כמה זמן נדרש ליונקים להשתין? המחקרים המטופשים של השנה
פרס האיג נובל לשנת 2015 חולק והעניק כבוד נצחי למיטב חוקרים מרחבי העולם שהשקיעו זמן ומשאבים בשאלות חריגות. על הפרק: איך מאבחנים דלקת תוספתן באמצעות נסיעה על פסי האטה, ואיפה הכי כואב להיעקץ?
צעד גדול לאנושות. באוניברסיטת הארוורד שבארצות הברית חילקו אתמול (יום ה') את פרסי איג נובל לשנת 2015. מדובר בפרס המוענק מדי שנה לאנשי מדע שערכו מחקרים "שבתחילה גורמים לך לצחוק, ואחר כך גורמים לך לחשוב". בראש הזוכים השנה: מחקר שמוכיח כי לכל היונקים נדרש אותו זמן להטלת שתן. עוד ברשימה: מתכון מדויק לבישול ביצה קשה, והתגלית כי המילה "הא?" נוכחת בכל שפה אנושית.
רשת BBC דיווחה כי הצוות הזוכה בתחום הפיזיקה מאוניברסיטה בג'ורג'יה שבארה"ב עמל לגלות כמה זמן נדרש ליונקים להטיל את מימיהם, ועשה זאת באמצעות ניתוח קטעי וידאו של שלל בעלי חיים, שנתפסו "עם התחתונים למטה". התשובה: כ-21 שניות בממוצע. פטרישיה יאנג מהמכון הטכנולוגי בג'ורג'יה הובילה את הצוות שבחן את השאלה הגורלית.
בכימיה זכו בפרס קאלום אורמונד מאוניברסיטת מערב אוסטרליה ועמיתיו, על המצאת מתכון לבישול ביצה.
בספרות זכה מארק דיגמנס מהולנד בפרס נוכח הגילוי שהמילה "הא?" נוכחת בכל השפות האנושיות.
בפרס בניהול זכה ג'נארו ברניל מאוניברסיטת סינגפור, שגילה כי אנשי עסקים רבים פיתחו בילדותם נטייה לנטילת סיכונים, עת היו חשופים לאסונות טבע, אך אלה לא השפיעו עליהם באופן עמוק.
בפרס בתחום הכלכלה זכתה משטרת בנגקוק בתאילנד, אשר הציעה לשלם לשוטרים במזומן אם ייוודע שסירבו להצעות שוחד.
ברפואה זכו בפרס משותף צוותי המחקר של הג'ים קימטה מיפן ויורוסלבה דורדיאקובה מסלובקיה, אשר בחנו את היתרונות וההשלכות הרפואיות של נשיקה אינטנסיבית ופעולות אינטימיות אחרות.
בביולוגיה זכו ברונו גרוסי ושותפיו מאוניברסיטת צי'לה שהצליחו להוכיח כי אם מצמידים מקל לזנב התרנגולת, ניתן לדמות את אופי הילוכם של הדינוזאורים בעבר.
במתמטיקה זכו בוגרי אוניברסיטת וינה, אוסטריה, אליזבת אוברזאוכר וקרל גרמר אשר ניסו להיעזר בשיטות מתמטיות כדי להוכיח האם וכיצד הצליח שליט מרוקו בין השנים 1727-1697, מולאי איסמעיל צמא הדם, לגדל את 888 ילדיו.
בתחום הרפואה האבחונית זכה דיאלה קרים מבריטניה, אשר קבע כי דלקת תוספתן חריפה (אפנדציט) ניתן לאבחן בצורה מדויקת על ידי רמת הכאב שנגרמת לחולה בעת נסיעתו במכונית על פסי האטה.
בפיזיולוגיה ואנטומולוגיה (חקר החרקים) הוענק הפרס לג'סטין שמידט (המכון הביולוגי סאות'ווסט, ארה"ב) ששילם מחיר אישי יקר כשניסח את סולם שמידט לכאב מעקיצות, המודד את הכאב מעקיצות של חרקים שונים, ולמייקל סמית' (אוניברסיטת קורנל, ארה"ב) שהצליח לגרום לדבורים לעקוץ אותו ב-25 אזורים בגופו כדי להבין היכן הכי פחות כואב להיעקץ. הממצאים חשפו כי מדובר בגולגולת, קצה האצבע האמצעית ברגל והזרוע. האזורים הכואבים ביותר היו הנחיר, השפה העליונה ואיבר המין.
לפנייה לכתב/ת 
