מעטפת הנפץ ורצח השליח הישראלי בלונדון
הנספח ד"ר עמי שחורי נטל מעטפה שהגיעה מהולנד לשגרירות בבריטניה. "לזה חיכיתי", אמר - ואז אירע הפיצוץ שגבה את חייו. מה גרם למחדל האבטחה וכיצד ניצל השר שמעון פרס ממעטפה דומה? בחזרה לימי הטרור, השבוע לפני 43 שנים
ב-19 בספטמבר 1972, כשבועיים לאחר רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, היכה הטרור הערבי שוב. ד"ר עמי שחורי, הנספח החקלאי של שגרירות ישראל בלונדון, פתח במשרדו מעטפה שהגיעה אליו בדואר מהולנד. חומר הנפץ שהיה במעטפה התפוצץ ושחורי נפצע אנושות ונפטר כעבור זמן קצר. בן 44 היה במותו.
לכל הכתבות של השבוע לפני
היו אלו ימי העבודה האחרונים של ד"ר שחורי, שעמד לסיים את תפקידו בלונדון. השעה הייתה 9:35 בבוקר, למחרת יום כיפור. שחורי נטל מעטפה מתוך חבילת הדואר ואמר: "לזה חיכיתי. זה חשוב מאוד". הוא פתח את המעטפה ואז אירעה התפוצצות חזקה שזעזעה את החדר.
תיאודור גאנץ-קאדר, מי שהיה אמור להחליף את שחורי בתפקידו, היה עמו בחדר בעת הפיצוץ והוא נפצע באורח קל. גאנץ-קאדר סיפר לאשתו כי הוא אינו זוכר פרטים רבים. לדבריו, הוא נתקף בהלם. הוא נסע באמבולנס יחד עם שחורי הפצוע לבית החולים. אך הנספח הישראלי לא שרד את הפציעה ומותו נקבע בדרך לבית החולים.
אביבה בן חרות, המזכירה של שחורי בשגרירות, הייתה בחדר הסמוך. היא סיפרה לכתב "ידיעות אחרונות" בלונדון דאז, נסים קויתי, על שאירע: "קול הנפץ היה חזק והרגשנו זעזוע. ראיתי את עמי קם ממקומו. פניו חיוורות, ורץ החוצה בכיוון הפרוזדור. הוא צעק באנגלית 'פצצה' ואחר כך צעק בעברית 'שמו לי פצצה".
היועץ לענייני הסברה, בנעד אביטל, הוסיף: "שמעתי קול נפץ עמום. כמו יריית אקדח. יצאתי לפרוזדור וראיתי את עמי. בעזרת עוד חברים השכבנו אותו על הרצפה והגשנו לו עזרה ראשונה". באותו זמן הוא היה בהכרה מלאה ונשמע להוראות חבריו.
אנשי השגרירות מיהרו להזעיק את כוחות החירום. לפי התיאור אז ב"ידיעות אחרונות" ניידת משטרה ורכב כיבוי אש הגיעו במהירות, אך האמבולנס בושש להגיע. לטענת עובדי השגרירות רק כעבור 25 דקות הגיע האמבולנס, שפינה את שחורי לבית החולים סנט-ג'ורג'. בדרך לבית החולים נקבע מותו של שחורי.
באותו יום נודע על שתי מעטפות נפץ נוספות שנתגלו בבוקר שבו נרצח שחורי. הן הונחו בצד כחשדות. אחת הייתה ממוענת אל הציר איתן רופין והשנייה אל הקונסול הכללי מתתיהו דגן, שסיים את תפקידו כחודשיים לפני שהמעטפות נשלחו.
שני חבלני המשטרה, לבושי אפודות חסינות בפני כדורים וחבושי קסדות עם זכוכית מגן, טיפלו במעטפות בחצר האחורית של השגרירות. העיתונאים, שצפו בעבודת החבלנים, סיפרו כי ראו תיל חשמלי בתוך המעטפות. קצין בכיר שהגיע לשגרירות אמר כי מנגנון המלכוד היה מתוחכם מאוד וכי למרות הכמות הקטנה של חומר הנפץ, כנראה 20 גרם, הריהו בעל עוצמה גבוהה.
שעה לאחר מכן הגיע לשגרירות סמל משטרה במדים ובידו מעטפת נפץ נוספת. התברר כי הדוור מסר אותה בטעות לבית השכן. בעלת הבית, ששמעה על התקרית בבניין השגרירות, מסרה את המעטפה למשטרה. אותה מעטפה, שנמסרה בטעות לשכנה, הייתה מיועדת ליועץ הראשון בשגרירות, עודד ערן. המכתב בפנים היה קצר: "ברכות ליום ההולדת שלך. ידנו עוד תשיג אותך". ערן אמר כי אינו מבין מדוע ברכו אותו המחבלים ליום ההולדת שחל מזמן.
כל מעטפות הנפץ שנשלחו לשגרירות היו דומות. אורכן היה 20 ס"מ ורוחבן 10 ס"מ. חומר הנפץ היה כאילו מודבק על גיליון נייר, שנמצא בין שני גיליונות קרטון. על הדפים היו חתומים מחבלי "ספטמבר השחור" ובהם נכתב: "בארץ אבותינו, כתגמול על תגמול על גזילת ארצנו, הרדיפות, ההתעללות וגזילת פלסטין. כתגמול על רצח המוני של עמנו, כתגמול על שנאתכם לשלום, אשר עמנו נאבק להשיגו בארץ השלום, כתגמול על המשך פשעיכם נגד האנושות – נמשיך להטרידכם ואתם תשלמו את המחיר בכל אשר תלכו".
בחקירת ה"סקוטלנד יארד" התברר כי אחת המעטפות שלא התפוצצו נשאה בולים בערך של 25 גולדן, כלומר במחיר הגדול בהרבה מהדרוש.
מאוחר יותר התברר כי גם שגרירות ישראל בפריז קיבלה שתי מעטפות נפץ, שנוטרלו לאחר שאחת הפקידות חשדה בהן. שני המכתבים נשלחו מהולנד. השלטונות ההולנדיים הציבו נושאי גייסות משוריינים בנמל התעופה הבינלאומי באמסטרדם, כחלק מחיזוק אמצעי הביטחון נגד התקפות אפשריות מצד מחבלים פלסטינים.
דובר הנמל באמסטרדם אמר כי כלי הרכב המשוריינים נועדו לשמור במיוחד על מטוסי אל על ולופטהנזה.
בעקבות רצח ד"ר שחורי הזהירו בישראל את עובדי השגריריות בחו"ל, משלחות משרד הביטחון ועובדי היחידות הממשלתיות האחרות לנקוט במיטב האמצעים העומדים לרשותם כדי שלא להיפגע בגל הטרור הפוקד את הישראלים בחו"ל. חוגים ביטחוניים המרו אז כי גל הטרור עלול להתפשט גם מחוץ לגבולות אירופה. ואכן כמה ימים לאחר מכן התגלו חמש מעטפות נפץ שנשלחו מהולנד ויועדו לישראלים באוסטרליה.
יליד רחובות שאהב את האדמה
שחורי, יליד רחובות, ספג את אהבתו לאדמה בבית אביו, משה שוורץ, מאיכריה הוותיקים של רחובות. הוא גדל בפרדסים של אביו ולמד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. במלחמת השחרור הוא היה קצין קשר בחטיבה 8 והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. משפע האפשרויות שעמדו בפניו הוא בחר באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושם למד בפקולטה לתורת הקרקע והחקלאות. כשחזר לארץ עבד במדרשה החקלאית על שם רופין בשרון ומאוחר יותר הפך למנהל משרד החקלאות באזור חדרה. תוך כדי עבודה מעשית, המשיך בלימודיו האקדמיים וסיים את לימודי הדוקטורט.
ד"ר שחורי, כך נכתב אז ב"ידיעות אחרונות", לא היה מעולם מן המדענים המסתגרים במגדל השן. הקריירה האקדמאית שלו הייתה חלק בלתי נפרד מאהבתו הישנה לאדמה. "יותר מכל אני אוהב את העבודה בשטח", הוא אמר.
לאחר מכן מונה לנספח החקלאי בלונדון, שאחראי גם על מדינות סקנדינביה. הוא השתלב להפליא במושבה הדיפלומטית כאילו נועד לכך מבטן ומלידה ובכל זאת ציפה בקוצר רוח לשובו לארץ, אל האדמה והעיסוקים האהובים עליו.
