מה מסתירה המדינה מהמסתננים המגורשים?

2 אזרחים אריתריאים שאמורים להיות מגורשים עתרו לחשיפת ההסכם בין ישראל למדינות באפריקה. העליון סירב: זה יפגע ביחסי החוץ של ישראל

עו"ד דוד אנג'לפורסם: 20.09.15 , 08:19

בית המשפט העליון דחה לאחרונה עתירה של שני אזרחי אריתריאה המועמדים לגירוש מישראל, שדרשו לחשוף את ההסכמים שנחתמו עם המדינות האפריקניות שעומדות לקלוט אותם. שופטת העליון ענת ברון הסכימה עם המדינה שחשיפת ההסכמים עלולה לגרום פגיעה אנושה ביחסי החוץ של ישראל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בשנים האחרונות חתמה שישראל על הסכמים עם לפחות שתי מדינות, והוחל ביישום נוהל המסדיר את המעבר אליהן של השוהים במתקן חולות. הנוהל קובע שישראל תציע לצאת לאחת המדינות הללו, ולמגורש יהיו 30 יום להודיע על החלטתו. אם הוא מסרב לצאת לשם - יוצא נגדו צו משמורת (מאסר).

אישום

הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה

עו"ד דוד אנג'ל

בעל משק העסיק שני עובדים זרים באופן לא חוקי: אחד התגורר במחילה והשני בחממת מלפפונים. חרף עברו הבעייתי, הוא לא יישלח לכלא

הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה

שני אזרחי אריתריאה ששהו בארץ באופן לא חוקי במשך שש שנים עד שנתפסו ב-2014 והועברו למתקן חולות, סירבו לצאת למדינות שהוצעו להם בטענה שנשקפת שם סכנה ממשית לחייהם.

בהתאם לנוהל הוצאו נגדם צווי משמורת, אך הם עוכבו בעקבות עתירה שהגישו השניים לפני כחודשיים לביטול הנוהל. לעתירה, שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, הצטרפו כמה ארגונים, בהם האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד. העותרים טענו שהמדינות האפריקניות לא מקיימות את ההסכמים עם ישראל וביקשו נתונים לגבי ההסכמים ואופן היישום שלהם.

אלא שהמדינה הציגה תעודת חיסיון שבה אסר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשוף את תוכן ההסדרים ואפילו את זהות המדינות, כיוון שהדבר עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל.

שני האזרחים העותרים לא ויתרו ופנו לבית המשפט העליון בבקשה לגילוי הראיות החסויות. לטענתם, רק חשיפת ההסכמים והנתונים תאפשר להם להוכיח שצפויה סכנה לחייהם וחירותם, שנתמכת בעדויות פליטים שגורשו ותועדו במחקרים שונים. העובדה שזכויות היסוד שלהם עומדות על הפרק, הוסיפו, מצדיקה להסיר את החיסיון.

העותרים חלקו על כך שחשיפת ההסכמים תפגע במדינה. לטענתם, זהות המדינות נחשפה בתקשורת, וממילא נמסרת למועמדים לגירוש בעת הריאיון. מעבר לכך, ההסכמים הללו נדונו בדוחות של ארגונים בינלאומיים ואין כל סיבה שלא יהיו חשופים גם לעיני בית המשפט.

אלא שהמדינה עמדה על כך שחשיפת המסמכים תגרור פגיעה אנושה ביחסי החוץ של ישראל והמדינות האפריקניות, שעמן מתקיים שיתוף פעולה אסטרטגי נרחב, שאינו עוסק רק בסוגיית המסתננים. היא התעקשה שלא נשקפת למסתננים סכנה על בסיסי דת, גזע או השתייכות פוליטית, ושמקשר עם מגורשים קודמים עלה שרובם המכריע לא דיווח על בעיות מיוחדות.

השופטת ענת ברון עיינה בהסכמים וביתר המסמכים החסויים והחליטה שיהיה זה מסוכן מדי לחשוף אותם ושהדבר עלול לפגוע קשות ביחסי החוץ של ישראל. חשאיות ההסכמים, הבהירה השופטת, היא תנאי יסוד להסכמת המדינות הללו לסייע בפתרון בעיית ההסתננות. הפרת התחייבות זו מצד ישראל, כתבה, עלולה לפגוע באינטרסים כבדי משקל שאינם קשורים למסתננים.

כדי לתקוף את הנוהל, המשיכה השופטת, העותרים צריכים להוכיח שזכויותיהם אינן נשמרות במדינות האפריקניות. הוכחות כאלה נאספו על ידי העותרים, כפי שהראו, והם גם ממשיכים לאסוף כאלה.

מכאן שההסכמים אינם הראיה היחידה שיכולה לסייע בהוכחת טענותיהם, ולכן ויש לשמור על האינטרס של ישראל להשאיר אותם חסויים.