סוף עידן: נפרדים מאצטדיון וסרמיל
רגע לפני הבכורה הרשמית של הבית החדש של הפועל ב"ש, טוטו-טרנר, הערב (ב', 20:55) מול מכבי חיפה, הגיע הזמן לחזור קצת אחורה אל כל המספרים של המגרש המיתולוגי
הערב (ב', 20:55) יחל מבחינת הפועל באר שבע עידן אצטדיון טוטו-טרנר. רגע לפני שדפי ההיסטוריה של האצטדיון יחלו להיכתב, הגיע הזמן לסכם את עידן האצטדיון אותו הוא מחליף, וסרמיל, ולעיין בדפי ההיסטוריה שלו.
מדובר בעידן שהתחיל אי שם בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת והסתיים בתום העונה שעברה. מיהושע פרידמן ועד לרועי גורדנה, משמשון תל-אביב לבית"ר ירושלים, מסם לייבוביץ' ועד ארתור וסרמיל. המספרים, באדיבות הארכיון הפרטי של אייל חטב, לפניכם.
בשנותיה הראשונות קיימה הפועל באר-שבע את משחקיה הביתיים במגרשים השכונתיים של שכונת נווה-נוי ("משק-עזר") ולאחר מכן בשכונה א'. בחודש אוגוסט 1957, הונחה אבן הפינה לבניית האיצטדיון החדש בעיר. "האצטדיון, המשתרע על שטח של 140 דונם יכיל פרט למגרש כדורגל, מסלולי ריצה ומתקנים חדישים לאתלטיקה קלה. אלפי מקומות ישיבה שיבנו בצורה היקפית ובשלבי הקמתו הסופיים הוא יוכל לקלוט קהל רבבות", נכתב בידיעה בעיתון דבר מתאריך 11.8.1957. בידיעה נכתב שהאצטדיון אמור להיקרא על שמו של השופט היהודי-אמריקאי, סם לייבוביץ' ז"ל, שאף הגיע לטקס הנחת אבן הפינה. לא ברור מדוע בסופו של דבר שמו של לייבוביץ' לא נקשר יחד עם האצטדיון, שקיבל תחילה את השם הלקוני: "האצטדיון העירוני".
משחק הבכורה הרשמי של הקבוצה באצטדיונה החדש נערך ב-7.11.1959 במסגרת המחזור השישי של ליגה א', בו שמשון ת"א קלקלה את האווירה כשהביסה 0:3 את המקומיים. שלושה שבועות מאוחר יותר, אירחה ב"ש את הפועל טבריה וניצחה 0:1 משער בדקה ה-63 של יהושע פרידמן, שהפך לשער הבכורה של הקבוצה באצטדיון. המשחק האחרון באצטדיון נערך במחזור הסיום של העונה שעברה, עונת 2014-15 אז ניצחו המקומיים 0:4 את בית"ר ירושלים. את השער האחרון במשחק, שהפך לשער האחרון של הקבוצה באצטדיון הזה, כבש רועי גורדנה בדקה ה-65. בין לבין, בסוף שנות השמונים, עבר האצטדיון שיפוץ מאסיבי שמומן בזכות תרומה של לילי פרידמן ז"ל ובתמורה הוסב שמו של האצטדיון על-שם בנה, ארתור וסרמיל ז"ל, שנרצח בשואה לנגד עיניה. מאז הוא נודע כאצטדיון וסרמיל.
בסך-הכל קיימה הפועל ב"ש בוסרמיל 1038 משחקים רשמיים בכל המסגרות, בשבעה מתוכם היא הוגדרה כקבוצה אורחת, כשהמארחות היו יריבותה העירוניות: מכבי ובית"ר ב"ש. 860 משחקים נערכו במסגרת ליגה (על, לאומית, ארצית ו-א'), 72 במסגרת גביע המדינה, 96 במסגרת מפעלים נוספים בארץ (גביע הטוטו, גביע הליגה, אלוף האלופים, גביע הכ"ה למדינה, גביע ה-20 למדינה וגביע ותיקי הכח 1909) ו-10 משחקים במפעלים בינלאומיים (אינטרטוטו, גביע אופ"א וגביע אירופה למחזיקות גביע).
ב-509 מהמשחקים (49 אחוז) יצאה ב"ש עם ידה על העליונה וניצחה. 304 מהמשחקים (29 אחוז) הסתיימו בתיקו ו-225 (22 אחוז) הסתיימו בהפסד. בנוסף אליהם, היה משחק אחד שפוצץ ולא הגיע לסיומו החוקי. זה קרה במחזור ה-24 של עונת 1972-3. ב"ש הובילה 1:2 על בית"ר ירושלים, אך שחקניה לא אהבו שריקה של השופט, שמואל הנדוורג ועטו עליו. לאחר ויכוח ממושך, שרק השופט לסיום ותוצאת המשחק נקבעה 0:2 לב"ש.
יחס השערים באצטדיון הוא חיובי מבחינת ב"ש ועומד על 909:1569. ממוצע השערים הכולל הוא 2.4 שערים למשחק ו-1.5 שערי זכות לב"ש. הניצחון הגבוה ביותר של הקבוצה באצטדיונה הביתי הוא 0:9 על הפועל רמלה, במחזור ה-23 של עונת 1962-3 בליגה א'. ההפסד הגדול ביותר היה בעונת 1995-6, 7:0 לברצלונה הגדולה, במסגרת המשחק הראשון בסיבוב המשחקים הראשון של גביע אופ"א.
ומה בנוגע לקהל? שיא הצופים באצטדיון עומד על 18,000 צופים שהגיעו אל משחק ההכתרה של הקבוצה באליפות הראשונה שלה במחזור ה-30 של עונת 1974-5 והיא ניצחה בו 1:2 את הכח מכבי רמת-גן. כמות זהה של צופים חזו גם במשחק ההכתרה של מכבי תל אביב במחזור ה-30 של עונת 1994-5.
שני משחקים אירחה הקבוצה ללא קהל: במחזור ה-29 של עונת 2010-11, בשל הוראות פיקוד העורף עקב ירי טילי גראד לעיר ובו ניצחה מכבי נתניה 1:2 ובמחזור העשירי של עונת 2011-12 בגלל עונש של בית הדין של ההתאחדות ובו ניצחה הפועל ק"ש 0:3.
אגב, בשנים האחרונות חזו אוהדי הקבוצה בשתיים מהעונות עם הכי הרבה הפסדי בית. מדובר בעונות 2010-11 ו-2011-12, שבכל אחת מהן נחלה הקבוצה תשעה הפסדי בית. עונת 2011-12 הייתה גם הפוריה ביותר מבחינת שערים, יחד עם עונת 1997-8, כשלא פחות מ-74 שערים נכבשו באיצטדיון בכל אחת מהן. העונה עם הכי הרבה ניצחונות בית, 17 במספר, היא עונת 1966-8 שידועה בתור "העונה הכפולה" בשל פריסתה על פני שנתיים בשל מלחמת ששת הימים. בעונת 1965-6 השיגה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד. במשך שתי עונות, 1963-4 ו-1970-1, שימש האיצטדיון כמבצר אמיתי בו לא נחלה הקבוצה אפילו הפסד ביתי אחד.