נחשפים מכתבי גורודיש: "שרון הפר פקודה, בגללו נדחתה הצליחה"
סערת יום כיפור בתיעוד בן 42 שנה: עדות דרמטית לקרב בין אלוף פיקוד דרום גורודיש למפקד האוגדה שרון, הניסיונות להבין עם רבין מי הדליף מוועדת אגרנט, ואיך ביקש ראש אכ"א לשפר את המשמעת הרופפת
42 שנים למלחמה - עוד פרטים נחשפים מהארכיון: העבירות שייחס אלוף פיקוד דרום לאלוף במיל' אריאל שרון, הנהלים שביקשו בצה"ל לחדד כדי להחדיר משמעת לחיילים והמסקנות שביקשו החיילים עצמם להשמיע אחרי הלחימה - על כל אלה שופכים אור מסמכים שחושף כעת ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לקראת יום כיפור, שמסמל עבור ישראלים רבים קו פרשת מים מכל בחינה, נוכח המלחמה ששינתה את פני המדינה.
לחצו על התמונות להגדלה:
גורודיש הזכיר לאלעזר כי כבר במהלך המלחמה תבע כמה פעמים להדיח את שרון מתפקידו. בפעם הראשונה ביום הרביעי למלחמה, ובפעם השנייה בהמשכה, כשאליו הצטרף גם רב-אלוף במילואים חיים בר-לב. גורודיש טען ששרון לא מילא משימות שהוטלו עליו בקרב, סירב לבצע פקודות ואף לא ביצע אותן. בנוסף טען כי שרון לא דבק במטרה שהכתיב הפיקוד, פעל בניגוד למטרה, עקף את צינורות הפיקוד ופגע במשמעת, בערכים ובאושיות הצבא.
שבוע לאחר מכן שלח גורודיש מכתב נוסף לרמטכ"ל, שביקש ככל הנראה פירוט של הדברים. גורודיש כתב בין היתר כי ב-9 באוקטובר פתח שרון בהתקפה. "פקדתי על האלוף שרון, באלחוט, לעצור את ההתקפה בגלל העדר סיכוי הצלחה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ודיווח כי ההתקפה הופסקה".
אבל אלוף פיקוד הדרום דאז גילה מהר מאוד שההתקפה נמשכת. "בהאזנה לרשתות הקשר הפנימיות של האלוף שרון הוברר לי כי בניגוד לדיווחו, הכוח שתחת פיקודו תוקף באזור", כתב גורודיש לרמטכ"ל. "קראתי לאלוף שרון בקשר לחדול מן ההתקפה, אך לא נעניתי. יצאתי לחפ"ק של האלוף שרון, פגשתיו בזחל"ם שלו ופקדתי עליו במקום לעצור בהתקפה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ואמר כי יעצור בהתקפה. אך למרות זאת, לאחר עזיבתי את החפ"ק, המשיך בהתקפה".
גורודיש כתב כי שרון איבד במהלך ההתקפה 20 טנקים ולא כבש את היעד. "חלקם המרבי של הטנקים שאיבדנו נותרו על צוותיהם בשטח האויב".
במקרה השני, בעת הצליחה של תעלת סואץ, כתב גורודיש כי הורה לשרון לכבוש גזרה בת ארבעה ק"מ לפחות מקו המים ולפתוח לתנועה את ציר עכביש ואת ציר טרטור, הראשון לשם העברת דוברות והשני לשם העברת גשר הגלילים. גורודיש הוסיף כי "למרות שנתקבל בפיקוד דיווח מאת האלוף שרון כי המשימה הושלמה, מצאתי ביציאתי לשטח כי כלל לא הוחל בביצוע המשימה". מי שלבסוף ביצע את המשימה היו כוחותיו של האלוף אברהם (ברן) אדן. גורודיש כתב לרמטכ"ל כי בשל כך נדחתה משימת הצליחה ב-30 עד 60 שעות.
הוא הוסיף כי לאחר שהורה לשרון לעצור את התקדמותו צפונה, נענה האלוף במילואים לדרישתו. אך לדברי גורודיש שרון ביצע את ההתקפה "ברשלנות בולטת ומעוררת תמיהה". גורודיש הוסיף במכתבו המפורט כי לדבריו יש חיזוקים של הקלטות ועדויות של קצינים שנכחו בעת האירועים. רב-אלוף אלעזר העביר את הפנייה של גורודיש לוועדת אגרנט שחקרה את אירועי המלחמה.