אשתו ושני ילדיו של שחורי כבר הקדימו וחזרו לארץ וחזרו לדירתם בחופית, שכונת האקדמאים הקטנה ליד כפר ויתקין. אשתו רות אמרה: "אינני מבינה כיצד קרה שעמי פתח בעצמו את המעטפה. ייתכן שחותמת הדואר מהולנד הסירה מלבו כל חשש. הוא ציפה לתעודת משלוח של מנורות מסוג מיוחד מהולנד".
המחדל
השאלה העיקרית שהעסיקה את ישראל ובריטניה היא כיצד יכול היה מכתב המוות לעבור את רשת הביטחון של השגרירות. בכמה עיתונים בריטיים נכתב כי מדובר על מחדל ישראלי, שלא היה צריך לקרות, בייחוד אחרי טבח הספורטאים במינכן.
ההסבר הראשוני שניתן לעיתונות הבריטית והישראלית על-ידי דובר השגרירות היה: "בגלל סוף השבוע ויום הכיפורים הצטבר דואר עצום של ארבעה ימים. הדואר המגיע לשגרירות בימים אלה גדול בלאו הכי מן הרגיל, בגלל מכתבי התנחומים הרבים על טבח מינכן, הממשיכים להגיע מכל העולם ובגלל כרטיסי הברכה לשנה החדשה".
עוד התברר כי הבודק הניח שתי מעטפות חשודות בצד ואת המעטפה שהגיע מהולנד עבור שחורי הוא העביר הלאה. השאלה שנשאלה אז היא: מדוע ברגע שנחשדו שתי המעטפות שהונחו בצד, לא ניתנה אזעקה והוראה שלא לגעת עוד בדואר הנכנס עד להודעה חדשה. לעיתונאים הישראלים נאמר כי "הוחלט שלא לגרום בהלה" ולכן לא נשלחה אזהרה. אותה החלטה, כך על-פי "ידיעות אחרונות", עלתה בסופו של דבר בחייו של ד"ר שחורי.
מעטפת נפץ גם לשמעון פרס
דובר משטרת ישראל, מרדכי תבור, קרא גם לתושבי ישראל לגלות ערנות. הדובר הזהיר כי ייתכן שמעטפות או חבילות ממולכדות נמצאות בין דברי הדואר שנשלחו לחלוקה או שהן בדרך לישראל ולכן יש לנקוט בזהירות אם מקבלים דבר דואר חשוד. בין היתר אמר הדובר כי יש להיזהר במיוחד אם השולח לא מוכר לכם.
בעקבות הודעת המשטרה פנו 27 אזרחים בחיפה, שחשדו כי קיבלו מעטפת נפץ. אך בכל המקרים התברר כי מדובר בקריאות שווא. גם במשטרה הנגב התקבלו קריאות רבות. שר התקשורת והתחבורה דאז, שמעון פרס, מסר כי שרותי הדואר נקטו באמצעים כדי למנוע העברת דברי דואר ממולכדים. מהמשטרה נמסר אז כי בידיה אמצעים לגילוי ולטיפול במעטפות נפץ.
בסניפי הדואר התגלו מעטפות החשודות כמעטפות נפץ, שנשלחו לשר פרס, לשר הסעד מיכאל חזני ולחבר הנהלת הסוכנות, יצחק ארצי. במשטרה אמרו כי חלק מהמעטפות החשודות כמעטפות נפץ נשלחו לאישים בכתובות שגויות וכי ככל הנראה הפרטים נלקחו מספרי דפי זהב ישנים.
אל פרס נשלחה מעטפה ורודה עם מסגרת כחולה אדומה –
בגודל 15 על 25 סנטימטרים ומשקלה 75 גרם. היא שוגרה לכתובת משרד התחבורה בירושלים. בעת שנמצאה המעטפה שיועדה לפרס, הוא היה בסיור בסיני.
מי שגילו את המעטפות בישראל הם שלושה עובדי דואר. מרדכי אהרונוף - אז בן 62 ואב ל-5 ילדים, שמעון אברהם, בן 39 אב לשישה ורחמים הרוש, בן 52 אב לשלושה. השלושה קיבלו מברק מיוחד מהשר פרס שבו הוא בירך אותם על גילוי הערנות שהביאה להצלת חיי אדם בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
