למה המיתון טוב לאיכות סביבה?

מה מגדיר הצלחה? בעולם המודרני נראה שהדרך המרכזית למדוד הצלחה אישית היא כסף ורכוש. בדומה לכך, אחת הדרכים המקובלות כיום למדוד את ההצלחה והפעילות הכלכלית של מדינות היא באמצעות מדד הצמיחה - מדד שמבוסס על הגדלת התוצר המקומי הגולמי של המדינה (תמ"ג). נהוג לחשוב שצמיחה כלכלית היא בהכרח דבר טוב המצביע על שיפור ברמת החיים במדינה, אך לצמיחה יש גם מחיר: פיתוח מואץ, שהוא אחד הגורמים המאפיינים מדינות בעלות שיעור צמיחה גבוה, מלווה לרוב גם בזיהום סביבתי כבד ובהגדלת אחוזי הפליטה של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים.

עוד כתבות מאתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה :

חדשות טובות משכבת האוזון

לזהם, לשקם, לשלם

אקליפטוס, מכל מלא בבקשה

לכתב העת אקולוגיה וסביבה 

במחקר שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications, מציגים חוקרים אמריקנים נתונים מפתיעים לגבי אחוזי הפליטה של גזי חממה מהשנים האחרונות: לפי המחקר, בשנים 2013-2007 נמדדה בארצות הברית ירידה של 11 אחוז בכמות הפליטות; זאת לעומת העשור שקדם לכך (2007-1997), שבו עלתה כמות הפליטות בכ-70 אחוז. כיצד ניתן להסביר ירידה כזאת?

מחיר הצמיחה

עד היום ייחסו מדענים את הירידה הזאת ברמת הפליטה למעבר ההדרגתי משימוש בדלקים כמו נפט ופחם - לשימוש נרחב בגז טבעי בארה"ב לצורך ייצור חשמל, שהחל להתבצע באותן שנים. גז טבעי פולט בתהליך שריפתו לצורך ייצור אנרגיה פחות פחמן דו-חמצני בהשוואה לפחם ולנפט, ולכן נחשב למזהם פחות. עם זאת, במחקרם החדש ניתחו החוקרים את הנתונים המבטאים את הירידה בכמות הפליטות, וראו שעיקר הירידה (9.9 אחוזים) התרחש בין השנים 2007 ל-2009, שהיו גם שנות המיתון החריפות ביותר בארה"ב בעשורים האחרונים, לאחר המשבר הכלכלי של שנת 2007.

שנים אלה הצטיינו בירידה משמעותית בצריכת הטובין והשירותים, וכתוצאה מכך נעשה שימוש בפחות אנרגיה - מה שהביא לכך שכמות הפליטות של גזי חממה מייצור אנרגיה ירדה. מכאן הסיקו החוקרים שההשפעה המהותית ביותר על הפיחות בפליטות היתה המיתון החריף ממנו סבלה המדינה בשנים אלו, ולאו דווקא המעבר לשימוש בגז טבעי.

תובנה זו מחזקת את התיאוריה שלצמיחה כלכלית יש גם השלכות שליליות, ושייתכן שהמדד שבו נהוג להשתמש למדידת רמת ההצלחה והרווחה של מדינות הוא מטעה ואף מזיק - שכן קובעי מדיניות נוהגים להסתמך על מדד זה כיעד לתכנון ולקבלת החלטות.

ממד אחר

בעמותה לכלכלה בת-קיימא טוענים שהבעייתיות טמונה בכך שהמדד המשמש כיום בעולם למדוד צמיחה - התמ”ג - מודד הצלחה כלכלית אך ורק על בסיס הסך השנתי של סחורות ושירותים בייצור מקומי, ואינו לוקח בחשבון ערכים כמו רווחה חברתית ואיכות הסביבה - ועל כן הגדלת התמ"ג אינה מעידה בהכרח על הצלחה והתפתחות חיובית של המדינה, לא כל שכן על שיפור באיכות החיים של תושביה, כי אם רק כמה כסף עבר מיד ליד במדינה במהלך השנה. התפיסה היא שמדד שמעריך את מצבה של מדינה חייב להבחין בין הוצאה כלכלית חיובית ושלילית: כך, לדוגמה, סכום כסף שהוצא בגין ניקוי של נחל שהזדהם אינו יכול להיחשב כמדד לצמיחה חיובית (באופן המדידה של היום הוא ייחשב לכזה). העמותה מציעה לאמץ מדד חלופי לצמיחה, שייקח בחשבון גם ערכים שאינם "כלכליים" באופן ישיר ויהווה אינדיקציה לרמת הרווחה שחווים תושבי המדינה.

