מרפסת ספא או מרפסת סוכה? תלוי ברוכש
חג הסוכות מציב זרקור על המרפסת הישראלית - בדקנו כמה באמת שווה המרפסת שלכם, מה הקשר לרפורמת הפרגולות ואילו הצעות מקוריות מציעים הקבלנים לרוכשי הדירות שמעוניינים לשדרג את המרפסת שלהם
חג הסוכות מציב זרקור על המרפסת הישראלית: בין אם בניתם בה סוכה ובין אם לא, מדובר בעונה הכי טובה בשנה לבלות במרפסת. בשנים האחרונות המרפסת הישראלית עברה מהפך, וכיום הקבלנים בונים מרפסות רבות יותר ומתוחכמות יותר - עם סלוני גינה, מערכות שמע וטלוויזיה ואפילו בריכה או ג'קוזי. למעשה, המרפסת הפכה לאחד משטחי האירוח העיקריים בדירה.
מקרוואן ועד אוהל: מגורים ארעיים בתמונות
לגור באוטובוס או באוהל: דירות אלטרנטיביות
מגורים אלטרנטיביים גם לסטודנטים
"המרפסת הישראלית עברה במשך השנים מספר גלגולים", אומר דדי ריזל, מנכ"ל קבוצת שכטר ששימש בעבר כמנכ"ל ארגון קבלני תל-אביב. "בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת הן לא נכללו כחלק מהשטחים המחושבים במסגרת היתרי הבנייה, ולכן הקבלנים בנו מרפסות גדולות מאוד. הדיירים, מצידם, מיהרו לסגור אותן ולהפוך אותן לחדר נוסף באמצעות תריסולים כעורים למדי, שפגעו במראה הבניין", הוא מספר.
לדבריו, הרשויות התקשו להילחם בתופעה של סגירת המרפסות - ויזמו תקנה שאסרה בניית מרפסת מעל מרפסת. זאת על מנת שהדייר לא יוכל להיעזר ברצפת המרפסת שמעליו כתקרה למרפסת שלו. "תקנה זו הפכה אתגר לאדריכלים הישראלים, ויצרה את 'המרפסת הקופצת' שהקטינה את שטח המרפסות - כך שבדירות רגילות נבנו מרפסות של 6-8 מ"ר בלבד", הוא מוסיף.
אלא שבשנת 2008, שוב הוחלט להתיר הקמת מרפסות חופפות בשטח של 12 מ"ר. "מאז ניתן לראות בבניינים החדשים שנבנים שוב מרפסות גדולות, וכן להיות עדים לתופעה של הוספת או הרחבת מרפסות בבניינים ישנים שנבנו על פי התקנות הישנות", מסביר ריזל.
גם "רפורמת הפרגולות" שדרגה את המרפסת הישראלית. לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הרפורמה שאישר משרד הפנים לפני כשנה וחצי, תולדה של "רפורמת המרפסות" של בנימין נתניהו שהייתה תקועה במשך מספר שנים, נועדה לקצר את הביורוקרטיה בוועדות התכנון. זאת, בכל הקשור לאישור מהיר של פעולות בינוי פשוטות יחסית, דוגמת בניית מחסן והקמת פרגולה. במסגרת זאת, מי שמעוניין לבנות פרגולה במרפסת אינו צריך להמתין להיתר בנייה.
אז כמה שווה המרפסת שלכם?
שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, מציין כי מרפסת בישראל נחשבת "מוצר חובה" בפרויקטים למגורים בשל תנאי האקלים - אבל לא רק. "שיעור לא מבוטל מרוכשי הדירות היה רוצה לרכוש צמוד קרקע עם גינה. המרפסת מגשימה לו חלק מהחלום, בכך שהוא מגדל עצי נוי או מרפד חלק ממנה בגינה מלאכותית", הוא מציין.
לדברי מסילתי, מאחר שברוב הדירות בבנייה רוויה יש מרפסת, בשכונות חילוניות היא תוסיף לערך הדירה בין 3%-5%. אם יש מרפסת נוספת שיוצאת מחדר ההורים היא תוסיף לערך הבית 7%. "לעתים גם לכיוון אליו פונה המרפסת יש משמעות - זה תלוי ביישוב, בשכונה ובנוף", הוא אומר. "מרפסת עם נוף תמיד תהיה שווה יותר. אם היא תהיה לכיוון מערב ובנוסף יהיה לה נוף, היא בהחלט יכולה להוסיף לדירה ערך של כמה אחוזים".
"הגדלת שטח המרפסת בהחלט מעלה את שווי הדירה", מוסיפה דליה טוריסקי, סמנכ"לית השיווק בחברת רותם שני הבונה פרויקט מגורים בגני תקווה. "המרפסות שאנחנו בונים גדולות משמעותית מהשטח שהרוכשים היו מורגלים אליו", היא מוסיפה, "לדירות 5 חדרים מוצמדת מרפסת בשטח של 20 מ"ר, לעומת 13 מ"ר בפרויקטים אחרים באותו היישוב".
לדבריה, "זו אחת הסיבות לכך שדירות עם מרפסות גדולות זוכות לביקוש רב. עיקר הביקוש לדירות עם המרפסות הגדולות הוא בקרב המשפחות הצעירות - הן רואות באפשרות לארח במרפסת וביצירת שטח בילוי נוסף בדירה לילדים באוויר הפתוח כמשמעותי ובעל ערך".
רוכשי הדירות מייחסים חשיבות גדולה גם למרפסת עם נוף לים - מה שגם משפיע על ערך הדירה. ריזל מדגים: "בפרויקט נוף ים קלאב שאנחנו בונים באור עקיבא, ביצענו הטיה סיבובית של 3 המגדלים, כך שכ-80% מהמרפסות משקיפות לים", הוא אומר. אז איך זה משפיע על המחיר? ריזל מסביר כי הדירות העורפיות, המשקיפות על רכס הכרמל, זולות בכ-200 אלף שקל מהדירות הצופות לים.
אבל לא רק במגזר החילוני ערך הדירה עולה אם היא כוללת מרפסת. במגזר הדתי והחרדי המרפסת אפילו שווה יותר. "השיקולים של רוכשי הדירות במגזר החרדי והדתי-לאומי שונים באופן מהותי מהשיקולים של הרוכשים במגזר החילוני", מסבירה עפרה חדד, סמנכ"לית בחברת יורו ישראל הבונה פרויקטים למגזר הדתי בירושלים, במודיעין ובפתח תקווה.
לדבריה, "במגזר החרדי ובמגזר הדתי מרפסת סוכה הלכתית היא תנאי הכרחי. ללא מרפסת סוכה, לא תתבצע עסקת הרכישה. מרפסת סוכה הלכתית חייבת להיות פתוחה לשמים ולכוכבים, וחברות הבנייה שבונות לקהלים אילו מקפידות שהן יהיו תקניות". מסילתי מוסיף כי "בשכונות או יישובים דתיים, מרפסת סוכה תוסיף לערך הדירה 10%-12% ולפעמים אף למעלה מזה, תלוי בגודל המרפסת והחלופות לבניית סוכה במתחמים ציבוריים כמו בגינה של הבניין".
מרפסות שונות, טרנדים שווים
טרנד המרפסות כולל לא רק אירוח סטנדרטי או מקום להקמת סוכה. קבלנים רבים החלו להציע לרוכשי הדירות מרפסות מיוחדות, כחלק מהשירותים שניתנים במגדלי המגורים שהם בונים. "במגדל שאנחנו בונים במזרח רמת גן, הקמנו מרפסת דיירים משותפת בקומה ה-28 - ממנה ניתן להשקיף על הנוף של מרחב גוש דן באמצעות משקפת מיוחדת", מספר אריה בר, מנכ"ל חברת מגדל טופ נדל"ן.
טרנד נוסף הוא הקמת מרפסת הורים. בפרויקטים רבים נבנות כיום מרפסות הצמודות ליחידת ההורים, כאשר לרוב מדובר במרפסות קטנות יותר ממרפסת הסלון .לדברי ליאת דנינו ישראלי, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברת אפריקה ישראל מגורים, "בפרויקט ההתחדשות העירונית שלנו ברמת גן, בנינו מרפסת הורים בשטח של 17 מ"ר, אשר ממשיכה את חדר השינה ומשמשת את ההורים".
יוסי אברהמי, מנכ"ל חברת יוסי אברהמי, מתייחס למרפסת הטרקלין שהוא בונה יחד עם חברת אלמוגים בפרויקט HI בקריית מוצקין. "הייחודיות של הפרויקט הוא הטרקלין המשתרע על פני כ-120 מ"ר בקומה ה-24. לרוחב חזית הלאונג' יהיו קירות מסך שיאפשרו נוף פנורמי לעבר הים ורכס הכרמל, ומעל הטרקלין יוקם מצפור שיצויד בטלסקופ וישקיף על כל אזור הצפון והכרמל", הוא אומר.
במגדלים יוקרתיים יותר מציעים הקבלנים לרוכשי הדירות מרפסות ספא. לדברי יקי בריגה, מנכ"ל חברת בריגה הבונה את פרויקט YAM בשכונת עיר ימים בנתניה, אחת הדירות בקומה ה-22 כוללת מרפסת ספא עם בריכה פרטית, סאונה ומקלחת חיצונית. "חוק המרפסות הביא איתו תפיסה חדשה לגבי המרפסת. באזורים שהם 'פריים לוקיישן' ובפרויקטי יוקרה, המרפסת הפכה להיות מרכז הבית", הוא אומר.
לדבריו, "יזמים רבים מניידים שטח יקר של פנים הבית לטובת המרפסת, והיא הופכת להיות הציר המרכזי - סלון, מטבח, בריכה, מקלחות, ג'קוזי, סאונה, פלזמות, שטחים ממוזגים ועוד. ממצב שבו המרפסת כללה מעקה ושני עציצים ועלתה ליזם ולדייר עלות שולית ביחס לפנים הבית; הגענו למצב שבו המרפסת הפכה להיות חוויית ספא אולטימטיבית לכל המשפחה".
איך נראה בית חכם מבפנים? מוזמנים לצפות בכתבה:
