לינה משותפת: שלושה במיטה אחת
בטיחותי או מסוכן? נעים וחמים או הורס את הזוגיות? מאפשר לילד להתנתק בקצב שלו או פוגע באיכות השינה? אחת ולתמיד - האם שינה משותפת מועילה ולמי היא מתאימה? מדריך
פעם, כשהיו אומרים "לינה משותפת" הכוונה היתה ללינה בבית הילדים בקיבוץ. כיום המושג אומץ ללינה המשפחתית בה הילדים ישנים יחד עם הוריהם, כשהכוונה כמובן באופן קבוע ולא חד פעמי.
הדבר נעשה מטעמים שונים, לעיתים מתוך אילוץ אך לרוב מטעמי נוחות או אידאולוגיה. מאחר והתופעה הולכת ונפוצה נכתבו על כך מאמרים רבים, עם נימוקים הגיוניים בעד ונגד. קיצוניים לכאן או לכאן יוכלו בקלות למצוא מאמר המצדד בדעתם.
יתרונות
• נוחות - במיוחד אם האם מניקה, בחודשים הראשונים כשהתינוק מתעורר להאכלות לילה יש יתרון להיותו קרוב פיזית למילוי צורך זה.
• בטחון - הקרבה הפיזית מקנה תחושת בטחון (על סעיף זה יש הממשיכים את הלינה המשותפת מעבר לתקופת הינקות), תורם לתחושת המוגנות של הילד ומפתח גם את בטחונו הרגשי.
• התגמשות - כל ילד והקצב שלו. משפחות הדוגלות בלינה משותפת יאפשרו לילד את הקצב שלו במעבר משלב לשלב ולא ילחצו עליו לעשות זאת לפני שהוא מביע מוכנות.
חשוב להבחין אם הארכת זמן הלינה המשותפת אכן עונה על הצורך של הילד ולא של ההורה.
חסרונות
• בטיחות - הדגש העיקרי אצל אלו המתנגדים ללינה המשותפת הוא בנושא הבטיחות, במיוחד כשמדובר בתינוק, העלול להימחץ כשאחד ההורים יתגלגל מתוך שינה או להיחנק בזמן יניקה מתוך שינה, זאת בעקבות מקרים שאכן קרו. כיום יש לכך פתרונות שונים ואם אתם שוקלים לינה משותפת חשוב לבדוק אותם.
• איכות השינה - בחודשים הראשונים השינה אינה עמוקה מחשש לפגיעה בתינוק ומתוך מודעות לצרכיו ותנועותיו. כשגדל איכות השינה נפגעת כתוצאה מתנועות הנמצאים במיטה. ככל שיש יותר נוכחים בה המקום מצטמצם ותנועות האחד מתוך שינה משפיעות על איכות שנתו של האחר.
• פגיעה באינטימיות של בני הזוג - נכון שזוגות הדוגלים בלינה משותפת מדווחים על יצירתיות בפתרון בעיית האינטימיות, אך אין ספק שמבחינת נוחות יש יתרון כשיש פרטיות בחדר ההורים.
מה מתאים לכם?
זנו נושא מורכב יותר ולבטח שלא שרירותי. כל משפחה והאמת שלה, מה שנכון לאחת לא בהכרח טוב לשנייה. בנוסף, יש לזכור שהמשפחה מורכבת מהפרטים בה ובקבלת החלטה מעין זו יש לקחת בחשבון את טובת הפרטים כולם: ההורים, האחים (אם ישנם) וטובת התינוק בשלבי התפתחותו השונים עד הפיכתו לילד.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
כל משפחה צריכה לקבל את ההחלטה המתאימה לה. אפשר כמובן להתייעץ, ללמוד, לחקור ולשאול. כאמור, יש סביבנו כיום נגישות נוחה לאינספור מחקרים ומקורות מידע, אך אפילו אם דרך מסויימת מצאה חן במיוחד זה לא אומר שהיא הדרך היחידה הנכונה.
