האם האוצר יפגע בהלוואה הזולה ביותר שתוכלו לקבל?
טיוטת הוראות שפרסם האוצר מנסה לעשות "סדר" בהלוואות שמעניקים הגופים המוסדיים לחוסכים, אולם היא תביא לכך שההלוואה הזולה ביותר שניתן לקבל כיום, תתייקר באופן משמעותי, לפחות לחלק מהלווים
היכן תמצאו את ההלוואה הזולה ביותר? לא רבים מודעים לכך, אולם אם אתם מחזיקים בקופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, תוכלו ברוב המקרים לקבל הלוואה בריבית נמוכה באופן ניכר בהשוואה לכל אלטרנטיבה אחרת.
בשנת 2014 לוו החוסכים 5.8 מיליארד שקל מהגופים המוסדיים. 45% מהסכום נלקחו מקרנות ההשתלמות כ-24% מקופות הגמל, היקף דומה מביטוחי המנהלים וכ-7% מקרנות הפנסיה.
עד כמה ההלוואה הזו אטרקטיבית? בעוד הריבית הממוצעת בחברות כרטיסי האשראי נעה סביב 8.5% ובבנקים מעט פחות, הרי שהריבית על הלוואות מהחיסכון עומדת על כ-2%. אמנם קיימת שונות גדולה בין הקופות השונות, בחלקן הריבית מעט גבוהה יותר, אך אין ספק כי מדובר ברוב המקרים באלטרנטיבה אטרקטיבית במיוחד.
לא מפתיע שיתרת החוב של משקי הבית בגין ההלוואות שניטלו מגופים מוסדיים, גדלה מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני בשיעור של יותר מ-17%, כאשר הסכום הכולל עמד, נכון לסוף יוני על כ-7 מיליארד שקל. כך גם משנת 2011 זינק החוב של משקי הבית לגופים המוסדיים, ביותר מ-80%.
עם זאת, עדיין, אם נבחן את סך האשראי הצרכני (לא כולל אשראי לדיור) נגלה כי כ-83% ניטל מהבנקים, 9% מחברות כרטיסי האשראי ורק כ-6% מהגופים המוסדיים.
ואולם, דווקא בתקופה שבה נדרש שכלול התחרות בשוק האשראי הצרכני, והאלטרנטיבה שמציבים הגופים המוסדיים הולכת וצוברת תאוצה, החליטו באוצר "לעשות סדר" ולהגביל את מתן ההלוואות לחוסכים.
דירוג אשראי? הריבית תזנק
לפני כחודשיים פרסם אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר טיוטת חוזר שנועדה "להסדיר את מתן ההלוואות". נציין ברקע הדברים כי ההלוואה ניתנת כנגד כספי החיסכון שיש לעמית (בהתאם להגדרות שונות) והם למעשה משמשים כבטוחה להלוואה. רווחי הריבית שנגבית על ההלוואות הללו, נצברים בקופה ולמעשה נחשבים חלק מההשקעה של הקופה (כמו השקעה במניות, אג"ח וכדומה).
לשיטת האוצר, היות ומדובר בהשקעה לכל דבר, הרי שצריכים לחול עליה הגבלות ובחינות סיכון שונות, כמו שנדרש בהתנהלות בהשקעות אחרות. אלא מכיוון שמדובר בהשקעה "ייחודית", יש לתפור לה גם הגבלה "ייחודית", כך דורשים באוצר בין היתר כי כל קופת גמל, קרן פנסיה או גוף מוסדי אחר, יהיה מחוייב לבנות מודל דירוג לכל לווה על בסיס הכנסתו, מצבו הפיננסי ועוד, בהתאם לכך תיקבע גם רמת הסיכון של כל לווה וכן גובה הריבית שייגבה ממנו.
המשמעות היא שמלבד 'כאב ראש' ועודף בירוקרטיה וטופסולוגיה, הן מצד מנהלי הגוף המוסדי והן מצד החוסכים – המהלך הזה עשוי לייקר לחלק גדול מהחוסכים את הריבית על ההלוואה.
חוק נתוני אשראי החדש, אותו מקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, לפיו יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי, על יחידים ומשקי בית, שיעמוד לרשות כלל הגופים נותני האשראי בארץ (ובהם הגופים המוסדיים), עשוי להקל במעט את הפרוצדורה, אך עדיין לא ברור מתי וכיצד הוא יסתיים.
לא ברור גם האם מבחינת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, חוק כזה עונה לדרישות כפי שהציבה לגופים המוסדיים.
אולם הבעיה המרכזית היא שגם חוק כזה לא עשוי לשנות את העובדה שעדיין לחלק גדול מהחוסכים שיבקשו לקחת הלוואה – הריבית תזנק.
חלק מהם, לווים שנתקלים בסירוב מחברות האשראי והבנקים או שקיבלו אישור להלוואה אך בריבית גבוהה במיוחד המגלמת "סיכון עודף".
בשורה התחתונה, מבחינת אותם אנשים, ההוראות החדשות, אם יכנסו לתוקף, הן פגיעה קשה. במציאות זו נדרש מהאוצר לגלות רגישות ולאזן בין מנגנון ניהול השקעות שנועד להגן על החוסכים מצד אחד לבין פגיעה בחוסכים מצד שני.
תגובת משרד האוצר: "מדובר בהשקעה של כספי עמיתים ויש לנהל כספים אלה בנאמנות כלפיהם ובאופן המיטבי".
לפנייה לכתב/ת 
