה עשתה בבתים: להפועל היה הרכב מצוין שהצליח ללקט חמש נקודות, ורק שער שוויון של לקזאט מליון בדקות הסיום בצרפת מנע ממנה לסיים במקום השלישי ולהגיע לליגה האירופית. הפועל הביסה את בנפיקה (המקבילה של פורטו השנה לצורך העניין) 0:3, סיימה בתיקו עם שאלקה ביפו ופספסה ניצחון בליון עם תיקו (2:2).
הסגל: הקבוצה הזו חוותה כמה חודשים חלומיים, והיתרון שלה היה שהיא הצליחה לשמר את הסגל שהוביל אותה לדאבל כמה חודשים לפני כן. זו קבוצה שעברה טראומה עם התקף הלב של אלי גוטמן בינואר, וסיימה בסופו של דבר במקום השני בליגה אבל עם תואר לקינוח בדמות גביע המדינה. הפועל של גוטמן הייתה היחידה שהצליחה במפעל אירופי, סיימה במקום הראשון בפעם הראשונה של הכדורגל הישראלי בשלב הבתים של הליגה האירופית לפני המבורג, סלטיק וראפיד וינה, בדרך להפסד לקאזאן בשלב 32 הגדולות. את זה היא עשתה ביחד עם זכיה בגביע המדינה ובאליפות, למרות אובדן של שני שחקני מפתח בינואר כמו ביברס נאתכו וסמואל יבואה. היא הייתה חזקה עד כדי כך.
גוטמן הצליח להשאיר כוכבים כמו וינסנט אניימה ודגלאס דה סילבה, אחרי ששניהם לא יצאו בכלל למחנה האימון. זו הייתה קבוצה שהשפעת הישראלים הייתה מכרעת בה, בדיוק כמו במקרה של מכבי. היו בה זרים כמו אניימה, דה סילבה וביוואן פרנסמן, וישראלים כמו דני בונדר, עומרי קנדה, וואליד באדיר, בן שהר, גילי ורמוט, איתי שכטר, סלים טועמה, ערן זהבי, שי אבוטבול, דדי בן דיין, גל שיש, טוטו תמוז, יוסי שבחון, ויקטור מרעי ויהודה חוטה. ההרכב של הפועל היה מצוין, אבל הספסל היה בינוני מאוד ולא עמוק מדי.
הגיעו לפני: אף אחד.
עזבו אחרי: זו הייתה הקבוצה עם הייצוא המאסיבי ביותר, כשלפחות שמונה מיליון יורו נכנסו לקבוצה בקיץ שלאחר מכן. דה סילבה נמכר ב-2.7 מיליון יורו לזלצבורג, שכטר ב-2.65 מיליון יורו ו-ורמוט ב-750 אלף יורו לקייזרסלאוטרן, זהבי ב-1.5 מיליון יורו לפאלרמו. מלבדם עזבו ללא תמורה גם אניימה (ליל), שהר (אוקזר), בונדר (ניז'ני נובגורוד), שיש (ואסלנד-בוורן). גם פרנסמן ותמוז עזבו בסופו של דבר. בצירוף הכנסות המפעל ומכירת השחקנים, הפועל הרוויחה יותר מ-110 מיליון שקלים, אולם ההתנהלות באותה השנה במועדון חירבה הכל.
מה עשתה בליגה: הפועל סיימה במקום השני, הרבה הודות להתקף הלב ההוא והמריבות בין הבעלים, חמש נקודות אחרי מכבי חיפה ו-15 לפני מכבי ת"א, אולם זכתה כאמור בגביע.
מינוף ההגעה לבתים: באותה השנה, כמה שבועות לאחר סיום הקמפיין, גוטמן לקה בליבו. האווירה במועדון הייתה בלתי אפשרית בשל העימות המתוקשר בין הבעלים מוני הראל ואלי טביב, שנפרדו רק אחרי הליך הבמבי המפורסם. לטביב נותרו כספים רבים בקופה לאחר שהפך לבעלים יחיד, אולם ההתנהלות לא גרמה למה שהיה אמור להיות מנוף לשדרוג המועדון, אלא בדיעבד לבזבוז לא נכון של כספים.
דבר המאמן: "צריך סגל רחב כדי להצליח בשני המקומות", הדגיש אלי גוטמן. "האמירה של קרויף, שהליגה חשובה לו יותר מליגת האלופות, היא משמעותית מאוד. זו הגישה שמחלחלת לשחקנים שלו".
ומה קורה באירופה?
2014/15: באטה בוריסוב, מאריבור, מאלמו ולודוגורץ במקום הראשון, אפואל ניקוסיה סיימה שנייה. כלומר, קבוצות דומיננטיות עם תקציבים גבוהים מאלו של יריבותיהן בליגה המקומית ידעו לשמור על שתי המסגרות.
2013/14: אוסטריה וינה סיימה במקום הרביעי במרחק 27 נקודות מהאלופה זלצבורג, פלזן במקום השני עם 13 נקודות הפרש מספרטה פראג וקופנהגן שנייה במרחק שש נקודות מאלבורג. היחידה ששמרה על התואר הייתה סטיאווה בוקרשט.
2012/13: אנדרלכט, באטה בוריסוב, דינמו זגרב, ואולימפיאקוס שמרו על התואר הביתי, לעומתן קלוז' (סיימה תשיעית), דינמו קייב (4) ונורדסלנד (2) לא עמדו באתגר.
2011/12: רק באטה ודינמו זגרב שמרו על התואר. פלזן (3) ואפואל ניקוסיה (3) איבדו את התואר.
2010/11: רק קופנהגן ופרטיזן בלגרד שמרו על התואר, לעומתן: קלוז' (10), פנאתינייקוס (2) וז'ילינה (3) איבדו אותו.
לפנייה לכתב/ת 