מיותר בעיני לומר כי דרך אחת עדיפה על פני אחרת או להצמד בקנאות לדרך אחת מסויימת. חשוב הרבה יותר לבחון מה מתאים לכם כמשפחה. יותר מזה, יתכן מאוד שמה שמתאים למשפחה יהיה דווקא שילוב בין כמה תיאוריות. היו פתוחים לגלות ולהתנסות. הורים מאושרים הם גרעין היסוד למשפחה מאושרת וזה חשוב יותר מכל אידאולוגיה.
אז מה נכון יותר?
הנכון או לא משתנה כאמור ממשפחה למשפחה והוא מושפע לא מעט מתפיסת עולמם, מהזמן ומהתרבות בה הם חיים. הדיעה הרווחת היא שרצוי שתינוק חדש יישן בחודשים הראשונים להיוולדו בלינה משותפת, או לפחות ליד האמא, תוך נקיטת אמצעי בטיחות שיגנו עליו פיזית כמובן. הסיבה לכך היא השינוי הכה משמעותי שעבר התינוק בלידה, ביציאה מהבטן לאוויר העולם.
הרי תשעה חודשים הוא היה בתוכה, בחושך, עטוף ומוגן, שומע בעיקר את ליבה וקולות החוץ היו מעומעמים. עם היוולדו הוא עובר לעולם פתוח, מואר ומלא רעשים. הקו המחבר והנותן לו בטחון הוא קולה המרגיע והכה מוכר של אמו ומגעה המלטף. היא גם מקור המזון שלו, מקור החיים. הוא ירגיש הכי בטוח לצידה ולכן יש לכך חשיבות, לפחות בחודשיים הראשונים בהם הוא מסתגל לעולם.
ושוב, אני חייבת לסייג ולומר שאם ההורים לא מרגישים נוח עם לינה משותפת וזה מלחיץ אותם, או אם הם חרדים ומתעוררים לעתים תכופות לבדוק את נשימתו של התינוק למשל, זה עשוי לפגוע במטרה ולהזיק לתינוק. במקרה כזה לא בטוח שלינה משותפת על כל יתרונותיה מתאימה להם.
מתי כדאי להעביר את הילד למיטה משלו?
גם מעבר למיטה משלו עדיף שיעשה בצורה הדרגתית ולא באופן שרירותי על פיי גיל מסויים. מלהיות פיזית צמוד לאם, לעבור למיטת קצה קטנה או עריסה לצד המיטה ובהמשך למיטת תינוק שתעבור איתו בהמשך גם לחדר אחר. כך המעבר נעשה בטבעיות, באופן הדרגתי ולא מאיים. כל התהליך יכול להסתיים בקלות עוד לפני גיל שנה.
ככל שנכנסים לשגרה של לינה משותפת, היציאה ממנה תהיה מאתגרת יותר. המלצתי היא שלינה משותפת תסתיים לכל היאוחר בין גיל שנתיים לשלוש, למעט מקרים חריגים. במידה והלינה המשותפת מתמשכת מעבר לשלב הינקות היתרונות עשויים להפוך לחסרונות, בעיקר בהקשר של בטחון עצמי ועצמאות, שכן הילד לא למד להירדם לבד והוא מפתח תלות בהוריו, הוא מרגיש לא בטוח להירדם ללא הוריו לצידו, ולכן גם לא יאפשר להם למשל לצאת בערב מהבית.
זה לא אומר שהילד לא יהיה עצמאי באופן כללי. הוא יכול להיות מפותח ועצמאי בחיי היום יום, לדעת לאכול, להתלבש ולהתרחץ כמעט בלי עזרה, אך זה שונה מהיכולת שלו להירדם לבד, שהיא חשובה ומשמעותית להתפתחותו לא פחות.
מדוע חשוב כל כך לדעת להירדם לבד?
לפני השינה צפות ועולות מחשבות ודאגות שאולי דחקנו הצידה במהלך היום וזה הזמן לתת להן מקום ולאפשר לעצמנו התלבטויות, דאגות, התרגשויות, מציאת פתרונות, תכנן תכניות ועוד. בלינה משותפת הילד יכול לברוח מהתמודדות או לדבר עליהן עד שירדם. כך או כך הוא תלוי בהוריו ולא מסוגל להתמודד עם מחשבותיו בעצמו.
