תעשו חשבון נפש: מתי לערער בביהמ"ש?

חשבתם פעם על המילה "חוזה"? כשאני חושב על המילה הזו, מתעוררת אצלי לפחות אחת משלוש אסוציאציות: "חוזה המדינה", "חוזה בכוכבים" ו "הסכם". הקשר אינו מקרי. ההסכם הוא חוזה, הוא מנסה לחזות את התפתחות הקשר או העסקה בהם הוא עוסק ולתת מענה מוסכם לתרחישים אפשריים. גם חוזה בכוכבים מנסה לחזות את העתיד. המציאות מורכבת יותר מכל דמיון ולא ניתן לחזות מראש את כל האפשרויות, לכן גם ההסכם הטוב ביותר, יתאפיין במידה מסוימת של הכללה.

לטורים נוספים של עו"ד אבינועם מגן : 

• בחן את עצמך: אתה מבין מה אומר עורך הדין?
• גנבו לכם דמי כיס בכיתה ד'? אל תתבעו
• לספור עד עשר: מדוע לא לרוץ לבית המשפט
  

כך גם לגבי חוקים, החוק אינו יכול להתייחס באופן מפורש לכל סיטואציה עתידית אפשרית. כאשר באה לפתחו של בית המשפט סוגיה שאין לגביה התייחסות מפורשת בחוק, או פסיקה של בית המשפט העליון המהווה הלכה מחייבת, נדרש השופט היושב בדין לפרש את דברי החקיקה באמצעות כלים פרשניים שונים.

הן בתיקים שגרתיים ובוודאי שבתיקים חריגים שהדין לגביהם אינו ברור, ישנה הסתברות מסוימת כי השופט שדן בתיק יגיע למסקנה שגויה או יראה את הדברים באור שונה מזה ששופט אחר היה רואה אותם. בהינתן שבמרבית התיקים, המסתיימים בפסק-דין, לפחות אחד הצדדים לא יוצא מרוצה, "אחד זוכה, אחד בוכה", הרי שהצד המפסיד נוטה לייחס לבית המשפט טעות, גם אם פסק הדין תואם את הדין ואת הפסיקה.

מי שאינו מרוצה מפסק הדין, רשאי לערער עליו, לערכאה גבוהה יותר. כך למשל, על פסקי דין של בית משפט שלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי. על פסקי דין של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון. על פסקי דין של בית דין אזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה וכן הלאה.

(צילום: shutterstock)

מתי לא ניתן לערער על פסק דין?

במקרים מסוימים לא קיימת זכות ערעור ויש צורך לבקש רשות לערער, כך למשל כשמדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, או כשמדובר בערעור "בגלגול שלישי" כלומר: ערעור על תוצאת ערעור. למשל, אם בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, ואחד הצדדים מעוניין לערער על פסק הדין שניתן בערעור, יהא עליו לבקש רשות להגיש ערעור נוסף. בית המשפט אליו מוגשת בקשת הרשות לערער, מוסמך לדחות את הבקשה באופן מיידי גם ללא קבלת תגובה של הצד השני. למעשה, מתקיים דיון בן שני שלבים, השלב הראשון הוא החלטה האם לתת בכלל רשות לערער, ורק אם נתנה רשות, עוברים לשלב השני של שמיעת הערעור עצמו.

ערכאות הערעור לא נועדו לתת "הזדמנות שניה" לכל מי שאינו מרוצה מפסק הדין בתביעתו. העיקרון הבסיסי ביותר, וגם ההגיוני ביותר הוא שערכאת הערעור איננה מתערבת בדרך כלל בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט ששמע את התיק. בית משפט שדן בתיק מסוים, שומע עדים ומתרשם באופן בלתי אמצעי מהראיות. לעומתו, ערכאת הערעור מעיינת בפרוטוקולים, אך לא שומעת את העדים עצמם. היא סומכת על הקביעות העובדתיות של בית המשפט ששמע את התיק. לעומת זאת במקרים בהם הערעור עוסק בשאלות משפטיות כלומר, ביישום הכללים המשפטיים סיכויי הערעור גדולים יותר.

ערעור "בגלגול שלישי" כפי שהזכרנו קודם – ערעור על ערעור – יתאפשר במקרים קיצוניים וחריגים במיוחד בהם מדובר בשאלה משפטית בעלת חשיבות, אשר יש בה להשפיע על ציבור רחב ולא רק על ברי- הפלוגתא בתיק הספציפי. ערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל גם בכל הקשור לפסיקת הוצאות ובפסקי דין שנתנו תוקף לפשרה אליה הגיעו הצדדים.

