בעקבות איראן: איחוד האמירויות רצה לגרעין

איחוד האמירויות הערביות מחזיקה במקום השביעי בעולם בגודל עתודות הנפט שלה, העומדות על כ-100 מיליארד חביות (מעל 90 אחוזים מסך עתודות הנפט בפדרציה נמצאות בשטח אמירות אבו דאבי). המחיר הנמוך של הפקת הנפט והגז, העובדה כי מחירם מסובסד בכבדות, הפיתוח המואץ והגידול באוכלוסייה הביאו לצריכה גבוהה מאוד של חשמל המציבה את המדינה בצמרת צרכני האנרגיה בעולם לנפש.

עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ

אף שהיא מחזיקה בעתודות הנפט מהגדולות בעולם, איחוד האמירויות מתכננת לגוון את תמהיל האנרגיה שלה, המתבסס כעת על דלקים מאובנים בלבד (צריכת החשמל הגבוהה באיחוד האמירויות הביאה לכך שהיא נזקקת לייבא גז משכנותיה). לצד השקעה בפיתוח סולרי, הפדרציה הערבית הקציבה כ-40 מיליארד דולר להפקת חשמל באמצעות כורים גרעיניים, וההערכה היא שעם סיום בנייתם הם צפויים להוסיף 5.6 ג'יגה-וואט לרשת החשמל.

הקציבו 40 מיליארד דולר להפקת חשמל באמצעות כורים גרעיניים. כוח של איחוד האמירויות הערביות בתימן(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

החשיבות להבטחת מקורות אנרגיה חדשים באיחוד האמירויות נובעת מהעלייה הדרמטית בצריכת האנרגיה במדינה והצורך במתקני התפלה נוספים, פיתוח תחבורתי והקמת תשתיות מואצת. מכיוון שהסרת הסבסוד על מוצרי אנרגיה עלולה לערער את היציבות הפוליטית בפדרציה, מעדיף המשטר לייצא את הגז והנפט המצוי בידיו ולהשתמש במקורות אנרגיה חלופיים עבור צריכת החשמל של תושביו. לשם כך נחתם בינואר 2009 "הסכם 123" לשיתוף פעולה גרעיני אזרחי בין איחוד האמירויות לבין ארצות הברית, שפתח את הדלת לחברות אמריקניות ובינלאומיות לפעול בפדרציה.

התחייבה לגרעין מתחת לסף הצבאי

באותה שנה חתמה הפדרציה גם על "הפרוטוקול הנוסף" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) המעמיק את הפיקוח עליה, ואותתה שהיא רצינית בכוונותיה ומחויבת לשקיפות מלאה. אחד מהסעיפים המרכזיים ב"הסכם 123" אוסר על פעילות של עיבוד פלוטוניום והעשרת אורניום. קיומו של סעיף כזה, בנוסף למחויבות של אבו-דאבי לשקיפות וציות לתקנות סבא"א, סייע להרגיע את החששות בארה"ב וסייע להשיג את אישור הקונגרס.

מדוע למדינה המחזיקה בעתודות נפט מהגדולות בעולם נדרשת תוכנית גרעין? גם איראן נשאלה שאלה זו במשך שנים. הנימוקים שנותנים באיחוד האמירויות קשורים לצורך להפחית את זיהום האוויר (האמירות היא בין המזהמות הגדולות בעולם לנפש) ולהפחית, כאמור, את התלות בנפט לייצור חשמל. אולם, לא ניתן להתעלם מהרצון להשיג מקורות אנרגיה חלופיים כאמצעי להגן על המשאבים הטבעיים ולשמור אותם לייצוא, ומהתרומה שתהיה להישג טכנולוגי זה ליוקרה הלאומית. סקר שנערך באיחוד האמירויות בדצמבר 2012 על ידי TNS, מצא כי 82 אחוזים מהאוכלוסייה תומכים באנרגיה גרעינית וכי 89 אחוזים תומכים בבניית מתקן גרעיני במדינה - עלייה בהשוואה לתמיכה של 66 אחוזים ו-67 אחוזים בהתאמה לסקר שנערך שנה קודם לכן. בנוסף, 89 אחוזים סברו כי "אנרגיה גרעינית למטרות שלום היא 'חשובה ביותר, חשובה מאוד, או חשובה' עבור איחוד האמירויות".

המעצמות נתנו "הכשר" לתוכנית הגרעין האיראנית. שר החוץ האיראני זריף ועמיתו האמריקני קרי(צילום: רויטרס)

לא נרתעים מהאסון הגרעיני ביפן

חלק מההצהרות בדבר פיתוח גרעיני במפרץ היוו בעיקר אמצעי לחץ על ארצות הברית לפעול לעצירת איראן. שלא כמו מדינות אלה, שהאסון הגרעיני בפוקושימה שביפן ב-2011 סיפק להן עילה לבטל או להשעות את כוונותיהן, איחוד האמירויות שועטת קדימה. באופן אירוני, ב-14 במרס 2011, 3 ימים לאחר האסון ביפן, נערך טקס הנחת אבן הפינה באתר שנבחר לבניית הכורים בברקה, אבו דאבי. בניית הכור הראשון, "ברקה 1", החלה ביולי 2012, "ברקה 2" במאי 2013, "ברקה 3" בספטמבר 2014 ו"ברקה 4" בספטמבר 2015. אם לא יהיו עיכובים, הכור הראשון צפוי להתחבר לרשת החשמל בסוף 2017 והאחרון ב-2020.

איחוד האמירויות אינה מהווה איום משמעותי בטווח הנראה לעין בהיבט של תפוצה גרעינית, והסכנה שיתרחש מרוץ חימוש גרעיני אזורי אינה קשורה, לפחות בטווח הקצר-בינוני, בפיתוח תוכנית גרעין על פי המודל שאומץ על ידי איחוד האמירויות. יחד עם זאת, ישנן כמה מדינות באזור שבהן תיתכן פעילות גרעינית שעלולה להוות סיכון פוטנציאלי בתחום התפוצה הגרעינית.

הכור הגרעיני האיראני בבושהר(צילום: EPA)

המקרה של איחוד האמירויות הוא ייחודי גם במובן זה שמדינות אחרות, שלהן אין את המשאבים העומדים לרשות הפדרציה, יתקשו לפתח תוכנית בקצב ובשיטתיות כזו תוך שהם מגייסים את מיטב המומחים בעולם למטרה זו. אף שאיראן היא שנתנה דחיפה לפיתוח הגרעיני באיחוד האמירויות, הרי שישנם שיקולים נוספים חשובים לא פחות. גם אם איראן תממש את חלקה בהסכם שאליו הגיעה עם המעצמות ותסיג חלק מיכולותיה, יישארו סוגיות של ביטחון אנרגיה ויוקרה כמניעים חזקים עבור איחוד האמירויות להמשיך עם תוכניתה.

יואל גוז'נסקי, לשעבר איש המועצה לביטחון לאומי, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים