כך תעלו את הערך העצמי של הילד ב-7 צעדים
לתת לו לספר את הסיפור בדרך שלו מבלי לייעל ולקצר אותו, לארגן מפגשים חברתיים בבית, להיות מעורבים בכיתה ולשמוח כשיש כעס ועצבים. רוצים שהילד שלכם ירגיש מיוחד ואהוב? הנה מה שצריך לעשות
כל יום שהילד שלכם מבלה בבית ספר, הערך העצמי שלו אמור לעלות בגרם אחד לפחות. דמיינו את הילד שלכם עולה בכל סוף שבוע על המשקל שמודד ביטחון עצמי. נעשה לכם את זה יותר מעודכן: דמיינו אפליקציה שמנטרת את מידת הערך העצמי של הילדה שלכם בכל רגע נתון. נפשית זה חשוב כמו בדיקת דם.
עוד בנושא:
מחקר מצא: מה העונש הכי אפקטיבי לילדים?
השיטה שתגרום לילדים להקשיב לכם - בלי צעקות
להחזיר או לא? התמודדות עם ילדים מציקים
ערך עצמי, כותבות הפסיכולוגיות, הוא מקור האנרגיה של האדם בעולם. ערך עצמי הוא היכולת של הילד לראות את עצמו כמסוגל, לאהוב ולהאמין שהוא נאהב, לתפוס את עצמו כמיוחד וכמוערך. בשל חשיבות העניין חייבים להיות ערניים לנושא.
תמיד כשזה מסתכם בטיפים זה עלול להישמע כמו הוראות הפעלה למכונת כביסה, לכן אני מציע לראות בזה עקרונות מחשבה שיכולים לארגן לנו את המחשבה, לחזק אותנו במה שממילא הרגשנו, לפעמים גם לחדש וממש להועיל לנו.
1. תהיו מעורבים בכיתה
חשוב לדבר עם המחנכת (או המחנך) ולתת להם תחושה שאתם בתמונה, שולטים בפרטים ומעודכנים במה שמתרחש בכיתה. לכל מורה חשוב להיות בסדר ולרצות, זה רק אנושי. השאלה היא אצל מי המורה עובדת? התשובה ברורה: המחנכת עובדת אצל ההורים שיותר מעורבים.
ההורה שמפגין נוכחות הוא המעסיק הישיר שלה. זאת הסיבה שמחקרים מוכיחים שמעורבות הורים בוועד כיתה או בבית הספר מעלה את ההישגים של הילד. תתנדבו, תראו נוכחות, או תמצאו דרך יצירתית להראות שאתם חזק בעניינים.
2. תחליטו למי אתם מאמינים
מדי חצי שנה אנו מגיעים עם איתמר (בן תשע וחצי) לישיבה עם המורה. "הכל מעולה" כתוב שם. אין ציונים בבית הספר של איתמר, רק הערכות והכל "מעולה". איתמר תמיד מסביר לי בדרך חזרה לאוטו שהכל שטויות וגם ש"אומרים את זה לכולם". הוא פשוט לא קונה את זה. בפעם השנייה והשלישית התחיל לחלחל אצלי הרעיון שאולי הוא גם צודק.
עם הזמן גילינו כמה דברים שקרו והטרידו את איתמר ואיש לא אמר לנו עליהם דבר בין ה"נהדר" ל"נפלא" שרשמו. למה בעצם ביטלתי את החשש שלו? למה אני לא מברר את זה איתו ועם המורה? למה אני לא פותח את זה לשיחה? תאמינו להם כשהם אומרים שהם לא מאמינים למשהו, זה לא תמיד כי יש להם בעיה, לפעמים פשוט יש בעיה.
3. תנו להם להביע רגשות חזקים
לא מעט פסיכולוגים מובילים בארצות הברית מבקשים מאתנו לתת לילדים להתעצבן, לבכות, להתרגז ולא לבטל את הצורך שלהם להביע רגשות חזקים ועזים. תאפשרו להם (ולעצמכם) לגוון את מנעד הרגשות שהם מרגישים בנוח להביע. "היופי הוא כעס", כתבה מאיה בז'ארנו. היזהרו מכל המורים שעבורם כיתה שקטה היא סימן להצלחה.
מנחים שלי מעבירים חינוך ליצירתיות בבתי הספר. לא פעם קרה שהילדים התלהבו בשיעור והמנהלת המוטרדת שאלה אותי: "למה הם רצים ככה בהשתוללות במסדרון באמצע שיעור יצירתיות?", היא נראתה מאוד מודאגת. ניסיתי להרגיע אותה ולהסביר לה שילדים שמחים שמתלהבים לעבוד באמצע שיעור זה סימן טוב. "הם משתוללים", לחשה לי.
אלה הרגעים בהם אני מדמיין קבוצת שוטרים שקופצת לתוך החדר ולוקחת את המנהלת לחקירה באשמת "ייבוש ילדים, פגיעה בשמחת החיים שלהם ובסיכוי שלהם להיות מאושרים בעולם החדש". אני עומד שם ומתנצל בפניה: "הייתי חייב, מצטער" והיא נעלמת בניידת שצבועה כולה בצבעים שמחים ופרצוף גדול סמיילי מופיע על הכובעים של השוטרים שמודים לי בריקוד פרידה.
4. תקשיבו כמו שצריך
כשהילד שלכם מספר לכם משהו חשוב, תנו לו לספר את הסיפור בדרך שלו. מפותל ומסורבל ככל שיהיה, תקשיבו לסיפור מבלי לייעל ולקצר אותו בדרך. חשוב לאפשר להם להרגיש הערכה וכבוד. לא פחות חשוב לזכור את השמות של החברים שלהם, המורים, סיפורים שספרו, בדיחות שהמציאו, חלומות שהיו להם, לחוות איתם את רשת החיים שלהם ולחגוג את הייחוד שלהם.
המבוגר מצידו מצופה לשתף את הילדים ברגעים מביכים משלו. מותר גם לכם להרהר, לגמגם, לשתף באמת. ילדים מביטים בכם במבט מעריץ, חשוב שיבינו שגם אתם זקוקים לדיאלוג ולהקשבה.
5. אל תקריבו את עצמכם
לא מטיילים בשביל הילדים ולא מחכים ש"החופש ייגמר כבר". אל תקריבו את עצמכם עבורם, תיהנו גם. יש בזה הרבה מאוד ערך. רגע לפני שתחליטו לנסוע ליער השחור בגרמניה, או לצאת ל"טיול כוכב" בכפר נופש בהולנד (מקווה שתתעשתו בזמן), כדאי לזכור שהטיול הוא גם בשבילכם.
תפתרו באופן יצירתי איך לכל הצדדים יהיה מעניין. אתם הופכים לשמחים יותר ומטיילים, לא רק נושאים בנטל והילדים מוערכים כשווי כוחות ורצונות, לא כיחידה טיפולית בתוך המשפחה. הם יעדיפו את הוורסיה הזאת שלכם תאמינו לי.
6. תהיו יצירתיים ומתוחכמים
מצד אחד, אסור להביך ילדים ומסוכן להידחף ולהתערב בינם לבין החברים שלהם. הגרוע ביותר כמעט הוא להביך אותם מול חברים בני גילם. מצד שני, קשרים ויחסים עם ילדים אחרים בונים ערך עצמי ולפעמים הם ממש זקוקים לעזרה ולא יודעים לעשות את זה בעצמם. תעבדו בזה, זה חשוב.
עזרו להם ליצור רשת חברתית. תהיו יצירתיים, מתוחכמים קצת, תפיקו מיני-אירועים שאף אחד לא רוצה לעשות אצלו בבית, תרימו יחד עם הילד ערב מיוחד שכולם מוזמנים אליו. רשת חברתית טובה תחזק אותם באופן דרמטי.
7. תשחקו סיטואציות מחייהם
נגיד שהילד שלכם חוזר מלא מבוכה ומוטרד אחרי שעבר חוויה לא נעימה - הוא היה במסיבה ומרגיש שלא התייחסו אליו. מעיק באמת. נסו לשחזר את הסיטואציה. לדוגמה: ליזום פרודיה שהילד עצמו מביים על הסיטואציה שחווה.
בני איתמר מארגן אותנו בסלון וכולנו עכשיו אנשים במסיבה. הוא מגיע למסיבה מחדש, רק שהפעם זה מתרחש בסלון בבית וכולנו ממלאים תפקיד של ילדים מהכיתה. חלק רוקדים, מישהו משחק את המפעיל שצורח במיקרופון. כבר מצחיק.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
אנחנו מגזימים, או ממציאים סוף אחר לאותה סיטואציה. חשוב ליצור לילדים מרחק מהמצב, זה מחזיר להם תחושת שליטה על החיים שלהם. אנחנו הרי כבר יודעים שהחיים הם איך שאתה מספר אותם. ילדים צריכים להתחיל להתאמן בזה מוקדם ולשכלל את היכולת לספר את המציאות לרמה של שפת אם.
ילדים מחזקים את הערך העצמי שלנו
הם מדהימים, הם קולטים אותנו, מזכירים לנו רגעים ומשפטים, מציעים לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים.מפתיעים אותנו פתאם ביכולת ההתבוננות שלהם. אבל בעיקר, מביטים בנו באמונה ובציפייה. הם בונים את הערך העצמי שלנו, מגיע להם שנבנה את שלהם בחזרה.
תחשבו רגע על כמות היצירתיות העצומה שאתם משקיעים בעבודה במצגת של מוצר חדש, או בחשיבה על מהלך אסטרטגי - תשקיעו קצת מזה עם הילדים והרבה מאוד יסתדר.
כדאי להקשיב להערות שלהם על עצמם בסגנון "אני מוזר", "אני תמיד נלחץ במצבים כאלה", או "אני לא יכול". עלייה בערך עצמי תבריח את המשפטים האלה. בהצלחה.
והנה עוד דרך מוצלחת להעלות את הביטחון ולהוריד את כל המגננות. צפו בילדה שרוקדת בתחנת רכבת וסוחפת את כולם:
הכותב הוא חוקר תבונה יצירתית , מייסד שיטת SEISEI לאימון ילדים לחשיבה יצירתית
לפנייה לכתב/ת 
