רחל המרכלת שופכת דם
מהי לעזאזל רכילות? נהוג לחשוב: ליחשושים על ענייניו הפרטיים של פלוני מאחורי גבו. ואם הליחשוש אינו כולל מידע אלא רק חיווי דעה (אלמוני הוא בן אדם בלתי נסבל לטעמי), האם אז זה כשר? שי גולדן על ספר ויקרא פרק י"ט
אני סבור שהתשובה לשאלות הללו טמונה בחלק השני של הפסוק: "לא תעמוד על דם רעך". ותזכורת לקינוח, למען הסר ספק: "אני ה'". אני סבור שרכילות היא שפיכת דמו של הזולת. כל שפיכת דם, כל הקזה שלה - והמקיז דמים יודע שהוא שופך דמים - היא רכילות. וה׳ מזכיר לנו: ״חושבים שאתם מתלחשים בחדר, או בבית הקפה, או שולחים הודעה מרושעת בקבוצת וואטסאפ, או כותבים טוקבק באתר או קומנט בפייסבוק, וזה נשאר ביניכם לנמען שלכם? הא! גם אני שם.
בקבוצת הוואטסאפ שלך, ובבית הקפה בו אתה יושב ואפילו בפרוטוקול האינטרנט של הטוקבק האנונימי ששלחת. "אני ה'". מזכיר לנו השם. וכשאתה שופך את דמו של חברך, או עומד מנגד כשמישהו שופך אותו (שומע רכילות ומהנהן. גם אם לא תורם דבר להוציא המהום), אני שם. ואני אנהג בך כפי שאנהג. אולי כפי שאתה נהגת בחברך. ואז תוכל לרכל על זה כמה שתרצה. עם מי שתרצה.
שי גולדן הוא סופר, מחזאי ואיש טלוויזיה
טור זה פורסם לראשונה באתר מיזם 929 - תנך כפי שלא הכרתם
לפנייה לכתב/ת 
