לא להאמין: אפגניסטן שווה יותר מטריליון דולר

אזור המחצבים באפגניסטן(צילום: AFP)

קבוצה של מגדלי תפוחי אדמה יושבת שלובת רגליים במדרסה מרוהטת בשטיח קטיפה, מהרהרת באפשרות להיעזר במליציה חמושה כדי להגן על מחצבי ברזל הקבורים ברכס הרי הינדו-קוש המשקיף על כפר מגוריה.

עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ

עוד חדשות בעולם :

• כבר לא אכזרית: המהפך בתדמית של מרקל
• לך ולנסה ל-ynet: בפולין אין מקום למהגרים מוסלמים
• אלטון ג'ון: פוטין צלצל אליי. הנשיא: לא נכון
• שם הסרסור מקועקע בעור. עבדות 2015
  

משאבי הטבע האדירים והבלתי מנוצלים של אפגניסטן מוערכים ביותר מטריליון דולר, ויש הרואים בהם את כרטיס היציאה של המדינה מוכת המלחמה לעתיד שבו תוכל להסתמך על עצמה ולהתניע את הכלכלה המקרטעת בעוד הסיוע הזר הולך ופוחת.

אלא שהענף הזה, שגם כך סובל משחיתות, אלימות והיעדר רגולציה המרחיקים כולם את חברות הכרייה הבינלאומיות, מאיים גם לתדלק את הסכסוך המזוין שממנו סובלת אפגניסטן ולדחוף אותה עוד יותר לחיק הכאוס.

חקלאים בישיבה, מתכננים איך להגן על אזור המחצבים היקרים(צילום: AFP)

"אנחנו יושבים על עושר שיכול ליצור מכוניות ומטוסים לעולם ועבודות והכנסות לתושבים מקומיים", אומר מוחמד רזא, בן 52. "אבל האוצר הזה עלול ליפול לידיים הלא נכונות אם הטרוריסטים יתחילו להיכנס לחאג'יגאק". חאג'יגאק הוא אזור צוקים במרכז מחוז במיאן, ולפי הערכות טמונים בו מחצבי ברזל בשווי של כ-1.8 מיליארד דולר – אחד המאגרים הלא מנוצלים הגדולים בעולם.

למעט פלישות מעת לעת של אנשי שבטים נוודים חמושים, האזור המבודד הזה, שבו חיים בעיקר אנשי המיעוט האתני ההזארי, נהנה משקט יחסי אף שהוא מוקף במחוזות מוכי מלחמה. ובכל זאת, חקלאים חוששים שהכרייה באזור תגרור באופן בלתי נמנע את האלימות הקיימת באזורים אחרים באפגניסטן העשירים במינרלים גם למקום מחייתם.

מורדים ומיליציות כבר ביצעו בעבר פלישות רצחניות לרוב האזורים העשירים במחצבים כמו ברזל, זהב, נחושת ואבנים יקרות, כולל במחוזות המזרחיים לוגאר ורזני ובדחשאן שבצפון.

(צילום: AFP)

לפחות 1,200 חקלאים בחאג'יגאק, שרבים מהם היו מוג'הידין (לוחמים איסלאמיים) במלחמת האזרחים של אפגניסטן בשנות ה-90, התנדבו לקדם מיליציה שתגן מפני פולשים וכורים בלתי מורשים. מיליציות לא-רשמיות הפועלות נגד הטליבאן, שמנהל לחימה נגד הממשלה המרכזית ומיליציות אחרות זה 14 שנה, הן דבר שכיח בפריפריה האפגנית, אולם מיליציות המוקדשות להגנת מחצבים הן דבר נדיר. הופעתן ללא שום הרשאה או פיקוח מצד השלטון המרכזי יכולה להיות חבית חומר נפץ במדינה שהיא מוכת מלחמה גם כך.

ענף המכרות מציע אפשרויות תעסוקה והכנסה גדולות יותר מכל ענף אחר באפגניסטן, מדינה שמסתמכת רבות על סיוע זר, ההולך

ומידלדל על רקע עזיבת הכוחות הזרים. הנשיא עבדאללה ראני בעצמו אמר לאחרונה שהמחצבים באפגניסטן יכולים להספיק להאכיל את המדינה ב-400 השנים הבאות, אבל אפילו מיזמי הכרייה הגדולים ביותר, ששוויים מיליארדי דולרים, סובלים מעיכובים בשל סיבות ביטחוניות והיעדר יכולת טכנית להוציאם לפועל. כך למשל, חברה הודית וחברה קנדית שזכו במכרז לפיתוח מכרות בחאג'יגאק בשנת 2011 טרם החלו לעבוד באתר.