אפשר להתחיל בכך שירדם במיטת ההורים ללא הצורך בהוריו לצידו ובהמשך מיטה או מזרון ליד מיטת ההורים ומעבר מרגש לחדר משלו, שבו יש חפצים אישיים ואהובים העוזרים לתחושת הבטחון והשייכות שלו. בשל כך גם בלינה משותפת חשוב להקפיד על הרגלי שינה בריאים ולאפשר לילד להרדים את עצמו.
מה לגבי אח חדש?
במשפחות רבות המקיימות לינה משותפת אח חדש לא תופס את מקום הבכור במיטה אלא מתווסף אליו. כל בני המשפחה ישנים יחד. בהקשר זה כמובן יש לבחון מחדש את נושא הבטיחות עם כניסת תינוק למיטה בה יש ילד ואת הרגישות של הבכור לגבי גורם נוסף שנכנס למערכת. אם התכנית היא שהתינוק ישן במקום בו עד עתה ישן הבכור, חשוב לעשות את השינוי מספיק זמן לפני הלידה כדי שהבכור לא יקשר בין הדברים ויפתח טינה כלפי האח ש"תפס את מקומו".
הדבר נכון בין אם המשפחה מחליטה שרק תינוק ישן עם האמא והגיע הזמן שהבכור יעבור למיטה משלו ובין אם זה רק משנה את מקומו הפיזי של הבכור על המיטה כי הוא היה רגיל לישון מכורבל עם האמא.
איך מזמינים חבר לשינה?
יש תרבויות בהן מקובל שאפילו ילדים מעל גיל 10 ישנים עם ההורים. נכון שיש תרבויות שונות אך צריך לזכור שאנחנו חיים בישראל, שבה ההורים שמים במקום מרכזי את חיי החברה של ילדיהם ובניגוד לתרבויות אחרות פעמים רבות הורים יעדיפו שיהיה לילדיהם חבר טוב על פני ציון טוב. מסיבה זו בתרבות שלנו הורים יעודדו את ילדיהם להיפגש עם חברים אחרי הצהריים ואף לישון בסופי שבוע יחד.
ילד הישן עם הוריו בגילאי בית ספר זה בכל זאת בגדר מיעוט ויוצר עבורו חריגות. הוא עלול למעט בקשר חברתי מסוג זה מאחר וירגיש לא נוח בשונותו או משום שלא ירצה לעזוב את המיטה המשפחתית הכה עוטפת ומוכרת לטובת התמודדויות חברתיות הכרוכות בלינה משותפת עם חברים.
כמובן שיתכן גם אחרת, אך כדאי להיות מודעים גם להיבט זה ולשים לב שהלינה המשותפת לא תפגע בהתפתחות החברתית של הילד. וכן לבחון מחדש את השאלה על הצורך של מי עונה הלינה המשותפת בשלב זה.
פינוקים והתכרבלויות
אם כך לינה משותפת יכולה להיות דבר נפלא כל עוד המודעות לטובת הפרטים בה נשמרת ועשויה להיות בעייתית מאוד במידה ולא. אל תסתמכו על אמונות וצרכים של אחרים אלא בדקו מה מתאים ונכון לכם. בכל מקרה, בין אם החלטתם על לינה משותפת ובין אם לא חשוב שמיטת ההורים תהיה המקום הכי בטוח עבור הילד והוא תמיד יוכל להגיע אליה לפינוקים והתכרבלויות בכיף או כמקום מפלט מחלום רע.
ההבדל יהיה בכך שיגיע מבחירה, כשהוא יודע שהוא בטוח ביכולתו להיות עם עצמו ולהרדם לבד. ככל שהילד גדל, פיתוח העצמאות והיכולת לבחור היא המשחררת אותו מתלותיות ונוסכת בו בטחון. אם מסיבה כלשהי יש לילד קושי לעבור למיטה משלו התייעצו עם מומחה. חשוב שהמיטה תהיה עבורו מקום בטוח ולא מאיים.
ההורים של הילדים האלו בחרו להשכיב אותם במיטות משלהם, אבל להם היו תוכניות אחרות. צפו בסרטון המצחיק:
הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים
לפנייה לכתב/ת 