פנייה לאגרנט: "תנו לאלעזר המסמכים שנוגעים לו"
במסמכים שנחשפו - גם בקשותיהם של נחקרי הוועדה, כמו למשל זו שהגישו באפריל 1974 עורכי דינו של אלעזר ולפיה יש להודיע לו במה הוא עלול להיפגע. "חייב היה כבוד יו"ר הוועדה להודיע למרשנו מראש באילו נושאים רואה הוועדה חסר לחובתו, על מנת שיוכל להפעיל לגבי אותם נושאים את הזכויות שלו על-פי חוק", כתבו עורכי הדין. "אילו נעשה כך, הייתה ניתנת למרשנו שעת כושר להביא בפני הוועדה את החומר הרלוונטי שהיה עשוי למנוע את המסקנה המוטעית בדבר אחריותו האישית, שהביאה להמלצתכם על סיום כהונתו כראש המטה הכללי". ואולם השופט אגרנט דחה את הבקשה.
עורכי דינו של אלעזר פנו פעם נוספת בסוף יולי 1974 לוועדת אגרנט, וביקשו לקבל 36 עמודים שאותם לא הורשה לו להעתיק מתוך ההנמקה של דו"ח הביניים. הם כתבו כי בדו"ח החלקי של הוועדה מוזכרים דברים שלא הופיעו בהנמקה, כמו העיכוב בן השעתיים בגיוס המילואים, הביטחון המופרז ביכולת צה"ל להדוף בכל הנסיבות התקפה כוללת של האויב בשתי חזיתות באמצעות הכוחות הסדירים בלבד, ושאלעזר עסק בתכנון מתקפת נגד, במקום להתרכז בשבירת תנופת ההפתעה של ההתקפה.
רק ב-14 ביולי אישרה ועדת אגרנט לעורך דין מטעמם של אלעזר וגורודיש לעיין בחלקים של הדו"ח החלקי הנוסף הנוגעים לכל אחד מהם.
אגרנט לרבין: "הפרסומים משקפים את עמדתך?"
ארכיון צה"ל חשף מסמכים הנוגעים גם לפנייתו של אגרנט לראש הממשלה דאז יצחק רבין, בעקבות פרסומים בעיתונות שנגעו לעבודת הוועדה ותהה אם עיקרי ההדלפות הם דברי אמת. "בימים 5-4 באפריל הופיעו בעיתונים פרסומים בדבר תגובתך בישיבת הממשלה על הדין וחשבון החלקי של ועדת החקירה – מלחמת יום הכיפורים מתאריך 1 באפריל 1974", כתב אגרנט לרבין ב-5 ביוני 1974. "היינו מודים לך אם תואיל להודיע לנו אם הפרסומים האמורים משקפים נאמנה את עמדתך לגבי הדו"ח הנ"ל וזאת בשים לב לכך שאתה מכהן עתה כראש הממשלה ושהוועדה ממשיכה בעבודתה".
רבין השיב בכתב: "הפרסומים האמורים אינם משקפים נאמנה את עמדתי. אלו הדלפות מסולפות ואף שמו בפי דברים שכלל לא אמרתי". רבין התייחס לפרסום בעיתונות מאותה תקופה ובה נטען כי שאל אם אפשר להחזיר את דו"ח אגרנט לוועדה כיוון שהוא לקוי באופן בסיסי. רבין, כאמור, הכחיש שאמר זאת.
עוד באותו יום פנה אליו אגרנט ואמר לו כי רצוי ששני המכתבים יפורסמו, גם זה שלו וגם זה של רבין, בניסיון לתקן את העיוות מסילוף דבריו.
900 חיילים מילאו שאלונים
מסמכים אחרים שחשף ארכיון צה"ל נוגעים למסקנות שניסו לגבש בשטח לאחר המלחמה. בין שלושה לשישה שבועות אחרי תום הקרבות הסתובבו נציגי מפקדת גייסות השריון בקרב מפקדי הטנקים שהשתתפו בלחימה וריכזו את לקחיהם. יותר מ-900 מפקדי טנקים, מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות נדרשו למלא שאלון ובו להציג את חווייתם מרגע גיוסם למלחמה ועד שובם הביתה. לצד עניינים מקצועיים על הפעלת טנקים ונגמ"שים, שיטות לחימה ופערי ציוד, התייחסו הלוחמים לאווירה הקשה ולאי-ודאות מימי הקרבות.
