שתף קטע נבחר
 

תיעוד נדיר: בתוך "נשות הטליבאן" בירושלים

תחקיר: כתבתנו הסתננה לאחת הקבוצות הקיצוניות בישראל - נשות הטאליבן, שמכסות כל סנטימטר מגופן על ידי בד שחור. זה נגמר בחילוץ על ידי המשטרה. הכתבה המצולמת כאן, הסיפור המלא היום במוסף יום כיפור של "ידיעות אחרונות"

בתוך ה"טליבאן"    (צילום: גיל יוחנן, עריכה: נגה מימראן)

בתוך ה"טליבאן"    (צילום: גיל יוחנן, עריכה: נגה מימראן)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 (צילום: טל שחר "ידיעות אחרונות") (צילום: טל שחר
(צילום: טל שחר "ידיעות אחרונות")

 (צילום: עמית שאבי "ידיעות אחרונות") (צילום: עמית שאבי
(צילום: עמית שאבי "ידיעות אחרונות")

במשך שבועות ארוכים הייתה אריאלה שטרנבך חלק בלתי נפרד מנשות הטאליבן, אותה קבוצה שנשלטת על ידי נשים ונחשבת לקיצונית אפילו עבור החרדים. היא התפללה איתן, שמעה את השיעורים, הצטרפה לאירועים והסתובבה אף היא כשכל כולה מכוסה בבד שחור. חלק מהמפגשים תועדו במצלמה נסתרת.

 

האידיליה הזאת הסתיימה בבת אחת כשהנשים גילו שהיא נושאת מצלמה נסתרת, והיא נאלצה להזמין באישון לילה את המשטרה כדי שתחלץ אותה.

 

אחת מהנשים שפגשה היא מרים, שנולדה למשפחה חרדית ליטאית אך מגדירה עצמה "חוזרת בתשובה". עוד בנערותה החליטה לדבריה שהיא רוצה להשתייך לנשות הטאליבן, מהלך שהשלימה מיד לאחר נישואיה.  

 

בדירת חדר צפופה ומטונפת היא מגדלת את שלושת ילדיה יחד עם בעלה ומבודדת אותם אפילו מהחברה החרדית. "התחלתי (ללכת עם השאל) בתפילה ואחר כך נתנו לי רק בשבת ללכת לבית הכנסת. רק בשבת. אבל כשהלכתי לעבודה או לחברות אז שלא יידעו מזה".

 

- ההורים שלך לא רצו שתלכי עם זה?

"כן, הם פחדו".

 

- כי זה לא היה מקובל. 

"העבודה... אם היו רואים את זה לא היו נותנים לי לעבוד נראה לי. ה' נתן לי לדעת שיש איזה תיקון שאני חייבת לעבור. יש לי תיקון גדול שאני צריכה לתקן".

 

את התחקיר המלא של אריאלה תוכלו לקרוא היום במוסף יום כיפור של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי "ידיעות אחרונות"
זה נגמר בקריאה למשטרה
צילום: עמית שאבי "ידיעות אחרונות"
מומלצים