טביעת אצבע נלקחה בחצר? המשטרה תשלם

אדם שזומן לחקירה במשטרת מודיעין נאלץ לתת טביעות אצבעות בחצר התחנה לעיני אנשים אחרים. הפגיעה בפרטיות תעלה למשטרה 4,000 שקל

עו"ד מנשה סלטוןעדכון אחרון: 23.09.15 , 19:30

בית משפט השלום בירושלים קבע שמשטרת מודיעין פגעה בפרטיותו של נחקר וגרמה לו עוגמת נפש, משום שלקחה ממנו טביעות אצבעות בחצר התחנה – לעיני אנשים אחרים. השופטת שושנה ליבוביץ הסכימה עם התובע, שהצופים מהצד היו עלולים לחשוב שמדובר בעבריין, ולכן הוא יפוצה ב-4,000 שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה שהוגשה נגד משטרת ישראל באפריל 2013, טען התובע כי פרטיותו נפגעה כשהמשטרה צילמה את קלסתרונו ונטלה ממנו טביעות אצבע בפרהסיה, לעיני האנשים בתחנה. האירוע התרחש ביולי 2011 בתחנת המשטרה במודיעין כשהתובע זומן לחקירה בשל תלונה מצד שכנו על הסגת גבול (התיק נסגר לימים בהיעדר אשמה פלילית).

אלימות

קצין משטרה היכה עצירה. הפיצוי: 395 אלף ש'

עו"ד אלדד אוחיון

הכתובת הייתה על הקיר: פקד רונן סורוקה גרם נזקים גופניים לאישה שנעצרה בחשד לגניבה בקניון. בעבר הוא היה מעורב במקרים אלימים נוספים

קצין משטרה היכה עצירה. הפיצוי: 395 אלף ש'

תחנה המשטרה המדוברת בנויה מקרוואנים המשמשים משרדים וחדרי חקירות וביניהם חצר פנימית שמשמשת כאזור המתנה לבאי התחנה. התובע טען שהצילום נערך באחד הקרוואנים שדלתו – הפונה לכיוון החצר – הושארה פתוחה, כך שלאורך כ-10 דקות יכול היה כל עובר ושב לראותו במצב המביך.

לטענתו, נטילת טביעות האצבע אף הייתה חמורה יותר, שכן עמדת ההטבעה מוקמה בחצר ובעת ביצוע הפעולה נכחו לצדו לפחות עשרה אנשים, אם כי זכר במדויק רק אישה אחת.

מנגד טענה השוטרת שצילמה אותו כי הקלסתרון לא לוקח יותר משתי דקות והיא תמיד מקפידה שהדלת תהיה סגורה. בכל מקרה, הצילום נערך ממש בתוך החדר כך שמי שנמצא בחוץ לא יכול לראות מה מתרחש בו. עמדת ההטבעה, היא טענה, אמנם נמצאת בחצר, אך בפינה נסתרת שאינה נגישה כמעט לאזרחים.

עוגמת נפש ומבוכה

השופטת שושנה ליבוביץ דחתה את טענת התובע בעניין צילום הקלסתרון, משום שהוא אישר שאינו יודע בוודאות שמישהו ראה אותו. ואולם, בכל הנוגע לטביעות האצבע, השופטת בחרה להאמין לעדותו, שנתמכה במכתב שקיבל מהתחנה ובו הוסבר כי העמדה הוצבה בחוץ בשל צפיפות.

השופטת קבעה שנטילת טביעת אצבע, ככל כחיפוש בגוף האדם, צריכה להיעשות בזהירות ותוך הקפדה על צנעת הפרט. גם אם מדובר בחיפוש חיצוני בלבד, הרי שמדובר בפעולה שבהחלט יכולה לגרום לאנשים לחשוב שהנחקר חשוד במעשה עברייני.

השופטת הבהירה למשטרה כי אם הנתונים הפיזיים של התחנה לא מאפשרים נטילת טביעות אצבע בפרטיות – אז כנראה שאינה מתאימה לפעולה זו. היא קבעה שרשלנות המשטרה והפרת החובה לשמור על פרטיות הנחקר גרמו לו לעוגמת נפש ומבוכה.

במישור הנזק התחשבה השופטת בכך שלמרות הפגיעה, מדובר היה פעולה קצרצרה ושכמות האנשים במקום הייתה דלילה, והחליטה שהמשטרה תפצה את התובע ב-4,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 1,500 שקל.