הזבל שלכם שווה כסף: הפרדת פסולת כחיסכון

בשיתוף דודאים

כמה פעמים בשבוע אתם ניגשים לפח הזבל ומרוקנים אליו שקיות מלאות אשפה שייצרתם? סביר להניח שאתם לא סופרים ויתכן שגם אינכם מתייחסים לנושא כלל וכלל, אחרי הכל, מדובר בזבל, מוצרים שאין בהם צורך יותר ולכן חסרי חשיבות. אבל כמו שכולנו יודעים, לזבל יש ערך, בין אם כשהוא מתכלה והופך לתוצר שיכול לשפר את החקלאות, למשל, ובין אם אינו מתכלה ובכך עלול להזיק לסביבה שלנו.

אנחנו מייצרים מיליוני טונות של זבל בשנה, והנתונים, המגיעים מהמשרד להגנת הסביבה, מראים שאדם מייצר , בממוצע, 1.7 קילו פסולת מדי יום. 1 קילו ו-700 גרם של מוצרים שהולכים לפח ושוכחים מהם. אבל הזבל לא נעלם כך סתם, על מנת שלא יתאספו הררי אשפה בכל מקום, יש צורך לטפל בו בצורה המיטבית ביותר, ואפילו להשתמש בו לטובת האדם.

עד לפני כמה עשורים, כמעט לכל ישוב היתה מזבלה משל עצמה שם נאסף הזבל בכמויות, הוטמן באדמה - לא תמיד בטיפול הנכון - והררי האשפה הלכו וצמחו ואיתם הריח הנורא והנזק לסביבה. כיום, קיימים יותר ויותר מקומות אליהם נאספת הפסולת ושם מתבצעים מיון והטמנה, וכלל שעבר הזמן ואיתו נוספו עוד ועוד מחקרים על השפעת הזבל המוטמן באדמה, נעשו שינויים נרחבים על מנת לשפר את הטיפול בזבל.

במקומות שונים בארץ מתבצע תהליך של הפרדת פסולת המקל על הטיפול בו לאחר השלכתו. קיימת פסולת רטובה שיכולה להפוך לקומפוסט, פסולת נוספת שיכולה לעבור מחזור ופסולת שלא ניתן למחזר. אז לאן הולך הזבל ומה עושים איתו?

(צילום: דיתה שניצר)

אתר דודאים החל את פעילות בשנת 1990 ומשרת מאז את מרבית הרשויות המקומיות באזור הדרום. תחילתו של האתר כאתר הטמנה פשוט והמשכו (משנת 1998) כאתר משודרג שאימץ תקינה אירופאית ובעקבותיו הלכו האתרים האחרים ומדיניות המשרד להגנת הסביבה.

עם השנים התפתחו בדודאים, לצד ההטמנה, פעילויות מחזור בנושאי הפקת חשמל, גזם, צמיגים, פסולת אורגנית ואתר פסולת בניין המנוהל בשותפות עם עיריית באר שבע.

מרגע שניתנה ההוראה שאתר דודאים יהיה תחת ניהולה של המועצה האזורית בני שמעון, החליטו במועצה שהדבר ייעשה בצורה הטובה ביותר מתוך מחשבה על עתיד ירוק, מסבירה סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון. "מאז ההחלטה ועד היום, אנחנו הולכים ומשדרגים את האתר, בין אם בהמשך להנחיות הרגולטור שבוחן את התנהלותן של מדינות מתקדמות אחרות בעולם, ובין אם כמובילים של תהליכים חדשים בטיפול בפסולת ולמען הסביבה.

"עינינו נשואות לתהליכים ולתפיסות הסביבתיות שהתפתחו בעשורים האחרונים, כשההחלטה שהלכה והתגבשה היתה לפעול למניעת כמה שיותר הטמנה (של פסולת באדמה) משום שהיא לא סביבתית, כלומר אינה טובה לקרקע, וכן, בבדיקה נמצא שככל שעוברות השנים, יש יותר ויותר ערך למוצרים שניתן להפריד במקור."

(צילום: דיתה שניצר)

הזבל שיחסוך לכם כסף

באתר דודאים פועלים כיום מספר מפעלים למיון ומחזור אשפה. במקור, הפסולת אמורה להגיע מופרדת, כלומר ההפרדה אמורה להיעשות אצל האזרחים על ידי חלוקה לפחים המתאימים. אין ספק שישנה התקדמות בנושא וישנה חלוקה לפלסטיק, זכוכית ונייר.

יחד עם זאת, צריכה להיות הפרדה לאורגני וקופסאות מזון לאחר שימוש. אמנם באתר קיימות מכונות המנפות את הפסולת לפי גדלים שונים ויוצרת הפרדה, אבל כדאי לדעת שיש ערך גבוה יותר לפסולת המופרדת במקור, למשל, לקרטון - כשזה מופרד עוד בטרם הגעתו למתקן ההפרדה ו/או המחזור, כלומר מושלך לפחים הענקיים הנמצאים באתרי מחזור גדולים ביישובים השונים בארץ, יש סיכוי שזה ישפיע על המחיר שאתם תשלמו בהמשך על מוצר אחר שייארז בקרטון.

