"אולגה מבשלת" התכוננה לחגים כל הקיץ

"אולגה מבשלת" התכוננה לחגים כל הקיץ – יחד עם זקני קהילת גבעת אולגה

אני רוצה לספר לכם על הפרויקט החברתי שעשינו, אני ועוד בני נוער אחרים, בימי החופש הגדול. שבמסגרתו עברנו בשכונה ותיעדנו את הסיפורים והמתכונים של אנשיה, העוברים במשפחות מדור לדור. כל משפחה ומתכוניה. המתכונים קובצו לספר מתכונים, "אולגה מבשלת" שמו, אותו שיווקנו ומכרנו לקראת חגי תשרי. עד כתיבת שורות אלה, כבר נמכרו 900 מתוך 1,000 העותקים שהודפסו ונמכרו ב-15 שקלים לספר אחד וזה עוד לא הסוף.

וכל זה במסגרת מיזם התעסוקה לנוער שביחידת הנוער במתנ"ס גבעת אולגה, של החברה למתנ"סים הארצית. אם היו שואלים אותנו קודם לכן, לא היינו מאמינות שזה יקרה.

הכול התחיל בפלאייר קטן שראינו בבית הספר שלנו. שבו הזמינו אותנו אנשי יחידת הנוער של גבעת אולגה לקחת חלק בפרויקט חברתי ייחודי: כתיבת ספר מתכונים לחגי תשרי, שהוא למעשה גם פרויקט תיעוד שכונתי.

במהלך הכנת הפרויקט, נחשפנו לסיפורי עליה ולספורים על התהוות השכונה שלנו, גבעת אולגה, שבה אנחנו מתגוררות. ותיעדנון אותם. וכל זה תוך איסוף מתכונים לחגים, הכנת מאכלים מגוונים ביחד עם המרואיינים שלנו וכמובן שגם טעימתם. אפשר להגיד, בעצם, שספור המתכונים וספורה של גבעת אולגה ואנשיה, כרוכים זה בזה.

כמו למשל ספור המתכון של חלה מעוצבת בצורת אשכול ענבים, שעבר במשפחתה של אחת מתושבות גבעת אולגה מדור לדור: אימה, שנהגה לארח בביתה ולבשל למען מי שאין ידם משגת, הורישה לה את המתכון. לפיו היא מכינה חלות, לזכר אימה. וזו רק דוגמא אחת.

בד בבד עם העניין החברתי גם זכינו, כולנו להעצמה אישית תוך כדי תנועה. וכאן נכנס לתמונה הסיפור האישי שלי.

אני בת זקונים להורי, שהקפידו תמיד לגונן עלי ולעטוף אותי בדאגתם. מה שגרם לי לפתח פחדים שונים ופגע ביכולתי להתנהל באופן עצמאי. ככל שהתבגרתי, הבנתי יותר ויותר שזאת בעיה שזקוקה לפתרון ושהדרך היחידה שלי לפתור אותה היא למצוא בעצמי תעוזה, להילחם ולנצח. אז הכרחתי את עצמי לא לוותר ולמרות זאת, עדיין התקשיתי לדבר עם אנשים ולהביט להם לתוך העיניים.

וכאן בדיוק נכנסת "אולגה מבשלת" לתמונה.

אחרי שטלפנתי למספר שהיה רשום על גבי הפלאייר, זומנתי לראיון אישי. שבסופו, הציעה לי מנהלת הפרויקטים לנוער, איילת, לנהל את הפרויקט הזה. שזה אומר, בעצם, לערוך את ספר המתכונים ולנהל את השיווק ואת פעילות הקבוצה.

כמובן שהתלהבתי. אף פעם לא עבדתי קודם לכן, ובטח שלא ניהלתי. מעבר לכך, הפרויקט נראה לי מעניין. מאוד.

תוך כדי התהליך, התברר שזה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי ושזה מצריך הרבה ביטחון, דבר שהיה חסר לי. כי לא מדובר רק בלכתוב ולערוך, ביני לביני. אלא גם בהשגת המתכונים על ידי שיחות ומפגשים עם אנשי השכונה, עמידה בדוכן מכירות בלב הקניון וטלפונים לחברות, כדי שירכשו את הספר לחג, כמתנה לעובדיהן.

אני גאה בתוצאות ובקבוצה, ומקווה שהסיפור שלי יעזור לבני נוער נוספים להעז, לעשות ובעיקר לחולל שינוי בעצמם ובסביבה. הכסף שהרווחנו כולנו, חוזר לבני הנוער בפרויקט.