תצוגות האופנה הגרנדיוזיות: "המסיבה הכי טובה בעיר"
אירוע האופנה שערכה חברת "גולברי" בקיסריה לפני כשבועיים, סימן את שינוי פניה של תצוגת האופנה המסורתית - האירוע ששימש בעבר לגיוס כסף לצדקה, ויועד לקהל יעד של כמה עשרות תורמים בלבד, צמח לאירוע בידורי לקהל הרחב בעלות של 1-2 מיליון שקלים. איך זה קרה, והאם יש מי שעדיין מרוויח מכך?
קרוב ל-2 מיליון שקלים. זו עלות הפקת תצוגת האופנה של "גולברי", שנערכה לפני כשבועיים באמפי תיאטרון בקיסריה - עלות שלא גרמה להרמת גבה בקרב קברניטי הענף. כ-4,500 איש צפו באיילת זורר, הפרזנטורית ההוליוודית הקבועה של החברה פותחת את הערב, ובדוגמניות, שהציגו את אופנת סתיו-חורף, והיוו מופע חימום קצר למופע המרכזי של הערב, להקת "משינה".
כתבות נוספות בערוץ המדיה
"זו השנה השביעית שאנחנו מקיימים את תצוגת האופנה לקולקציית סתיו-חורף בקיסריה, וזו כבר מסורת", אומר משה גולברי, מהבעלים של "גולברי". "בתצוגה הראשונה, אמרו לנו שאנחנו יומרניים מדי, ושלא ירכשו כרטיסים - אבל באותה תצוגה אנשים רבו כדי לקבל כרטיס. לערב הזה נרכשו 2,500 כרטיסים, כי הקהל יודע שהוא יקבל את המסיבה הכי גדולה בעיר. זה עושה טוב לכולנו".
"אמרו לנו שאנחנו יומרניים": צפו בתצוגת האופנה של גולברי בקיסריה:
"מי שהחלה בהפקות הגדולות של תצוגות אופנה, ומהווה את הסמן הימני עבור החברות האחרות, זו 'קסטרו'", אומר המפיק מוטי רייף, שמפיק עבורן את התצוגות. "התצוגות של 'קסטרו' הפכו לאירועי דגל בתעשייה, שקשה לעמוד בסטנדרטים שלהם. 'קסטרו' היו הראשונים שהציגו תצוגת אופנה במסלול של שתי קומות, ובתצוגה האחרונה, היו הראשונים שיצאו עם קולינאריה ייחודית, שהותאמה לקולקציה בצורה ובצבעים".
דרושים: לוקיישן יוקרתי ופרזנטור מפורסם
תצוגות האופנה הראשונות החלו בראשית המאה ה-19, כשסאלוני האופנה הגבוהה של פריז וניו יורק אירחו "תהלוכות אופנה", שנועדו בעיקר לנשים, ולא הוצגו בהם בגדי גברים. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 החלו להעלות תצוגות אופנה, כשעד ראשית שנות ה-70 הוצגו תצוגות האופנה בחנויות הבגדים ובסאלוני אופנה, ומאמצע שנות ה-70 החלו מעצבי אופנה לשכור שטחים עבור התצוגות בפארקים ציבוריים, מוזיאונים ומבני תעשייה.
מאז רף הדמיון והיצירתיות רק עולה - באמצעות שימוש במיקום ובפרזנטורים, שמרוויחים סכומים אסטרונומיים של בין מאות אלפי שקלים עד מיליוני שקלים בעבור קשר בלעדי עם החברה, כדוגמת זורר וגדות, בר רפאלי ואסתי גינצבורג.
מחזיקת שיא הרווחים העולמית היא ג'יזל בונדשן, שנחשבת לדוגמנית היקרה בעולם. על פי מגזין 'פורבס', בונדשן הרוויחה 47 מיליון דולר בשנה אחת, בין היתר בזכות חוזים שמנים עם חברות ענק כגון H&M ושאנל.