המשוואה היא פשוטה, קרטון שמופרד לפסולת מראש יכול לעבור מחזור מהיר וקל יותר, כך שיש חיסכון בעלויות ליצרן ובכך ירידה במחיר לצרכן – שזה, אתם.

בנוסף, העובדה שאיכות הסביבה הפכה לנושא יותר ויותר משמעותי בעשורים האחרונים, מובילה יותר ויותר יצרנים להשתמש בחומרים בעלי יכולות מחזור גבוהות, מה שעובד לטובת כולם.

מעבר לחיסכון המועיל לצרכן, מדובר כאן גם בעניין תודעתי - קצב גידול האוכלוסייה עולה מדי שנה ברחבי העולם ויחד איתו עולה כמות הזבל, אם נמשיך לטמון אותו באדמה, לא יישאר לנו מקום לבנות, לצמוח וליהנות מחלקה ירוקה של דשא לבילוי המשפחתי. לכן, כדי ליצור מצב בו הטמנת פסולת באדמה תהווה אחוז נמוך מהטיפול בה, מול תהליכי מחזור שיפעלו לטובתנו כבר בעתיד הקרוב - חשוב לדעת כמה הזבל שלנו שווה.

הדוגמה האידיאלית לכך, מעבר להפרדה במקור של מוצרים בעלי ערך, היא השימוש במחזור להפקה של חשמל, למשל. בשנים האחרונות, מספרת מורן, מפיקים חשמל מגז המתאן הנוצר בעת תסיסת הפסולת האורגנית. "חייבים לנטר את הגז, מסבירה מורן, "משום שהוא מסוכן. אחרי שהוא מנוטר, הוא מובל בצינורות, אפשר לשרוף אותו לאוויר וזה לא מזיק לסביבה, ואנחנו אוספים אותו ומזרימים את התוצר לרשת של חברת חשמל וכך מספקים חשמל ליישובים בצורה שחוסכת כסף וגם אינה פוגעת בסביבה. הפעילות הזו תורחב, כמובן, בעתיד".

(צילום: דיתה שניצר)

גז המתאן נשאב מהמטמנה ומייצר חשמל לשני גנרטורים. למתאן ערך אנרגטי רב מאוד. דחיסתו, ערבובו עם האוויר והצתתו נותנים תוצרי שריפה בעלי כח רב – כלומר גזים חמים שזורמים במהירות אדירה. הגנרטורים מפעילים טורבינות שסיבובן יוצר חשמל טבעי. כדי לנצל ניצול מרבי של גז המתאן החליטו להטמין צינורות באורך של 2000 מטר, בעומק שבעה מטר, לקדוח בצינורות 260,000 אלף חורים. גז המתאן הנמצא בפסולת יכנס לחורים הרבים באופן טבעי, משום שמבחינה פיזיקלית הוא עולה למעלה, אחרי שהוא יחדור לצינור הוא ישאב למפוח ומהמפוח לגנרטורים שיחוללו חשמל ירוק.

המטרה בעתיד היא, כאמור, לצמצם את מה שהולך להטמנה, שתהפוך לשאריות מיון - מה שאין לו שום אלטרנטיבה וחייב בתהליך זה. אגב, כיום מתבצעות באתר דודאים בדיקות איכות הטמנה המתבצעת בטכנולוגיות מתקדמות על מנת שהמיץ ש הזבל, במלוא מובן הביטוי, יהיה בטוח וללא פגיעה בסביבה.

לאחר סידרה של הפרדות פיסיקליות יוצרו במתקן שלושה זרמים משמעותיים:

• חומר אורגני לייצור קומפוסט - תחילתו של הפרויקט תהיה בהקמת מתקן סגור בטכנולוגיית GORE שיהפוך את החומר האורגני הממוין מתוך הפסולת לקומפוסט שיימכר לחקלאות (45%).
• חומרי גלם לתעשיות המשך כגון: מתכת, פלסטיק לסוגיו, קרטון, נייר ועוד (10%).
• שאריות מיון שיועברו להטמנה באתר (45%) - בתוכנית העתידית יוקם סביב מפעל המיון פארק מחזור של תעשיות המשך שידעו לתת ערך לחומרי הגלם שיפיק המפעל.
  

במחוז הדרום מיוצרים מידי יום כ-20,500 טון פסולת מעורבת המטופלת כמעט במלואה. אתר דודאים בני שמעון, נמצא כ-4 ק"מ ממזרח לבאר שבע וקולט מדי יום כ-2,000 טון פסולת מהרשויות הבאות: אשדוד, אשקלון, באר שבע, רהט, קריית מלאכי, קריית גת, שדרות, נתיבות, אופקים, להבים, עומר, מיתר, לקייה, שגב שלום, חורה, תל שבע, ערערה בנגב, יואב, לכיש, חוף אשקלון, בני שמעון, שדות נגב, שער הנגב, מרחבים ובאר-טוביה.

רוצים לדעת עוד על אתר דודאים? היכנסו לכאן