כיצד האדם החברתי מסתדר בשוק החופשי?
השוק החופשי הוא דבר טוב ביסודו, אומר לנו הסוציולוג דירק הלבינג. אבל הוא לא מצליח לייצר לנו חופש מוחלט וצריך לחוקק תקנות וחוקים כדי להסדיר אותו. איך מתגברים על הפער בעולם הגלובלי וכיצד ניתן ללמוד מנמלים על כך?
היה היה גנב קטן, דג רקק קוראים לסוג הזה של אנשים. אבל האיש שלנו התעלה על עצמו. הוא הצליח לפרוץ למוזיאון וגנב יהלום ענק. עכשיו, אחרי הגאווה והסיפוק הוא הבין שהוא תקוע. גדול עליו למכור את היהלום הזה. אין לו קשרים מספיק טובים והוא לא מצליח למצוא מישהו שיקנה סחורת ענק כזאת.
לטורים האחרונים של אושי שהם-קראוס :
חכמת המונים: האם אתם הטיפוס שמביט לאחור?
יש רק אדם אחד שיכול לעשות את זה. מדובר בפושע רציני, איש כבד ומאיים. והאיש הזה מוכן לקנות את היהלום, נגיד, תמורת מיליון דולר. אז מה הבעיה? ובכן, לא היה אדם שמכר לרב הפושעים משהו ויצא חי מהפגישה. הוא לוקח את הסחורה, לא משלם ומחסל את זה שמביא לו אותה.
אז מה עושים? מדברים. הקטן מעז להגיד לגדול את מה שמציק לו. הגדול חושב רגע. הוא רוצה את היהלום ומבין שהקטן לא פראייר. אז יש להם רעיון. אחד יסע לצפון ויטמין את היהלום בשדה מתחת לעץ. השני יסע לדרום ויטמין את המזוודה עם הכסף מתחת לעץ. הם ידברו בטלפון. יאשרו זה לזה את ההטמנה ההדדית וכל אחד יסע למקום שבו מוטמן החלק שלו. איזה יופי. הם לא צריכים להפגש.
דילמת אסיר
יופי? לא בדיוק. בסיפור הזה, שהיה אחד הסיפורים הראשונים במה שנקרא אחר כך בתורת המשחקים "דילמת האסיר", יש מלכודת. הגנב הקטן רוצה להטמין את היהלום, אבל אז קופצת לו לראש מחשבה. מה יקרה אם אני אטמין והשותף שלי לעסקה לא יטמין. הוא יגיד שהטמין את הכסף, ירמה ויבוא לקחת את היהלום? באותו זמן גם הגנב הגדול חושב את אותו הדבר. בסופו של דבר מה קורה?
נעזוב עכשיו את המציאות ונחשוב. בעצם, הפואנטה כאן היא שיש שני סוגים של התנהגות חכמה עבור כל אחד מהם. הכי חכם הוא ששניהם יטמינו את מה שהבטיחו. כי לשניהם יש אינטרס שהעסקה תצליח. אבל מצד שני, בגלל שלאף אחד מהם אין בטחון שהשני יקיים את ההבטחה, הכי חכם זה לא לשתף פעולה - לא להטמין. ככה לפחות הוא ישאר עם הרכוש שלו ולא יפגע לגמרי.
ולמה התחלנו עם סיפור כזה? כי בטור הקודם דיברנו על הטרגדיה של ההמונים. טרגדיה של המונים היא מצב שבו כל צד פועל לטובת עצמו בלבד, אבל כשכולם פועלים ככה, זה גורם לפגיעה בכולם. הנה דוגמה מהמציאות: הכי כדאי לי לזהם את האוויר ולתעש את המדינה שלי. אבל כמובן שזה כדאי רק בתנאי שאחרים לא יתעשו. כי כשכולם מנסים לתעש, כלומר פועלים בצורה חכמה ואגואיסטית, כל כדור הארץ מזדהם וכולם נפגעים. ומה הפתרון? חוקים ותקנות. במקרה של זיהום האוויר יש את אמנת קיוטו שהיא נסיון לייצר הסדר של מכסות זיהום, קנסות וחוקים.
מה הקשר בין קן נמלים לדילמת האסיר?
באחד הטורים האחרונים שבו דיברנו על חכמת המונים, דיברנו על קן נמלים. הראינו שיש כאן תופעה מאוד מיוחדת. אוסף של המון פרטים - נמלים בודדות - מפעילות קן שלם ומורכב ללא פיקוח מלמעלה. יש כאן תופעה מעניינת, כך הראינו, שמאפיינת מערכות מורכבות מסויימות.
ואיך קן הנמלים מתקשר לדילמת האסיר שלנו? ובכן, דרך הסוציולוג דירק הלבינג. להלבינג שאיפה גדולה מאוד. הוא מאמין שהשוק החופשי הוא דבר חיובי ביסודו. הוא קידם את האנושות והביא לה חופש. הוא טוען שהוא דומה לקן הנמלים, אבל משהו בו לא מתקתק.
קן הנמלים, יגיד לנו הלבינג, הוא מעין משל לקבוצת ענק שיכולה לפעול בחופש מלא. וגם השוק החופשי שלנו הוא שלב בדרך. אבל השוק החופשי לא מצליח לייצר לנו חופש מוחלט. הוא לא מצליח להיות קן נמלים. אנחנו חייבים שיפילו עלינו חוקים מלמעלה. בלי חוקים שמופלים על השוק החופשי מלמעלה היינו קורסים לתוך אסונות. ללא מערכות חוקים כמו מערכת קיוטו, כדור הארץ היה מזדהם לגמרי.
אז מה ההבדל, ישאל הלבינג, בין קן נמלים לשוק החופשי. למה אצלנו זה לא הולך? ובכן, זו שאלת ענקית, נצמצם אותה. נאמר, בשם הלבינג, שבני האדם פעם לא היו מרושתים. עכשיו, לעומת זאת, אנחנו חיים בתוך רשת ועכשיו הדברים האלה הולכים להשתנות. אבל, ממשיך הלבינג, זה לא הכל. בני האדם שמניח אדם סמית' - מגלה מערכת השוק החופשי - הם רציונליים ואנוכיים.
האיש המופשט הרציונלי והאנוכי נקרא "הומו אקונומיקוס", האדם הכלכלי. אבל, יגיד לנו הלבינג, האדם הרשתי שונה. הרשת או הרישות, מצמיחים מתוך ההומו אקונומיקוס, את ההומו סוציאליס, האדם החברתי. והאדם החברתי הוא לא סתם אגואיסט. הוא לוקח בחשבון גם צרכים של אחרים.
אז מה? לפי הלבינג הפסקנו להיות אנוכיים? לא, אומר הלבינג. מתוך אנוכיות חכמה, מבין ההומו אקונומיקוס שהוא צריך לתפקד כהומו סוציאליס. אולי כמו הגנב הקטן והפושע הגדול. מתוך רצון להגשים את העסקה הם יבינו, אם ירושתו, שכדאי להם לשתף פעולה. אבל איך? נמשיך בטור הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב " המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