בנוסף לפרזנטורים, חברות האופנה מקנות כאמור חשיבות רבה גם לבחירת הלוקיישן בו תיערך התצוגה. לאחרונה נתן המנהל האמנותי של בית האופנה דיור, רף סימונס, שואו בלתי נשכח, כשבחר לערוך את תצוגת האופנה ב"בית הבועה", בית הקיץ של מעצב האופנה הצרפתי פייר קרדן, וניצח בקרב למול התצוגות המדוברות של שאנל בסיאול ולואי ויטון בפאלם ספרינגס. טומי היפלינגר בחר לבנות אי מלאכותי בשבוע האופנה בניו יורק, כדי להציג את הקולקציה החדשה שלו, למען ירגישו הנוכחים כאילו הם צופים בדוגמניות תוך כדי שהם נמצאים בחופשה בג'מייקה.
"אירוע כלכלי ופרוץ"
בישראל נערכה לפני כמה חודשים תצוגת האופנה האנכית הראשונה בעולם, במסגרת פתיחת הקניון החדש בכפר סבא הירוקה - במהלכה ירדו דוגמניות ודוגמנים בחבלים מגובה של 90 מטרים. בהמשכה הייתה הופעה של פאר טסי. "קסטרו" ו"רנואר" מילאו האנגרים בנמל תל אביב, ו"גולברי", כאמור, מילאה את קיסריה. "אסור לשכוח שקוראים לתצוגת אופנה 'Fashion Show'", אומר רונן רייבנבך, שהפיק את תצוגת האופנה של "גולברי". "פעם הדגש היה על האופנה - היום חושבים במקביל גם על התצוגה. בהתאם, העלות של אירוע כזה יכולה לנוע בין מיליון שקלים ל-2 מיליון שקלים, ואפילו יותר - השאלה מה בוחרים לעשות עם התקציב".
זהו? נעלם כוחו של המסלול הפשוט, זה שפעם הלכו עליו דוגמניות מחייכות הלוך ושוב?
"המסלול הפשוט לא נעלם", משיב רייף. "לדעתי, הוא יהיה קיים לנצח, וימשיך לשרת את ארמני וחברות גדולות אחרות. מה שהשתנה זה אופי הסיקור, בגלל כוחן והשפעתן של הרשתות החברתיות".
"פעם הייתה נורית בת יער, כתבת אופנה, היסטוריונית של האופנה בישראל, שכונתה הגברת הראשונה של סיקור ותיעוד האופנה בארץ, מסתפקת בבוקסה בעיתונות המודפסת, וזה קיבל את הכותרות הרצויות. היום החשיפה המטורפת של כל אירוע כזה באינסטגרם ובפייסבוק היא כלי שיווקי גדול.
אני מצר על כך, שרק החברות הגדולות יכולות להרשות לעצמן עלות של הפקות כאלו", מוסיף רייף. "לכן אני מפיק את שבוע האופנה, בו אני נותן במה למעצבים צעירים".
"כל עולם תצוגות האופנה בישראל השתנה", אומרת בלה דיאמנט, יועצת תקשורת המחוברת לעולם האופנה התל אביבי, ומפיקת תצוגות אופנה בעברה. "פעם לא הייתה כניסה בחינם לתצוגות, למעט לעיתונאים שכתבו על התצוגה", היא אומרת. "היום משלמים לידוענים, כדי שיגיעו לתצוגה ויוכלו לצלם אותם עם הדוגמנים. בעיני זה מוזיל את האופנה ואת התצוגות".
"קהל היעד לתצוגות אז, שנערכו רק פעמיים בשנה, היו כמה עשרות אנשים בלבד - ביניהם לפעמים גם פוליטיקאים, ולא רק מהארץ", הוסיפה דיאמנט. "אני זוכרת את אשתו של מוחמד בסיוני יושבת בקהל, כשאת ההכנסות מאותה תצוגה העברנו לאגודה למען החייל. אלו היו ימים אחרים".
גם היום נערכות עדיין תצוגות אופנה למען מטרה מסוימת. הדוגמנית לשעבר סמדר גנזי הפיקה לאחרונה תצוגת אופנה בבית פרטי, וגייסה במסגרתה 650,000 שקלים למרכז הרפואי רבין - אבל זה כמעט ולא קורה היום. התצוגות הנוכחיות הופכות לאירוע כלכלי ופרוץ, מגיעים אליהם אלפי אנשים, שאצל חלק מהם זה רק הרצון לראות ולהיראות, ואין ביניהם להבנת האופנה כל קשר - ואת השינוי הזה מכתיבים השינויים הטכנולוגיים והרצון הבלתי נלאה להיות שונה ומובדל, בגלל התחרות בין החברות".