בטורים קודמים, הסברתי לא פעם מתי לא כדאי לתבוע, מתי כדאי לסלוח ומתי אין מקום להתעקש. רוב רובם של אלו שמתעקשים לערער שוב ושוב על החלטות שיפוטיות שלא נראות להם – נדחים ואף מחויבים בהוצאות. כך גם סיפרתי על מקרים בהם בית המשפט העליון ביקר מערערים אשר ניסו להציג את עניינם האישי כשאלה עקרונית ולאומית של ממש, רק כדי לזכות בהזדמנות נוספת. למרות שברוב המקרים הצעתי לסלוח, ולהתקדם הלאה, הרי שניתן לאזן את התמונה באמצעות מספר סיפורים מהשנה החולפת, על אלו שלא ויתרו, החליטו "ללכת עד הסוף" ובסוף – התברר שהם צדקו.

כן, אני חושש כי כל אחד מהקוראים שהתאכזב מהחלטה שיפוטית כזו או אחרת, יראה בדוגמאות הללו כרוח גבית לרוץ לערער, אז כדאי לקחת נשימה, ולזכור כי מי שמחליט אם מדובר בעניין עקרוני או בקטנוניות, זה בוודאי לא אחד מהצדדים למחלוקת. התייעצו עם חבר, בן זוג, או בעל מקצוע אובייקטיבי וזכרו כי הדוגמאות שלהלן הן היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.

החליט לערער לבית המשפט העליון. מה נקבע?

אייל רוזנברג מגבעתיים, הצטרף למבצע של חברת "בזק בינלאומי", במסגרתו הוענקו לו שירותי החברה במחיר מוזל של 30 שקלים בחודש, למשך שנה, כאשר לאחר מכן, תבוטל ההנחה והמחיר יזנק ל 105 שקלים לחודש. מספר חודשים לאחר תום המבצע, גילה אייל כי התעריף החודשי השתנה לרעתו. אייל, אשר הכיר כנראה את הוראות חוק הגנת הצרכן המחייבות את ספק השירות בעסקאות מסוג זה, להודיע ללקוח על תום המבצע, הגיש נגד החברה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. החברה טענה כי היא שיגרה לאייל הודעה על תום המבצע, אלא שההודעה נשלחה לתיבת דואר אלקטרוני, שהחברה הקצתה לו, תיבה, שאייל טען כי הוא כלל אינו משתמש בה.

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתו של אייל ואף חייב אותו לשלם לחברה הוצאות משפט בסך של 500 שקל, שכן לפי התרשמותו, אייל היה מודע לעליית המחיר. בית המשפט לתביעות קטנות לא שם דגש על חובת ספק השירותים למסור ללקוח הודעה על סיום המבצע, אלא על השאלה האם הלקוח ידע על השינוי הצפוי במחיר.

הסיכויים להצליח בערער על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות, נמוכים ביותר, שכן, כפי שכבר הזכרנו, יש צורך בקבלת רשות לערער עליהם, ורק אם ניתנת רשות לערער, יתקיים דיון בערעור עצמו. אייל שלנו, פנה לבית המשפט המחוזי בניסיון לערער על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות. באופן לא מפתיע, בקשתו נדחתה – כלומר הוא לא קיבלת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובנוסף הוא חויב לשלם לחברת האינטרנט 3,500שקל נוספים כהוצאות משפט.

אם אמרנו שהסיכוי לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות נמוך ביותר, הרי שהסיכוי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הרשות לערער, שואף לאפס, אך לא אייל שיוותר. הוא הרגיש כנראה כי משהו כאן לא בסדר. כי החובה לשגר ללקוח הודעה על סיום המבצע ועל הזינוק הצפוי במחיר, נועדה לשמור על זכויות הצרכנים ואין להתפשר עליה.

אייל ידע כי סיכוייו נמוכים ביותר, והוא אף הזכיר זאת בעצמו, בפנייתו הנרגשת לבית המשפט העליון, בניסיון לפתוח את שערי בית המשפט לשוועתו. בפתח בקשתו כתב אייל: "אקדים ואומר, כי בקשת רשות ערעור זאת מוגשת בחשש גדול. ידוע כי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן נעתר בית המשפט העליון לבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. נדירים אף יותר המקרים בהם בית המשפט העליון נעתר לבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות. אך למרות כל זאת, על אף הסיכוי הנמוך מלכתחילה, על אף שידוע לי היטב כי רשות הערעור המבוקשת ניתנת אך במשורה שבמשורה, אבקש להביא את ערעורי בפני בית המשפט הנכבד, בתקווה כי בקשתי תיפול על אוזן קשובה".

האם בית המשפט פתח לאייל דלת? על כך בפרק הבא

הכותב הוא עו"ד העוסק בהגנת הצרכן, לשעבר ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו