שופט הקל עם זורקי בקבוקי תבערה "כדי שישובו לחברה"
על רקע הדרישה להחמיר את העונשים של מיידי אבנים ופורעים, נגזרו שנתיים עד 5.5 שנות מאסר על 4 חברי חוליה מעיסוויה שהשליטו טרור בגבעה הצרפתית בי-ם. בין השאר הם הציתו בית כנסת, תחנת דלק, ניידת משטרה ומכוניות של ישראלים. השופט: "לאפשר למי שפשע לפתוח דף חדש"
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (ב') בין שנתיים ל-5.5 שנות מאסר על ארבעת חברי חוליה מעיסווייה שהציתו בנובמבר 2013 בית כנסת בשכונת הגבעה הצרפתית, ויידו בשמונה הזדמנויות שונות בקבוקי תבערה לעבר מכוניות ישראליות, בהן ניידת משטרה. השופט אריה רומנוב סירב לגזור על הנאשמים מאסרים מצטברים, והפרקליטות שוקלת לערער על קלות העונשים.
חברי החוליה הם מוחמד עביד, שנידון ל-5.5 שנות מאסר, אברהים בן רבאס (40 חודשי מאסר), מוחמד עליאן (52 חודשי מאסר) ו-ואליד עליאן (3 שנות מאסר). כל המורשעים, שנעצרו באפריל 2014, הם תושבי עיסוויה בני 20.
חברי החוליה פעלו בשנים 2014-2013 ועל פי האישום, "הטילו טרור על תושבי שכונת הגבעה הצרפתית". בין השאר הם הציתו בית כנסת ברחוב החי"ל ב-2013, וכאמור היו מעורבים בשורה של מקרים של השלכת בקבוקי תבערה, הצתת משאבת דלק וניידת משטרתית. אחד מהם הורשע לבדו בכך שבמרס 2014 זרק בקבוק תבערה לעבר חניון של האוניברסיטה העברית.
חודש לאחר מכן השליכו שלושת האחרים בקבוקי תבערה לבסיס עופרית ולעבר שני עוברי אורח ששוחחו ביניהם בעברית בחניון הסמוך לאוניברסיטה העברית.
הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון, אך לא סוכם על עונש בין הצדדים. התובעת, עו"ד יפעת פנחסי, דרשה להתייחס לכל אירוע בנפרד ולגזור עונשים מצטברים לכל אחד מהנאשמים - יותר מעשר שנות מאסר לנאשמים המרכזיים. היא ציינה כי אמנם מדובר בצעירים, אך יש לקחת בחשבון שעבירות אלו מבוצעות פעמים רבות בידי קטינים וצעירים ועל כן יש לתת לנתון זה משקל נמוך.
מנגד טענו הסנגורים של הנאשמים כי המציאות במקום מגוריהם, עיסוויה, אינה קלה, וכי תושבי השכונה ותושבי מזרח ירושלים בכלל סובלים מאפליה ומיחס לא הוגן מצדן של רשויות המדינה. הם טענו כי המעשים שביצעו הנאשמים בוצעו על רקע תחושות קיפוח, עלבון והשפלה.
השופט אריה רומנוב דחה טענות אלו: "גם אם תחושות הנאשמים כנות - ואינני קובע שכך הדבר - אין בכך כדי להתיר להם להפר את החוק ולסכן אחרים". הוא הדגיש את חומרת המעשים של החוליה, שלא היו אירוע חד-פעמי אלא שורת מעשים מתוכננים: "מגוון המעשים מצביע על תחכום".
עם זאת, למרות חומרת המעשים, דחה השופט רומנוב את דרישת הפרקליטות לגזור עונש על כל אירוע בנפרד. "לעמדה שאותה נוקטת המאשימה יש היגיון אריתמטי, ואולי לא רק כזה, ואולם חוששני שעמדה זו לא נותנת משקל לעובדה ששנות חייו של האדם קצובות הן, ולשאיפה לאפשר למי שפשע לשוב לחברה ולפתוח בדף חדש לאחר שירצה את עונשו. למען סבר את האוזן, אילו בית המשפט היה מאמץ את גישתה של המאשימה, היה מקום להטיל על נאשם 1 עונש מאסר בפועל לתקופה של עשרות שנים".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר כי בשל העובדה שמדובר במעשים מתוכננים שכוונו לעבר מטרות יהודיות, בשל ריבוי המעשים והעובדה שבוצעו לאורך זמן, עתרה פרקליטות המחוז באמצעות עו"ד יפעת פנחסי לענישה מחמירה. "לגבי מי שהורשע בשמונה אירועים של יידוי בקבוקי תבערה, טענה הפרקליטות לעונש מצטבר של יותר מעשר שנות מאסר. בית המשפט לא נעתר לבקשה וגזר על הנאשמים בין שנתיים ל-5.5 שנות מאסר בלבד. הפרקליטות תלמד את גזר הדין, ותשקול את עמדתה ביחס לאפשרות הגשת ערעור על העונש".
גזר הדין ניתן על רקע האלימות במזרח ירושלים ובגדה, ובמקביל לדיון על החרפת העונשים למשליכי בקבוקי תבערה ומיידי אבנים פלסטינים. חרף לחץ של השרים גלעד ארדן ואיילת שקד וראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מתנגד לקביעת עונשי מינימום.
ההתנגדות הביאה לעימות בין הצדדים, ואתמול פרסם בנימין נתניהו הצהרה חריפה: "הממשלה היא הריבון והיא זו שקובעת שיוטלו קנסות כבדים, ייקבעו עונשי מינימום ויוחמרו הוראות פתיחה באש. המשפטנים יצטרכו למצוא דרך לממש את הדברים. אני נחוש להעביר את זה כי חייבים לשנות את המצב בירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
