כמו באופרה: גם כלכלנים בוגדים

האם אפשר היה להציל את טוסקה ממוות? כן, טוסקה. גיבורת האופרה של פוצ'יני. למי שלא האזין או ראה, זה הסיפור בשתי שורות: מפקד המשטרה הרשע סקארפיה מנסה להפטר מקבארדוסי אהובה של טוסקה באמצעות עונש מוות לא מוצדק. הוא מציע לטוסקה עסקה. סקס איתו תמורת הצלת האהוב שלה.

העסקה אמורה להתנהל באופן סימולטני. ההוצאה להורג תתרחש בזמן הסקס. "כשאת ואני נהיה ביחד, הוא מבטיח לה, אדאג שירו באהוב שלך כדורי סרק". טוסקה מסכימה. אבל הבעיה היא ששניהם בוגדים אחד בשניה: הנבל מסדר שירו באהוב כדורים חיים והוא נהרג. וטוסקה, בלי לדעת מה שקרה, הורגת את הנבל בפגישה שלהם. בסוף היא מתאבדת. ולמה אני מתחיל את הטור ככה? ובכן, הנה דרך לחזור על דילמת האסיר בקצרצרה ולהזכיר מה היה בטור הקודם.

מה רציונלי?

הכי הגיוני מצד טוסקה ומצד הנבל סקארפיה לקיים את העסקה. טוסקה תציל את האהוב שלה וסקארפיה יקבל סקס וייצא בחיים. אבל שניהם בוגדים. אולי כי כל אחד יודע בסתר ליבו שהשני גם יבגוד. ואיך זה קשור לחיים כלכליים וחברתיים?

מתוך האופרה "טוסקה"(צילום: יוסי צבקר)

ובכן, אמרנו בטור שעבר, שהכלכלה הקלאסית מניחה שהשחקנים שפועלים בה הם רציונלים ואנוכיים. והנה, שני גיבורי האופרה פעלו ברציונליות ובאנוכיות והדבר הסתיים באסון. וזה קורה לא מעט בסיטואציות חברתיות וכלכליות. כאן מצטרף דירק הלבינג (Helbing), הסוציולוג השוויצרי ומציג דגם חדש לאיש רציוני ואנוכי. הוא קורא לו הומו סוציאליס - האדם החברתי. הוא טוען שהוא יכול להוכיח שלהיות חברתי נובע אבולוציונית מאגואיזם ומרציונליות.

שיתוף פעולה מותנה

הטענה של הלבינג מעניינת ומודגמת באמצעות סימולציות מחשב. הוא טוען שמהעיקרון הכלכלי של מקסום התועלת האישית ומרישות עולה סוג חדש של שיתוף פעולה - שיתוף פעולה מותנה. הדבר הזה, הוא טוען, לא מגיע ברגע הראשון. יש כאן תהליך אבולוציוני.

בתחילה, לפי הלבינג, פועלים בשדה הכלכלי-חברתי אינדיבידואלים שהם אנוכיים ורציונליים. כאלה שמנסים למקסם תועלת אפילו במחיר בגידה בשני, אבל אז, במהלך תהליך של אבולוציה תרבותית חברתית (לאו דווקא גנטית) עולה ממש מתוך האינדיבידואלים האלה מודל חדש של אדם רציונלי אגואיסטי; כזה שמשתף פעולה בתנאים מסויימים.

בואו נלך עם הלבינג ונתחיל לבנות את סימולצית המחשב שאמורה לבחון האם הוא צודק. הלבינג חושב שהאדם הכלכלי של הכלכלנים הקלאסיים מפספס משהו. הדבר הזה הוא יכולת שיתוף פעולה או יכולת לאמפטיה, להבנה של הזולת. ולכן הוא מגדיר את התכונות של "אנשי" הסימולציה שלו כאגואיסטים, רציונליים ובעלי פוטנציאל לאמפטיה. שימו לב, פוטנציאל בלבד. בתחילת הסימולציה רוב עצום לא יהיו אמפטיים כלל. מדד האמפטיה שלהם יעמוד על אפס או על ערכים זעירים.

מאפיין נוסף של הסימולציה הוא היכולת של האנשים הממוחשבים שלנו להוליד ילדים ולהוריש להם תכונות באופנים שונים. וכך גם תכונת החברותיות היא תכונה שעוברת בירושה. שוב, אין כאן נאיביות. לא כל הצאצאים של איש חברותי, חברותיים. חלקם מעט חברותיים. אחרים בכלל לא. אבל חברותיות היא אופן התנהגות שמשפיע על הסביבה. אנחנו מכירים את זה מהחיים שלנו. כשמישהו עוזר לנו או תומך בנו, אנחנו נוטים לנהוג איתו בהדדיות. נוטים אולי, אבל לרוב הוא מפסיד או מנוצל.

נריץ את הסימולציה

האנשים המתוכנתים שלנו נמצאים באינטראקציה ממוחשבת אחד עם השני. בכל סיטואציה יש אדם שזוכה בנקודות תועלת והאחר מפסיד נקודות תועלת או לפחות לא מרוויח. נלחץ על כפתור ההתחל.

באופן לא מפתיע כל ה"אנשים" שלנו מתנהגים כמו האדם הכלכלי של הכלכלה הקלאסית. כמעט כולם בעלי ערך חברותיות אפס. הם חושבים רק כיצד למקסם את התועלת שלהם ומתנהגים כמו טוסקה והנבל באופרה של פוצ'יני. אבל לאט לאט נוצרות מוטציות של "אנשים" שלהם יש ערך חברותיות קטן (או גדול יותר).

ומה קורה לאלה? ובכן, הם מיד מנוצלים. כאשר איש חברותי, אמפטי שמעוניין לתת לזולת פוגש אדם שלא מעוניין לתת, אלא רק לדאוג לעצמו, מה קורה? השני מנצל את הראשון. והנה האמפטיים שלנו (הדגמים של ההומו סוציאליס) לא מצליח להתרומם ולשרוד. אבל אז מתרחשת תופעה מעניינת.

חלק מהמוטציות של האדם האמפטי משתף הפעולה מצליחות לשרוד קצת ומעמידות צאצאים. הצאצאים שלהם בסימולציה מושפעים מהם, כלומר, יורשים חלק מהחברותיות שלהם ולאט לאט נוצרים איים קטנטנים של משפחות או חמולות שבתוכן משתפים פעולה אחד עם השני. לאחר כמאה עשרים וחמישה דורות הופכת ההתנהגות משתפת הפעולה יותר ויותר נורמטיבית. ואז קורה דבר מעניין נוסף.

ככל שיש יותר משתפי פעולה אמפטיים, כך גם האנוכיים שאינם משתפי פעולה מהטבע הממוחשב שלהם, מתחילים לשתף פעולה. זה הופך כדאי להם יותר, זו הופכת לדרך המשתלמת יותר. כתוצאה מכך נוצרים משתפי פעולה נוספים. ועכשיו, מה עושים עם הסימולציה הזו? איך היא מקדמת או משנה את אופי הכלכלה? בשבוע הבא.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב " המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.