התעוררה מתרדמת וגילתה שבנותיה נהרגו

"הגיעה אליי אישה מהרווחה ואמרה לי שהיא רוצה להשתתף בכאב שלי. היא שאלה אותי על הבנות, ואמרתי לה שהן אצל המשפחה. כשהיא הודיעה לי שהן נהרגו התחלתי לצעוק". אמל מרעי מחיפה התעוררה לפני שלושה ימים בבית החולים רמב"ם בעיר מהתרדמת שבה שקעה לאחר שנפצעה קשה בתאונה בעמק יזרעאל. שתי בנותיה, רותאג' (11) ורנין (12), נהרגו בתאונה. "הדבר היחיד שאני רוצה זה לראות אותן לידי", אמרה היום (ב') האם.

האם, שגידלה לבד בשנתיים האחרונות את שתי בנותיה, נסעה עמן ב-1 בספטמבר בכביש 66. במהלך הנסיעה התנגשה האם חזיתית ברכב שהגיע ממול. צוות של מגן דוד אדום שהוזעק למקום קבע את מותן של הילדות במקום ופינה לבית החולים את האם שנפצעה כאמור קשה ואת נהג הרכב השני, שנפצע באורח קל.

רנין ורותאג'. "היינו כמו אחיות"

"הייתי מוכנה לעשות הכול בשבילן". מרעי

"היינו כמו חברות ואחיות", סיפרה היום מרעי. "תמיד הייתי מספרת להן הכול על עצמי, גם הן עשו את אותו דבר. הן היו בשבילי הכול, נהדרות, נחמדות ונשמות". התאונה אירעה ביום הראשון ללימודים.

לדברי האם, "הן היו שמחות ללכת לבית הספר, התקשרו אליי אחרי יום הלימודים ודיברו איתי על הבית החדש שבו התגוררנו. הן ביקשו ממני לאסוף אותן לארוחת צהריים, אמרתי להן שאני מזמינה ורוצה לשבת איתן על ארוחה. הייתי מוכנה לעשות הכול בשבילן".

האם ושתי הבנות היו בדרך לברטעה, ובשלב מסוים סטה אחד מכלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה. "קשה לי מאוד עכשיו בלעדיהן", אמרה האם. "אם אני חוזרת לבית, לא ברור למי אני חוזרת. הבנות שלי עכשיו בגן עדן, אבל לא נשאר לי אף אחד. אין כמו הבנות שלי, אין כמותן. תמיד הייתי משתתפת בפעילויות שלהן, אני רוצה לעמוד על הרגליים למענן".

על מצב הכבישים בארץ אמרה מרעי כי "יש לנו הרבה כבישים מסוכנים בארץ, כולל הכביש שבו נהרגו שתי הבנות שלי. אני לא מבינה למה לא מטפלים בכבישים מסוכנים. עכשיו אני מפחדת מהכבישים ולא מוכנה לנהוג שוב, זה מאוד מפחיד אותי. אני לא זוכרת כלום מהתאונה, רק אחרי שהתעוררתי התחילו לספר לי מה שקרה".