חרם איסלנדי: 'אין כאן בכלל מוצרים ישראלים'
בעקבות ההחלטה ברייקיאוויק על חרם כולל על מוצרים מהארץ אומר נמרוד רון, מוזיקאי בסימפונית של איסלנד: "הם הומנים ונאיביים. זה לא אנטישמיות ואין לזה משמעות מעשית". בת זוגו מעיין יאני סבורה אחרת: "הם מנותקים"
"לא צריך להתרגש מההחלטה של עיר הבירה רייקיאוויק להחרים מוצרים מישראל כי אין לה שום משמעות. אני גר באיסלנד כבר שלוש שנים ולא ראיתי כאן אפילו מוצר ישראלי אחד". את הדברים הללו אומר היום (ה') ל-ynet נמרוד רון, מוזיקאי המתגורר באיסלנד, בעקבות ההחלטה של מועצת העיר רייקיאוויק להטיל חרם כולל על מוצרים מהארץ עד לסיום הכיבוש על הפלסטינים.
עוד בחדשות:
- "הערבים טוענים שהשמידו 158 מטוסים ישראליים"
- סוכן השב"כ נחשף: "הייתי יכול למנוע את רצח רבין"
- פלסטינים זועמים: עירום ליד גדר ההפרדה
לדבריו, "ההחלטה הזו לא מונעת מאנטישמיות וגם לא מהשפעת הקהילה המוסלמית, שהיא מאוד קטנה ומונה לא יותר מ-1,500 איש. זו נטו הרגשה של האיסלנדים שישראל מדכאת את הפלסטינים".
רון, שמתגורר בעיר קטנה ליד רייקיאוויק, הוא נגן טובה בתזמורת הסימפונית של איסלנד. באי הקטן – המונה בסך הכול כ-330 אלף נפש – יש קהילה ישראלית זעירה של כ-50 עד 100 איש. בנוסף להם יש קהילה יהודית מקומית קטנה של כ-150 איש. רוב הישראלים הם סטודנטים או כאלה שנשואים לבני זוג איסלנדים.
רון טוען שלא הופתע מההחלטה על החרם משום שקדם לה דיון פומבי בתקשורת. "איסלנד זו מדינה שאצלה הטעמים ההומניטריים נמצאים מעל לכול, עד לרמה של נאיביות", הוא מסביר. "שום דבר לא נעשה מטעמים כלכליים. הם גינו גם את הכיבוש באוקראינה, ובתגובה הרוסים הציבו אולטימטום שיחזרו בהם מהגינוי או שהם יפסיקו לקנות מוצרים מאיסלנד. אבל האיסלנדים לא נכנעו והפסיקו את כל יצוא הדגים הגדול מאיסלנד לרוסיה. הם הפסידו הרבה מאוד כסף בגלל זה אבל אצלם זה עניין של עיקרון".
- נושא החרם של רייקיאוויק סוקר באיסלנד?
"זה קיבל תהודה בתקשורת, אבל חוץ ממשמעות סמלית אין בזה שום דבר. באיסלנד אין שום חדשות ביום-יום. החדשות הכי גדולות זה שברווז חוצה את הכביש וגרם לפקק".
בת זוגו של רון, מעיין יאני (27), חיה על קו ישראל-איסלנד, והיא מקבלת את נושא החרם קצת אחרת מנמרוד. "האנשים כאן מנותקים ולא מבינים את ישראל", היא אומרת. "מה למי שגרים כאן ליד הקרחונים ולקונפליקט הישראלי-פלסטיני? איסלנד היא מדינה מנותקת שמחפשת קרבות ועניין. אני בספק כמה איסלנדים ביקרו בישראל או למדו לעומק את הסיטואציה.
"יש כאן עוינות. בצוק איתן נשכבו כאן 3,000 איש על הכביש ודימו עצמם כגופות. ביום-יום אני לא ממהרת לציין שאני ישראלית, כמו בכל מדינות אירופה. כשאני כן מציינת - יש תגובות מעורבות. לפני שנה הבאנו כמה איסלנדים לארץ לחוות את ישראל. בדיוק פרצה המלחמה ומאז הם הפכו לשגרירים שלנו שמספרים על ישראל בצורה חיובית. אבל אני לא יכולה להביא את כל האיסלנדים לארץ".