"לצערי, אחרי צוק איתן - הסרט שלי על יום כיפור רלוונטי מתמיד"
הסרט "כאילו לא הייתה מלחמה" מביא את סיפורם של שמונה לוחמים שפעלו תחת אש בזמן שהמנהיגים ברחו מאחריות. "זה מבהיר כמה לא למדנו גם היום. הכול חוזר על עצמו", אומר היוצר אהוד בן-ש"ך. צפו בסרט המלא
מאז חלפו כבר 42 שנים, אבל סרט המנסה לנתח את מה שקרה במהלך מלחמת יום כיפור באמצעות סיפורם של שמונה לוחמים, רלוונטי לדעת יוצרו יותר מתמיד. את הסרט "כאילו לא הייתה מלחמה" יזם איש העסקים אהוד בן-ש"ך, יו"ר חברת קבוצת פטרולגז. "הדוגמה האישית של מנהיג שלוקח אחריות על משהו במדינה, איננה קיימת לצערי. אין תכנון אסטרטגי ומחשבה אסטרטגית, והכול רק תגובות", הוא אומר.
"סיימתי אז קורס קציני שריון", משחזר בן-ש"ך. "המלחמה פרצה שבוע לפני מסדר הסיום. רבע מהצוערים של הקורס נהרגו וחצי נפצעו, בהם אני. כשהדיחו את הרמטכ"ל דדו בוועדת אגרנט כבר הייתי מדריך בקורס קצינים, ואז נשבעתי שיום אחד אני אעשה פרויקט, שיבהיר את האחריות למחדל של ראש הממשלה גולדה מאיר ושל שר הביטחון משה דיין, ושידבר על אחריות מנהיגים בכלל ועל האחריות של כל אזרח וחייל במדינה הזו".
בן-ש"ך מספר שהתרכז בשמונה הדמויות שהעבירו, לדבריו, בצורה הטובה ביותר, את המסרים על אחריות מנהיגים. בין השאר הוא עוסק בדמויותיהם של הטייס קובי חיון, לשעבר מנכ"ל בזק בינלאומי, שנפל בשבי במהלך המלחמה; של שלמה ארדינסט, מפקד מוצב המזח בצפון במהלך המלחמה; ושל אלוף אורי שמחוני, שהיה קצין אג"מ של פיקוד הצפון בימי המלחמה.
הסרט שביימה דינה צבי ריקליס ושיצא עוד בעשור הקודם, מספר על מציאות שלדברי בן ש"ך חוזרת שוב ושוב. "הדבר המזעזע בעיניי הוא שזה סרט שמשרטט שוב אירוע שהתרחש לפני 42 שנה ולמעשה עדיין אקטואלי, כי הוא מבהיר מה לא למדנו גם היום. הסרט רלוונטי יותר מתמיד גם אחרי צוק איתן. הרי הכול חוזר על עצמו ובאמת, כאילו לא הייתה מלחמה.
במלחמת לבנון השנייה, למשל, חזרו התחושות בנוגע לחוסר אחריות של המנהיגים ובנוגע לניסיון של הפוליטיקאים לזרוק בוץ על הצבא. ובכלל היום, הדוגמה האישית של מנהיג שלוקח אחריות על משהו במדינה, איננה קיימת לצערי".
ישראל, מזכיר בן-ש"ך, היא סיפור הצלחה כלכלי: "ישראלים מצליחים בחו"ל, כמעצמת היי טק ישראל, נדל"ן ומה לא. אנחנו מאוד מוכשרים בכלכלה. אבל בדברים הבסיסיים של הקיום אנחנו נכשלים פעם אחר פעם. אנחנו יודעים לנהל את הכל חוץ מאת עצמנו".
"האמת העצובה", הוא טוען, "היא שאנחנו, הישראלים, מבינים רק כוח. היינו צריכים לאבד 2,000 חיילים בסיני כדי להחזירה למצרים. היינו צריכים לאבד אלף הרוגים באינתיפאדה כדי שיהיה אצלנו רוב בעד החזרת השטחים. היינו צריכים לאבד אלף הרוגים בלבנון כדי לצאת ממנה. ועדיין לבנו קשה ואטום לכל מה שסובב אותנו".
לפנייה לכתב/ת 
