הסרטן שכמעט הכריע את מתן - ומתנת החיים שקיבל מחייל

חייו של מתן גור-ארי שחלה בלימפומה בגיל 30 ניצלו הודות לאלטרואיזם טהור: אחרי שעבר טיפולי כימותרפיה קשים וגם השתלת מח עצם שכשלה - הרופאים החליטו לנסות טיפול נוסף. החייל שתרם בפעם הראשונה, עדו הרלב בן ה-20 הסכים לתרום שוב, והפעם ההשתלה הצליחה. השבוע הם נפגשו לראשונה.

צפו במפגש המרגש בין מתן לעדו החייל התורם:

מאבק ארוך בסרטן הלימפומה

בסוף אוגוסט 2013, מתן העובד בחברה סלולרית כמנהל צוות, פעיל בוועד העובדים וחי עם בת זוגו באושר, סבל מכאבי גב והחל לסבול מבטן תפוחה. לאחר מספר ביקורים אצל רופא המשפחה ובחדרי המיון, התברר כי הוא סובל מגידולים ענקיים באיזור הבטן שאובחנו כסרטן לימפומה מתקדם.

הוא החל מיד בסדרת טיפולים כימותרפיים וסבל מתופעות הלוואי של המחלה: בחילות, תשישות, הקאות, חוסר תיאבון, איבוד טעם, הזיות, נשירת שיער, וחוסר סבלנות. "ממצב של שגרה ותחושת בריאות הרגשתי שהזדקנתי. ירדתי במשקל, איבדתי את השיער. אבל הזדקנות מתרחשת לאט לעומת מחלת הסרטן שנוחתת עליך ברגע אחד בלי יכולת להתכונן".

מתן גור-ארי. סבלתי מכל תופעות הלוואי של הטיפול במחלה

במשך שבעה חודשים הוא טופל נגד הסרטן, תוך שהוא גם כותב ספר על המאבק הפרטי הזה, בשם "אני והשותף שלי". לבסוף בישרו לו הרופאים כי החלים מהמחלה. אלא שלא חלפו חודשיים, וכאבי ראש עזים החלו לתקוף אותו, יחד עם צליעה. הוא שוב הופנה לחדר המיון, והרופאים מבשרים לו כי מחלת הסרטן חזרה לתקוף, הפעם במוח.

"שוב אני במיון, שוב עומד מולי רופא מומחה במבט חודר, שוב אני ניצב במלחמה על חיי, רק שהפעם במינונים גבוהים יותר, עם הקרנות והשתלות מח עצם".

הוא עבר השתלת עצם אחת, שכשלה, יחד עם תופעות הלוואי הקשות של ההשתלה – הוא המשיך לאבד משקל, סבל מפצעים מכאיבים בפה ובמערכת העיכול. גופו נחלש. הרופאים חרצו כי לא יהיה מנוס מהשתלת מח עצם נוספת, הפעם מתורם זר.

"אם תהיה לי הזדמנות ברור שאתרום שוב"

ואז הגיעה הבשורה: צעיר אנונימי נמצא מתאים, והסכים מיד לעבור את התרומה, באמצעות מכונת פילטר מיוחדת, השואבת דם ממש כמו תרומת דם, מסננת מתוכו את תאי מח העצם, שאותם נותנים לחולה. מתן קיבל את מנת מח העצם שתרם החייל האנונימי, שלימים יתגלה כעדו הרלב, חייל בן 20 מכפר טרומן.

בדיוק שנה אחרי ההשתלה, נערכה פגישה מרגשת בין השניים. "לא עשיתי יותר מדי" מצטנע הרלב, שתרם את מח העצם, "רק שכבתי בבית החולים והוציאו את תאי מח העצם. לא התאמצתי באופן עילאי, אבל התחושה היא כמו לגלות שטמון בך כוח מיוחד לאדם שצריך בעת צרה. מן ספיידרמן של החיים האמיתיים.

"אם תהיה לי הזדמנות, ברור שאתרום שוב. זו תחושה נפלאה לראות אדם עומד שוב על הרגליים, ושתאים מהגוף שלי זורמים בעורקיו".

את החוזק והתושיה להתמודד עם השנה הקשה בחייו, הוא שאב מהקרובים אליו: "ברגעי המשבר הייתי מתאמץ ומדמיין את הוריי,  את אחי, את אהובתי, את חברי הילדות וחבריי לעבודה. כל כך רציתי לחזור לאנשים שאני אוהב ולעשייה. החלום הזה החזיק אותי חי".