האיש שהציל את העולם ממלחמה גרעינית
לא רבים מכירים את סטניסלב פטרוב, אבל הקצין הסובייטי בגמלאות קיבל ב-26 בספטמבר 1983 החלטה שארה"ב לא ביצעה התקפה גרעינית על ברית המועצות, כפי שהתריעו הלוויינים, ובכך מנע מתקפת תגמול סובייטית
קצין הצבא הסובייטי לשעבר שפתח את הדלת ידוע במערב כ"האיש שהציל את העולם". סרט שיצא אתמול (יום שישי) לאקרנים בשם הזה מספר את הסיפור המצמרר מ-26 בספטמבר 1983, כשסטניסלב פטרוב קיבל החלטה שלטענת רבים שמנעה מלחמה גרעינית.
עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ
האזעקה צלצלה בלילה ואותתה על שיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים אמריקניים, והליוטנט קולונל בן ה-44 היה צריך לקבוע במהירות אם ההתקפה על ברית המועצות הייתה אמיתית. "הבנתי שאני צריך לקבל החלטה כלשהי, והיו לי סיכויים של 50-50", אמר פטרוב בראיון לסוכנות הידיעות AP.
למרות הנתונים שהגיעו מלווייני ההתראה המוקדמת הסובייטיים על ארצות הברית, פטרוב החליט להתייחס לאזעקה כאזעקת שווא. אם היה פועל אחרת, ההנהגה הסובייטית הייתה עשויה להגיב בהוראה על מתקפת נגד גרעינית על ארה"ב.
מה שהפך את כל הסיפור למסוכן עוד יותר היה שברית המועצות באמת חששה ממתקפה גרעינית אמריקנית במהלך התקופה המתוחה של המלחמה הקרה. באותו חודש, ברית המועצות הפילה מטוס נוסעים שטס לדרום קוריאה מארה"ב בגלל חשד שריגל אחריה. ארה"ב, לאחר שורה של תמרונים פרובוקטיביים, התכוננה לתרגיל צבאי גדול במסגרת הברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו) "אייבל ארצ'ר" שדימה הכנות למתקפה גרעינית.
"בעמדת הפיקוד נדלקה המילה 'שיגור'"
בסרט "האיש שהציל את העולם" בבימויו של הדני פיטר אנטוני, השחקנים משרטטים את האירועים של אותו לילה ב-1983. הסצינות הדרמטיות שזורות בקטעי וידאו של פטרוב האמיתי כאדם מבוגר בביתו ברוסיה ובנסיעתו לארה"ב ב-2006 שבמהלכה קיבל פרס באו"ם ונפגש עם כוכבי הסרט, בהם קווין קוסטנר, מאט דיימון ורוברט דה נירו.
בארץ הולדתו, מקומו של פטרוב בהיסטוריה לא זכה בתהילה גדולה. הוא עדיין גם בפרייזינו, עיר בפאתי מוסקבה, בדירה פשוטה ולא שמורה שנראית כפי שהיא נראית בסרט. שלא כמו בסרט, שם פטרוב נראה רודף בזעם אחר עיתונאים זרים שבאו לשמוע את סיפורו, הוא התגלה כמארח אדיב ומזמין את אורחיו למטבח שלו.
כשפטרוב, כיום בן 76, מביט אחורה על אותו לילה במרכז הבקרה "סרפוחוב 15", הוא זוכר את צליל האזעקה שניפץ את הדממה זמן קצר אחרי חצות. "המצב היה שקט ופתאום הסירנות זעקו ובעמדת הפיקוד נדלקה המילה 'שיגור'"" הוא סיפר. "זה היה מורט עצבים. הייתי ממש מופתע. אלוהים אדירים!".
פטרוב נעמד וראה את כל עמיתיו מסתכלים עליו בבלבול. "הצוות שלי היה קרוב לפניקה והבנתי שאם הפניקה משתלטת על המקום אז הכול גמור". הוא נדרש לקבל החלטה.
בסרט הקולנוע פטרוב אומר שהוא לא רוצה להיות אחראי לגרימת מלחמה גרעינית. אבל בראיון לסוכנות הידיעות AP הוא רומז שיוצרי הסרט קיבלו חופש יצירה. "מצטער, לא היה לי זמן לחשוב אם אני אהיה האחד שפתח במלחמת עולם שלישית", הוא אמר. "הייתי צריך להחליט כמה אמין היה המידע שנשלח על ידי המחשב".
לא קיבל ברוסיה תגמול על עבודתו
דקות ספורות לאחר הישמע האזעקה הראשונה, הסירנה פעלה שוב והזהירה מפני שיגור אמריקני שני. המערכת דיווחה לאחר מכן שחמישה טילים שוגרו. פטרוב דיווח למפקד שלו שהמערכת מעבירה מידע שגוי. הוא לא היה בטוח במאה אחוזים, אבל ההחלטה שלו התבססה על העובדה שרדאר הקרקע הסובייטי לא היה יכול לאשר שאכן היה שיגור. מערכת הרדאר איתרה טילים מתקרבים רק לאחר שיגורם, אבל הוא הכיר אותה כאמינה יותר מהלוויינים.
מאוחר יותר התברר כי אזעקת השווא נגרמה על ידי תקלה בלוויין, שבלבל את השתקפות השמש מהעננים הגבוהים כשיגור טיל.
פטרוב לא קיבל תגמול על פעולותיו, ככל הנראה משום שאז היה יוצא לאור הכישלון של לווייני ההתראה המוקדמת הסובייטיים. אף שהקצין שפיקד על פטרוב לא תמך בו באותה שעה, הוא היה זה שחשף את התקרית לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991. אם קולונל ג'נרל יורי ווטינצקי לא היה מדבר, פטרוב אמר שהוא עצמו "היה שוכח מזה כמו ששוכחים חלום רע".
ולדימיר דבורקין, מומחה לכוחות הגרעיניים האסטרטגיים של רוסיה, המעיט בחשיבות ההחלטה שקיבל פטרוב ואמר שההנהגה הסובייטית הייתה ממתינה בכל מקרה לאישור מהרדארים בטרם הייתה יוצאת למתקפת תגמול. כמו כן, הוא אמר, לרוסיה אין אפילו כיסוי לווייני מלא של ארה"ב והיא מסתמכת באופן מלא על מערכת הרדארים שלה כדי לפקח על הכוחות הגרעיניים האמריקניים. "המצב היום ברוסיה הוא כזה שמערכת הלוויינים לא עובדת כלל וזה לא מפחיד איש יותר מדי", הוא אמר. "כפי שאתם יכולים לראות, כולם חיים בשלום, בלי פניקה".
לפנייה לכתב/ת 
