וינשטיין קלקל לנתניהו: "עניין של חיים ומוות"
החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לא להחמיר עם הוראות הפתיחה באש הובילה את ראש הממשלה להבהיר כי "הממשלה היא הריבון". וינשטיין ביקש ארכה עד ליום חמישי לגבש את המלצותיו, אך השרים התרשמו: הוא הבין שייאלץ ליישר קו עם נתניהו
"הממשלה היא הריבון והיא זו שקובעת שיוטלו קנסות כבדים, ייקבעו עונשי מינימום ויוחמרו הוראות פתיחה באש. המשפטנים יצטרכו למצוא דרך לממש את הדברים. אני נחוש להעביר את זה כי חייבים לשנות את המצב בירושלים". כך אמר אמש (יום א') ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתייחס לכוונת הממשלה בישיבתה אתמול בבוקר לשנות את הוראות הפתיחה באש לעבר מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, ולהחמיר את העונשים נגדם.
הדברים כוונו בעיקר ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שעומד כחומה בצורה ומנסה לבלום את היוזמות של נתניהו ושריו, גלעד ארדן ואיילת שקד, והדברים הגיעו לכדי התנגשות חזיתית. במוצאי שבת פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה רשמית שנראתה כמו הודעת ניצחון אישית של נתניהו על מערכת המשפט. בהודעה נאמר כי נתניהו יקיים דיון ביטחוני ביום ראשון ובו תציג המשטרה נוהל חדש לפתיחה באש, שקיבל את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין.
הנוהל החדש מאפשר לשוטרים לירות אש חיה גם במקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה במזרח ירושלים ובתחומי ישראל. על פי הנוהל, הירי יתבצע באירועים בעלי סיכון לאזרחים. עוד נאמר בהודעה כי "תקודם חקיקה לעונשי מינימום למיידי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים. על מיידי אבנים יושת עונש מינימום של 5-4 שנות מאסר ועל מיידי בקת"ב עונש מינימום של 10 שנים". במלים אחרות: לשכת ראש הממשלה התגאתה בכך שכל מה שהוא רצה אכן בוצע, או במילותיו של נתניהו: "כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו".
אלא שמי שקלקל את החגיגה היה היועץ המשפטי לממשלה. וינשטיין הודיע בדיון כי הוא לא מאשר שינויים בהוראות הפתיחה באש, לדעתו החוק הקיים נותן מענה ואם יש סכנת חיים השוטרים יכולים לפתוח באש. היועץ הבהיר כי רק בבוקר הוא קיבל את הטיוטה של הוראות הפתיחה באש שגובשה ביום חמישי האחרון, בדיון לילי בין המשטרה לנציגי הפרקליטות. הטיוטה אושרה על ידי השר לביטחון פנים גלעד ארדן.
הטיוטה מפרטת שורה של מצבים של יידוי אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה שמסכנים חיים – שבהם ניתן לפתוח באש חיה. כך למשל, נקבע ששוטר רשאי לפתוח באש לעבר משליך בקבוק תבערה או יורה זיקוקים על מנת להסיר את הסכנה, וגם רשאי לפתוח באש חיה לפני השלכת הבקבוק או ירי הזיקוק, כאשר הוא מזהה מעשים גלויים שמבטאים כוונה לתקיפה מיידית. ככלל אין לפתוח באש לעבר מיידי אבנים, אלא בנסיבות שבהן קיימת סכנה ממשית ומיידית לחיי אדם: יידויי אבנים לעבר כלי רכב שנוסע בנתיב תחבורה; יידוי אבנים תוך שימוש ברוגטקה; השלכת סלעים או אבנים גדולות מגגות וממקומות גבוהים אחרים לעבר אזרחים או שוטרים בלתי ממוגנים. עוד נקבע שאין לפתוח באש חיה כשהסכנה לפגיעה בבלתי מעורבים עולה על הסיכון שאותו מבקשים להסיר.
היועץ המשפטי לממשלה אמר שלא הספיק לעבור על הטיוטה וכי מאחר שמדובר בעניין של חיים או מוות הוא מבקש לבחון את הדברים. נתניהו נעתר ונתן ליועץ ארכה עד הדיון הבא ביום חמישי. יצוין כי וינשטיין נעתר לבקשת השר ארדן ואישר למשטרה כבר לפני כמה ימים להשתמש ברובי צלפים מסוג רוגר (קליבר קטן), לא רק בשכונות עוטף ירושלים אלא גם בכמה שכונות במזרח העיר. במקרה זה האישור כבר יצא לפועל וידוע על חמישה מקרים לפחות שבהם בוצע ירי ברובה צלפים לעבר מיידי אבנים ובקבוקי תבערה.
לגבי עונשי מינימום, היועץ המשפטי הביע את התנגדותו לקבוע אותם, בעוד נתניהו הבהיר בדיון שהוא נחוש לקבוע עונשי מינימום בחקיקה. היועץ המשפטי לממשלה הבין כי ראש הממשלה והשרים נחושים לעקוף אותו בחקיקה והציע רעיון פשרה: לקבוע עונש מינימום בהוראת שעה, למשך שנה בלבד. השר ארדן אמר ששנה זה מעט מדי וכי עד שיתפסו מיידי אבנים ויעמידו אותו לדין – השנה תסתיים. לטענתו, צריך שלוש שנים לפחות כהוראת שעה.
שרת המשפטים איילת שקד הבהירה כי בכוונתה להגיש ביום חמישי תזכיר חוק של עונש מינימום לזורקי אבנים בגירים, של בין שנתיים וחצי ל-5 שנות מאסר, בהוראת שעה שתהיה תקפה למשך שלוש שנים. נתניהו סבור שהעונש קל מדי ורוצה חמש שנות מאסר לפחות ואם אפשר גם עשר שנים. בסופו של דבר סוכם כי היועץ המשפטי יבחן עד יום חמישי את סוגיית עונשי המינימום. השרים התרשמו כי היועץ המשפטי לממשלה הבין שלא יוכל לסכל את התוכנית של נתניהו וכי בסופו של דבר ייאלץ ליישר קו.
בינתיים, יש מי שעדיין לא מרגיש בטוח מתגבור הכוחות וההוראות החדשות שעמלים עליהם. את משה, תושב היישוב תקוע בגוש עציון, פגשנו בטרמפיאדה שבה נרגמו באבנים רכביהם של בני משפחה שהיו בדרכם מהיישוב לשכונת הר חומה בירושלים. בנס לא היו נפגעים, אך נזקים כבדים נגרמו לרכבים.
משה מספר על תחושותיו כשהוא נוסע בצירי התנועה באזור. "הנסיעה לתקוע לא תמיד נעימה בהקשר של פעילויות חבלה כאלה ואחרות, ובהקשר של עבירות תנועה שהן לא פחות חמורות ומתעלמים מהן. לפעמים יש תחושה של יחס מזלזל לחיי אדם באזור הזה וזו תחושה לא נעימה. אתה חושב פעמיים, בטח לפני שאתה יוצא בשעות הערב והלילה לנסיעה, ובטח אם זה עם האישה והילדה. צריך שם נוכחות משטרתית, צריך שיהיה אכפת, שיהיה מעקב, שיידעו מה קורה שם".