בימים של אוקטובר 1973 לחמו השריונרים בטנקים מסוגים שרמן, טירן, שוט ומג"ח (פאטון). בלקחי המפקדים לאחר המלחמה הועלו טענות רבות על מצבם הירוד של הטנקים מבחינת בעיות טכניות וליקויים במערכת הקשר: כבר מרגע גיוסם למילואים לפני צאתם למלחמה, הם נתקלו בחוסר ארגון בימ"חים ובהתארגנות ארוכה מדי, שלדבריהם נבעה מחוסר תיאום בדרגי החטיבה. בנוסף הועלו טענות על כך שהטנקים שאיתם היו אמורים לצאת לקרבות בבהילות לא היו מתודלקים, עם ציוד קשר מקולקל ובמצב טכני ירוד. באותם הימים, כשנשים לא מילאו תפקידי לוחמה, העלה אחד המפקדים בקשה "להעמיק את המקצועות שבהם חיילות יכולות להחליף גברים". לוחמי השריון התלוננו על חוסר בציוד אישי כדוגמת סרבלים, מדי עבודה, מעילים, שמיכות ונעליים, וביקשו שיחולק להם עם הציוד סיר חשמלי או פרימוס שיוכלו לחמם בהם אוכל בעת הלחימה.
לוחמי הרגלים בחיל השריון, שנעו בנגמ"שי M-113 וזחל"מים, התלוננו על תת מקלע העוזי שלטענתם לא מתאים לתנאים מדבריים והיה לא יעיל. לאחר שביקשו להוציא את הזחל"ם מהתקן ולהכניס במקומו זלדה נוכח "בעיות טכנית רבות; הוא לא עמיד בפני מוקשים וחסר אונים מול טילים", ביקשו הלוחמים גם להעלות את המורל באמצעות התקנת מעמד לטרנזיסטור על סיפון הנגמ"ש לקראת המלחמה הבאה וכן להתקין מכשיר לחימום מזון בתוכו.
ואולם ראש צוות לקחים בחיל בשריון שריכז את הממצאים, רס"ן דן זסלבסקי, קבע: "אין להתייחס לאוסף הזה כאל סטטיסטיקה מהימנה ואין להתייחס לקביעות האנשים כקביעות מהימנות. יש גם דרישות סותרות. הרבה מהלקחים המושמעים ניזונים משמועות".
חודשיים לפני המלחמה: ניסיון לשיפור המשמעת בצה"ל
בוועדת אגרנט עלתה טענה שהמשמעת הרופפת בצבא הייתה בין הגורמים לכישלון המלחמה. בין המסמכים שהותרו לפרסום מתועד דיון במטה הכללי בראשות הרמטכ"ל וראש אכ"א ב-20 באוגוסט 1973, חודשיים לפני פרוץ המלחמה, שמטרתו "להחדיר אווירת משמעת לצה"ל". הוועדה דנה בנהלים ובפקודות שלא מולאו, בהם נוהלי ההופעה, סדר, נימוסים צבאיים ושגרת המחנה. "העדר דוגמה אישית של חלק מהמפקדים, חוסר אחידות, חוסר תודעה בכל הקשור ללבוש, הופעה ונימוסים צבאיים, וחלק מהפקודות מיושנות וצריכות עדכון העדר פיקוח במחנות צה"ל ובשטח", קבע ראש אכ"א, האלוף הרצל שפיר.
כדי לחנך את החיילים נדרש קצין ההדרכה הראשי לעדכן את החיילים בפקודות החדשות באמצעות הכלים שעמדו לרשות הצבא, ובהם גלי צה"ל, עיתון "במחנה" וחלוקת דפי הסברה למפקדים. כמו כן נדרשו קצינים בכל דרגה לנקוט צעדים מיידיים נגד מבצעי עבירה מול עיניהם.
בניגוד לנהלים כיום, הותרה שתיית אלכוהול במסיבות ונשפים בבסיסים באישור מפקד היחידה, ונקבע כי בארוחות חגיגיות תותר שתיית משקאות חריפים.
לפנייה לכתב/ת 