הפרויקט של העמותה לכלכלה בת-קיימא לפיתוח מדד חלופי לצמיחה נקרא "פרויקט ערך", והוא חלק מניסיון של פרויקט Better Life Initiative של ארגון ה-OECD העולמי לפתח מדד חלופי לתמ"ג, שישקף את ההיבט של רווחה חברתית. במסגרת הפרויקט, שפותח על ידי רוני דניאל, היועץ האסטרטגי לעמותה, ערכה העמותה סדנאות לכ-400 איש שמטרתן להבין מהציבור הרחב מה הם הגורמים שתורמים לאיכות החיים שלו - בתחומים כמו חינוך, בריאות, ביטחון, סביבה ועוד.

"המטרה היא להגיע למצב שאנשים עובדים פחות שעות ונהנים מרמת חיים יותר גבוהה", אומר דרור רשף, חבר הוועד המנהל של העמותה. "לא בזכות צריכה גבוהה יותר של מוצרים, כי אם בזכות שירותים ציבוריים טובים למשל. במקום להמשיך לגדול ולהתרחב ולהגדיל עוד ועוד את הצמיחה הכלכלית, עלינו לנסות להבין מהם אותם מדדים שתורמים לאיכות החיים שלנו - ולהתמקד בשיפור שלהם".

בחזרה לגז

מסקנה נוספת שמסתמנת מהמחקר ושרלוונטית כיום במיוחד לדיון בישראל – שעוברת גם היא להתבסס יותר ויותר על גז טבעי לייצור אנרגיה - היא שספק אם המעבר לשימוש בגז טבעי אכן חיובי כל כך לסביבה כפי שנהוג לחשוב. כפי שטוען ד"ר דניאל מדר בכתבה שהתפרסמה בזווית, ההשלכות הסביבתיות של הגז הטבעי אמנם שונות מאלו של נפט ופחם, אך ייתכן שהן מזיקות לא פחות (יש מחקרים שטוענים שאף יותר). שריפת גז טבעי אכן פולטת פחות פחמן דו-חמצני לעומת שריפת פחם או נפט (ליחידת חימום).

 יחד עם זאת, בתהליך החיפוש, ההפקה והשינוע של גז טבעי נפלטות כמויות גדולות של מתאן. מתאן הוא גז חממה גרוע פי 90 (!) מפחמן דו-חמצני ופליטתו גורמת להתחממות האטמוספירה.

תהליכי ההפקה וההפצה של גז טבעי הם זולים יותר מנפט ופחם, עובדה שמעודדת את השימוש בו בכמויות גדולות ולמעשה מבטלת את החיסכון בפליטות, שנובע מעלותם הגבוהה של הדלקים האחרים. בנוסף, נטען שבשל עלותו הנמוכה יחסית, מהווה הגז הטבעי חסם לפיתוח ולהרחבת השימוש בטכנולוגיות של אנרגיות דלות בפליטת גזי חממה, כמו אנרגיות מתחדשות ואנרגיית גרעין.

הכמות או האיכות?

הירידה בכמות הפליטות של גזי חממה בזמן משבר כלכלי צריכה לעורר אצלנו כמה סימני שאלה: איך ייתכן שהדבר שמסמל מבחינתנו הצלחה וקידמה, הוא גם אותו הדבר שגורם לזיהום סביבתי ולהתחממות כדור הארץ? אם משבר בכלכלה החזקה בעולם - כיום עדיין בעלת התמ"ג הגבוה בעולם, כמו גם סמל תרבות הצריכה - מביא לירידה כה מהותית באחוז הפליטות, כנראה שמשהו בתעדוף שלנו פגום: יכול להיות שכדאי לחשוב על סדר העדיפויות שלנו, ולשקול לשנות את התפיסה שלנו לגבי כיצד נמדדת הצלחה, ואיך היא משקפת את איכות החיים שלנו. לא בטוח שזה באמצעות ייצור וצריכה של עוד ועוד מוצרים ושירותים.

הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה