מכים על חטא: ההתעללויות הנפוצות בעבודה
מצד אחד - התעמרות, פיטורי נשים בהריון, פגיעה בזכויות בני נוער ואי העסקת בעלי מוגבלויות. מצד שני - גניבת שעות עבודה, בזבוז זמן על גלישה ברשתות חברתיות, גניבת סודות והוצאת אישורי מחלה פיקטיביים. לרגל יום כיפור קיבצנו את העוולות השכיחות מצד עובדים ומעסיקים לשנת 2015
החיים בשוק העבודה הישראלי לא ממש קלים, ולא רק לעובדים. לרגל יום כיפור - המשמש זמן לחשבון נפש, הכאה על חטאים ובקשת סליחה ממי שפגענו בו - אספנו חלק מהעוולות הנפוצות בשוק התעסוקה, הן כלפי מעסיקים והן כלפי עובדים, עם עצות לשינוי שסיפקו מומחים לדיני עבודה.
על מה מעסיקים צריכים לבקש סליחה?
אפליה - על אף החקיקה המקיפה נגד אפליה במקומות עבודה, השוק רווי בתופעות כאלו. מיכל פינברג-דורון, שותפה בנ. פינברג ושות', מציינת כי החוק אוסר על אפליה בכל שלבי ההעסקה על רקע שלל עילות, בהן מין, נטייה מינית, הורות, גיל, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה פוליטית ושירות מילואים. "על מעסיקים לשאול את עצמם אם באמת אינם נוהגים יחס מפלה, כלומר האם ניתן שכר שווה לעובד ולעובדת באותו תפקיד, ותק, השכלה וכדומה, והאם נמנעו מלקבל לעבודה אדם מטעמים מפלים ולא ענייניים".
אחת התופעות הבולטות הקשורות בסעיף זה היא אפליה על רקע הריון. גם השנה, השיעור הגבוה ביותר של תלונות שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, היו מצד נשים שפוטרו מעבודתן או לא התקבלו לעבודה בעקבות הריון. "חרף הפרסומים הרבים בנוגע לחובותיהם של המעסיקים כלפי נשים בהריון, ניכר כי רבים מהם חוטאים ופוגעים בנשים העובדות רק בשל העובדה כי הן, בניגוד לגברים, בעלות רחם", מציין עו"ד דן לפידור ממשרד לפידור ושות'.
התעמרות בעובדים - התנהגות חוזרת מצד מנהלים, קולגות או לקוחות, באופן שיוצר סביבה עוינת לעובדים. בתחילת הקיץ אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, המציעה פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 120 אלף שקל. על פי ההצעה, התופעה גורמת לשלל בעיות בריאותיות ונפשיות לעובדים, הגובות מעל 2 מיליון ימי עבודה בשנה ואף גורמות להתאבדויות. בינתיים, אין כל חוק שנועד לטפל בתופעה, על אף שכיחותה - המוערכת באחד לכל שניים-שלושה עובדים.
מה עושים כשהבוס מתעמר בכם? צפו בדיון באולפן ynet:
עו"ד לפידור מציין כי עובדים שנפגעו יכולים להגיש תביעה בגין עוגמת נפש, אבל בתי הדין אינם ששים לפסוק סכומים משמעותיים בתחום. "מעסיקים רבים סבורים כי מערכת יחסים של עובד-מעביד מקנה להם את הזכות להשפיל, להתעמר וליצור לעובד סביבת עבודה עוינת, בלי לתת על כך את הדין", הוא אומר. "אף שאין הוראה פרטנית שמתייחסת להתעמרות - המעביד מחויב לנהוג בתום לב ובחוסר שרירות ולאפשר סביבת עבודה הולמת".
אי מתן הודעה למועמדים - חוק חדש שנכנס השנה לתוקף מחייב מעסיקים במקומות עבודה המונים יותר מ-25 עובדים, לעדכן מועמדים אם התקבלו לעבודה או לא, למעט ענף ההסעדה. עם זאת, מעסיקים רבים טרם אימצו את הוראת החוק. "ראוי להפוך את ההודעה למועמדים לעבודה לעניין שבשגרה", מסבירה פינברג-דורון, "ההודעה למועמדים נדרשת כדי לאפשר להם לכלכל את צעדיהם בהקשר למשרה הספציפית ולמשרות פוטנציאליות אחרות.
- ניטור וחדירה למחשבי העובדים - פינברג-דורון מציינת כי הפסיקה מחייבת להביא לידיעת העובדים כל מדיניות שנוגעת למעקב במקום העבודה מראש. היא מוסיפה כי למעסיק אסור אמנם להיכנס לתיבות מייל פרטיות של העובדים, אך אם מדובר בתיבת מייל ששייכת למקום העבודה, הדבר אפשרי בהסכמה מפורשת של העובד. "בכל מקרה של מעקב אחר עובדים, מומלץ למעסיקים לשאול את עצמם אם לא פגעו בזכותו של העובד לכבוד ולפרטיות, לשקול היטב לאיזו מטרה נעשה המעקב ואם הוא נעשה באופן מידתי".
הבוס עוקב אחריכם? צפו וגלו מתי זה מותר:
העסקה פוגענית של בני נוער - בני נוער רבים נתקלים בהפרות של זכויותיהם בשוק העבודה,
כמו אי תשלום שכר מינימום, התלמדות או שעות נוספות, העסקה בשעות אסורות ועוד. לפידור מזכיר, כי במקרה שבו מתגלות הפרות של זכויות עובדים בכלל ובני נוער בפרט - גם נושאי משרה בתאגיד נושאים באחריות פלילית ועלולים לשאת בקנסות גבוהים. "לא מעט מעסיקים פוגעים במודע או שלא, בבטן הרכה של עולם התעסוקה - בני הנוער", אומר לפידור. "קל מאוד להתעמת עם בן נוער הדיוט, שאינו יודע את לשון החוק, אולם זה מהווה חוסר הגינות בסיסי ופשיטת רגל ערכית".
עובדים בחופשים? זכויות בני נוער בעבודה בכתבה שלפניכם:
אי העסקת בעלי מוגבלויות - צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות,
שנחתם לפני כשנתיים והוחל על כל המשק, קבע כי כל חברה שמעסיקה יותר מ-100 עובדים תעסיק אנשים בעלי מוגבלויות בשיעורים של 3% עד אוקטובר הקרוב. עם זאת, הצו לא כלל סנקציות כלשהן וספק אם רוב המעסיקים יוכלו להציג בעוד כחודש את השיעורים הללו. "על מעסיקים לשאול את עצמם במסגרת חשבון הנפש השנתי, האם הם דואגים לתרום לשילוב עובדים בעלי מוגבלות בשוק העבודה", אומרת פינברג-דורון.
על מה עובדים צריכים לבקש סליחה?
שקרים בראיונות עבודה - מעגלים פינות בראיונות עבודה? מייפים מעט את המציאות? פינברג-דורון מזהירה כי אך אם המידע מתברר מאוחר יותר כלא מדויק - הדבר עשוי לפגוע באמינות העובד, ביחסיו עם המעסיק ובעבודה התקינה. כך למשל היא מדגימה כי עובד שלא מדווח על מגבלה במתן שירות ללקוחות בשעות וימים מסוימים, או מסתיר פרט אישי כגון מעורבות שיש בה ניגוד עניינים - עלול העמיד את המעסיק במצב בעייתי ואף להוות שיקול בסיום העסקה.
מצבים של הריון נחשבים לרגישים יותר - שכן למעסיק אסור לשאול בנוגע להריון במהלך ראיון ואסור לו לסרב לקבל אישה לעבודה על רקע זה, שכן הדבר נחשב לאפליה אסורה. במקביל - האישה אינה חייבת להודיע על הריונה וזה לא ייחשב לחוסר תום לב מבחינתה. אבל פינברג-דורון מזהירה כי אם המעסיק מגלה על ההיריון רק לאחר שהעובדת החלה לעבוד, הוא עלול לחוש נפגע מבחינת אמינות העובדת.
גניבת שעות - לפידור מציין כי גניבת שעות עבודה מהווה פעולה שכיחה מאוד בקרב עובדים, המדווחים על הימצאותם בעבודה, למרות שבפועל הם לא עבדו באותן השעות. "מבחינה טכנית, במקרים רבים העובד יוצא במהלך יום העבודה מבית העסק לצורך ביצוע מטלות פרטיות, 'שוכח' להחתים את הכרטיס ושב בשעות הערב ומחתימו ביציאה, כאילו עבד כל היום", מסביר לפידור.
"יש אף עובדים מחוצפים עד בלי די, ששבים למקום העבודה בשעות הערב המאוחרת ומדווחים ביציאה כאילו עבדו שעות נוספות", הוא מוסיף. "מדובר בפעולה בזויה, שחותרת באופן הגס ביותר תחת אמון המעביד". לפידור טוען כי התופעה כה חמורה עד שבחודש ינואר השנה קבע בית המשפט העליון כי "קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים, כמוה כשליחת יד בכספי ציבור".
גולשים ברשת במהלך העבודה - "אחת מהמחלות התעסוקתיות השכיחות והוויראליות ביותר היא גלישה באינטרנט במהלך יום העבודה שלא לצורכי ביצוע מטלות רלוונטיות, או שימוש באפליקציות שונות לצורך שיחות עם חברים, הכל תוך ניצול האמון שנותן המעביד בעובדיו כי אינם משחיתים את זמנם", מסביר לפידור. "מדובר בהתבטלות על חשבון המעסיק, המלווה בהפרה של חובת העובד להעמיד את עצמו, כשרונו וזמנו בשעות העבודה לטובת מקום העבודה בתמורה לשכר שהוא מקבל מהמעסיק במהלך השנה".
"אם המעסיק הודיע לעובדים שאסור לגלוש באינטרנט למטרות פרטיות בזמן העבודה - ניתן לראות בכך עבירת משמעת של אי ציות להוראות ההנהלה, שבמקרים חמורים העונש בגינה נע מהתראה עד לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים", הוא מוסיף. "בפועל, אין סרגל מדויק המודד כמה זמן גלישה בפייסבוק בזמן העבודה מהווה אי ציות להנהלה בלבד, לעומת מקרים בהם הדבר יהווה הפרת משמעת חמורה. עם זאת, ככל שמשך הזמן שהעובד גלש בפייסבוק ארוך יותר, ומספר הפעמים שעשה זאת גדול יותר - כך הפעולה תחשב לחמורה יותר".
זיוף ימי מחלה - התופעה של הצגת אישורי מחלה פיקטיביים נחשבת
לרעה חולה במשק שגורמת לאובדן עצום של ימי עבודה בשנה. פינברג-דורון מסבירה כי במקרים קיצוניים - מעסיקים אף נתקלים ברשתות החברתיות בתמונות של עובדים בזמן בילוי - בעת שאלו הודיע כי הם חולים. "כל עובד שרוצה להתחיל את השנה ב'דף חלק' ישים לב לימי היעדרות שלו עקב מחלה בשנה הקודמת ויאמר לעצמו בכנות כמה מהם היו מוצדקים", היא ממליצה.
גזילת סודות המעסיק - לצד הזכות הבסיסית של כל עובד ועובדת להחליף מקום עבודה, לפידור מציין זכות בסיסית של המעסיק המופרת לעתים קרובות, והיא להבטיח כי סוד מסחרי לא ידלוף לבית העסק החדש אליו העובדים עברו. "החוק קובע כי סוד מסחרי הינו מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על-ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו", הוא מסביר.
פינברג-דורון ממליצה לעובדים בכירים או כאלו שמחזיקים במידע רגיש, להגיע להסכמה לגבי לוחות הזמנים ומאילו פעילויות עליהם להימנע עד לעזיבתם הסופית, לרבות הסכמה אפשרית על תקופת צינון בתשלום מלא או חלקי: "עובד ש'עורק' לחברה מתחרה יכול לעשות את המהלך באופן הולם, בתנאי שהוא מקפיד על שקיפות והסכמה עם המעסיק על תהליך פרידה הדרגתי".
שביתה איטלקית
- משמעות התופעה, המוכרת היטב בגופים ציבוריים הגדולים, היא שביתה שאינה מוצהרת ושבמסגרתה העובדים מאטים את קצב העבודה בצורה דרסטית עד כדי חוסר תפקוד.
לדברי מסבירה פינברג-דורון, "עובדים שאינם מרוצים נוטים 'לגרור רגליים' ולבצע את עבודתם באיטיות או תוך עיגול פינות. הם אמנם לא שובתים, אבל העבודה מתבצעת בתפוקה ירודה בקצב, רמה ואיכות. בהקשר זה, מוטב שהעובד ישאל את עצמו איך אפשר לשפר את יחסי העבודה מול מנהליו ולקיים דו שיח עם המעסיק".
לפנייה לכתב/ת 
