הצעה לחג: "גביע טביב" בין הפועל לבית"ר
מחנות האוהדים הכל-כך עוינים חשים בשותפות גורל - שניהם הפגינו נגד הבעלים שמותיר אחריו אדמה חרוכה. עמיר פלג מסכם שבת
מעגל נסגר אתמול בבלומפילד. כארבע שנים אחרי המחאה הגדולה של אוהדי הפועל ת"א נגד הבעלים שבא לעשות עליהם סיבוב, מחה הגרעין הקשה של אוהדי בית"ר ירושלים באותו מקום על אותו דבר בדיוק. האדומים שרו אז "לא רוצים טביב בהפועל", הצהובים-שחורים צעקו אמש "לא רוצים את אלי בטדי".
חלק מהמפגינים ונושאי הכרזות בבית"ר, חייבים לומר, קיבלו אותו לפני שנתיים כמו משיח ומהבחינה הזאת הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. אבל העובדה היא שכמו תמיד, הנדיב הידוע משאיר אחריו אדמה חרוכה. ועדיין לא שמענו מההתאחדות ו/או מהמינהלת איך זה שעבריין מורשע מחזיק בקבוצת כדורגל.
לפחות עכשיו שני מחנות האוהדים הכל-כך עוינים מרגישים שותפות גורל וזה הזמן ליוזמה משותפת: משחק מסורתי על "גביע טביב", בשיטת בית וחוץ. למען ההגינות, אפשר בהחלט לצרף את הפועל כפר-סבא, ולהפוך את המפעל המרגש לטורניר משולש. כל ההכנסות, קודש לשיקום ההריסות.
ובחזרה לבית"ר. אם דראפיץ' רוצה להיכנס לסבב המאמנים שמתחלפים ביניהם בכל פעם שמישהו מפוטר, כדאי לו לפתח קודם כל מודעות עצמית. להביט במראה ולשאול: מה עשיתי עד היום כמאמן, מהיכן
הגעתי לטדי, ולמה בעצם זה קרה? התשובה לשאלה הראשונה: ממש לא הרבה, לשנייה: מבית"ר ת"א/רמלה, ולשלישית: בגלל שטביב מחפש מישהו זול וצייתן. ולמה המודעות העצמית חשובה? כי לפי הידיעות בסוף השבוע, דראפיץ' נזף קשות בשחקניו לפני המשחק נגד בני-יהודה: "שחקנים עושים כאילו. אמרתי לכם כבר יותר מפעם אחת ששמות לא משחקים אצלי." והוא צודק. שחקנים בארץ באמת עושים כאילו. בהפסקה של משחקי ליגת לוזר אתה מזפזפ לליגה האנגלית או הספרדית, ומבין שמה שאנחנו רואים פה זה ענף לגמרי אחר. סלואו-בול נקרא לו. אבל כשמחליפים את עומר אצילי, שנהיה קפטן וכוכב תוך חודשיים, הוא חושב את עצמו לאיברהימוביץ' או לפחות מנדזוקיץ'.
אבל המשפט החשוב באמת של דראפיץ' היה: "שמות לא משחקים אצלי". ברור שלא, וזה ממש לא קשור למאמן. שמות לא משחקים בבית"ר, כי ברגע שהם יהפכו קצת ל"שמות", טביב ימכור אותם.
להתראות בפלייאוף התחתון
"אם תספור את המצבים שהם הגיעו והמצבים שאנחנו הגענו, אני חושב שהגענו לאותם מצבים", ככה אמר טל בנין אחרי ההפסד להפועל ת"א. גם הוא צדק בהכל חוץ מדבר אחד. הדיבור בלשון רבים. שתי הקבוצות הגיעו רק למצב נורמלי אחד. רמזי ספורי עשה ממנו גול, זרקו קוראץ' החמיץ.
וגם בסך הכל הכללי הן הגיעו לאותו מצב: שתיהן חלשות להחריד, נטולות כישרון, ובעיקר חסרות שחקן דומיננטי שינהל את חבורת המשוטטים סביבו. הימור להמשך? הפועל ת"א תביא מאמן ברמה של מנדיונדו ובנאדו, משהו בסדר גודל של איוניר ובאדיר, חיפה תישאר כנראה עם בנין. כשהן ייפגשו בפלייאוף התחתון, זה יהיה לפחות הרבה יותר מותח.
לפנייה לכתב/ת 
