פתאום כולם מזרחים שקוראים שירה
אז הטרנד החדש זה שירה מזרחית? לכבוד הכיפורים, בואו נהיה כנים עם עצמנו: רוב האנשים במדינה לא קוראים או מבינים שירה, ובישראל 2015 המאבק בין המזרחים לאשכנזים הוא ממש לא הבעיה החברתית שמדאיגה אותנו. אבי שושן לא מוכן להיות המזרחי המקופח שלכם. מביט מזרחה
אז הטרנד החדש עכשיו זה שירה, ולא סתם שירה, אלא של חברי "ערס פואטיקה". זה מגניב, זה נשמע מחתרתי וזה בעיקר - מזרחי. כן, גם מזרחיים, הפלא ופלא, כותבים שירה. וכעת, בזכותם לכל מזרחי במדינה יש סופסוף בית תרבותי ומקום להביע או לשמוע את הגיגיו התרבותיים. כי עד עכשיו כאמור, זה לא היה, ומזרחיים לא יצאו לתיאטרון או למופעי תרבות.
אז בואו נהיה כנים עם עצמנו ונפסיק עם הבועה שהיא יותר בתקשורת משאר בשטח: רוב האנשים, בואו נודה, לא קוראים או מבינים שירה ובעיקר - זה גם לא מעניין אותם. שירה מזרחית, שירה אשכנזית, שירה לועזית וגם של הסופר והמחזאי צ'כוב שקם מקברו והפך מסתבר לקריאת חובה: שירה היא לא דבר פופולרי. אוהבים את זה או לא, זו המציאות.
אני שמח שצעירים כותבים שירה, בלי קשר למוצאם העדתי. כל ביטוי תרבותי של רחשי לבנו הוא מבורך. אני שמח גם שהמוזיקה המזרחית שהמדור מעניק לה במה כבר שנים לא מעטות - היא הפופולרית במדינה. אני שמח שיש יותר ויותר צעירים מזרחיים שנמצאים בכל עמדה משפיעה בעולם התרבות הישראלי. כל זה קורה כי זה טבעי, נכון ומוצדק וחלק בלתי נפרד ממה שאנחנו - הישראלים. הרווחנו את זה ביושר, ולא בגלל העדפה מתקנת או בגלל שאנחנו פחות או יותר טובים.
צר לי, אבל כבר קשה ובלתי נסבל אפילו לראות כיצד קם גל חדש וקולני של שיח עדתי, כזה שעבר מן העולם כבר לפני כמה שנים טובות והיה אפילו מביך לדבר עליו, ועכשיו הוא בכל מקום, ופתאום גם לגיטימי וגם כזה שהפך לפרה קדושה - שאוי אם נגיד עליו מילת ביקורת. זה שפוליטיקאים עושים בזה שימוש, מילא. ככה הם עוד מקוששים מנדטים. אבל הנהירה אחרי זה כאילו מדובר בתופעה הכי מצליחה בשטח: היא מגוחכת והזויה.
רוב השקופים, אלו שלכאורה הערסים ופרחות מבטאים את קולם בתקשורת ובתרבות, בכלל לא מעניין אותם השירים או הסיפורים או האנשים מאחורי זה. לאף אחד גם אין מושג מי אלו. הם לא שם. מבחינתם, הערסים ופרחות מתנשאים עליהם עם השירה שלהם לא פחות מאשר הממסד "האשכנזי" לכאורה.
מצטער לגלות זאת, אבל מזרחי היום כבר לא באמת רואה את עצמו כדפוק או מקופח ואם הוא רואה את עצמו ככזה אז הוא צריך להסתכל במראה ולשאול את עצמו האם באמת זו עדיין אשמה של המדינה, או אולי שלו או להורים שלו יש חלק בזה. אבל היי, הכי קל וכדאי לבכות, לקטר וליילל ולעשות יחסי ציבור על גבם של מי שבאמת מסכנים.
אז לכבוד ערב כיפור, וכדאי שכל אלו שעוסקים יום וליל בטיפוח רגשות הקיפוח, האדרת השיח העדתי וניצול של אנשים שקופים לטובת פרסום עצמי - להסתכל על עצמם ולחשוב טוב מי באמת מנצל את מי ובשם מי. ואגב, אני אבי שושן, בן מוריס ז"ל שעלה מקזבלנקה ושמחה-ג'ולייט שנולדה באוניה בדרך לארץ גם ממרוקו ורוצה לומר זאת פעם אחת בקול: מעולם לא הרגשתי שקיפחו או דפקו אותי בגלל שאני מזרחי.
אגב, דוגמא הפוכה לזו של הערסים ופרחות כדאי לראות אצל הזמר זיו יחזקאל ששר מוזיקה ערבית והפך לזמר הבית של המגזר הערבי למרות שהוא יהודי חובש כיפה ושומר מצוות. בהופעותיו הוא מקדם מסר של אחדות ואהבה, ובלי כל הרעש מסביב ויחסי ציבור בכל פינה. מבחינתי, הוא מי שבזכות האוצר התרבותי המזרחי מצליח להוות גשר בין העמים ולעשות בזה שימוש אותנטי. גמר חתימה טובה
