כך תתחילו לבנות את תיק ההשקעות שלכם

יש לכם כסף ואתם רוצים להשקיע אותו, אז אתם בטח יודעים שבהשקעות הסולידיות תקבלו קצת מעל האפס. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון כי ככה זה עובד - סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם רוצים ביטחון, תתפשרו על תשואה נמוכה אך אם אתם מעוניינים בתשואה, תקחו סיכונים.

לכתבות נוספות בנושא:

• כל מה שרצית לדעת על שוק ההון
• הכירו: האלף בית של שוק ההון
  

באפיקים המסוכנים יותר רוב הציבור לא רוצה לגעת בעצמו אלא מעדיף שמנהלי ההשקעות ינהלו בשבילו את הכסף והוא מוכן לשלם בשביל זה דמי ניהול שיכולים במקרים רבים (במיוחד כשהריבית נמוכה) לגזול את כל התשואה.

השקעה עצמאית מוזילה את העלויות ונותנת לכם גם שליטה על הכסף שלכם. אתם יודעים בכל רגע נתון מה ואיפה יש לכם, אתם יכולים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלכם במהירות – אתם פשוט אחראים על הכסף שלכם.

אף אחד לא יודע יותר טוב

למה הציבור לא משקיע ישירות בבורסה? הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה. אבל האמת רחוקה מכך – השקעות זה ממש לא תחום מורכב והאמת שאין דבר כזה מומחים – אף אחד לא יודע יותר טוב ממכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה זה לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות. איך עושים את זה?

(צילום: יאיר חסון)

והנה המחשה – נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 100 – אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות אלו, או להשקיע בתעודת סל על ת"א 100 (עוקבת אחרי ת"א 100). מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוהה יותר ממד ת"א 100 ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד (לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות). האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול גרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 100.

קרן נאמנות או תעודת סל?

אז איפה כדאי יותר להשקיע - קרנות נאמנות או תעודות סל? אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך, דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי, והבנת כללי המשחק. לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף שלנו. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת (ויש, פה ושם, גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל).

לעומת זאת, אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי ורוצים לקבל את תשואת המדדים (לרבות מדד מניות, מדדי אג"ח ועוד), אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד. רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/ קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך - ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה והתייעצות עם מומחים – אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם ובמילים פשוטות - חייבים לדעת מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים בתיק שלכם.

איך לבנות תיק השקעות?

בשלב הראשון אתם צריכים להגדיר את התשואה שאתם מעוניינים בה (היעד/ מטרה) , את הסיכון שאתם מסוגלים לשאת ואת טווח ההשקעה שנקבע בהתאם לאילוצים הכספיים שלכם. החשש ממכשירים מסוכנים נכון רק כשההשקעה היא לטווח קצר. בפועל, השקעה במניות שנחשבת אפיק מסוכן מספקת תשואה העולה על תשואת האפיקים הסולדיים. ככה זה כאמור עובד – סיכון הולך עם סיכוי, ולאורך זמן אם הגדלתם את הסיכון צפוי שתרוויחו יותר.

לאורך זמן שוק המניות המקומי מספק תשואה של 7% בשנה, תשואה גבוהה לסיכון גדול. אבל הבעיה שזה נכון לטווח של שנים רבות ולא לטווח קצר – בטווחים של שנה הכל יכול לקרות – מניות הן מכשיר מאוד תנודתי לטוב ולרע; וככל שאופק ההשקעה גדל מתכנסים לתשואה הממוצעת ולכן ככל שההשקעה נעשית לזמן ממושך יותר הסיכוי שתיהנו מתשואת מניות נאה, עולה.

(shutterstock)

זמן ההשקעה מתחבר לפרמטר חשוב מאוד שאתם צריכים לשקלל בבניית התיק שלכם – הסיכון. אתם צריכים להגדיר את הצרכים הכלכליים שלכם ובהתאמה עד כמה אתם מסוגלים להפסיד הן כלכלית והן פסיכולוגית. זו לא בדיקה פשוטה – המספרים והחישוב הכלכלי אולי פשוטים, אבל מי באמת יודע כמה הוא מסוגל להפסיד? מה תעשו אם תפסידו 20% בחודש? 30%? 50%? כל אחד צריך לקבוע את סף ההפסד הכלכלי והנפשי שלו.

בשלב הבא תצטרכו להקצות את ההשקעות שלכם על פני אפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. השיטה כאן מזכירה את משפט חז"ל - "לעולם ישלש אדם כספו". ככל שאתם מסוגלים לקחת סיכון גדול יותר, כך תפנו יותר לאפיקים המנייתים וההיפך. מומלץ מאוד כמובן לפזר – כלומר, לחלק את התיק לאפיקים שונים – מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, לצד סולידייים מאוד.

בשלב הבא תפזרו את ההשקעה בתוך כל אפיק/ סוג נכס על פני מספר ניירות ערך/מכשירים. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, אם החלטתם להשקיע שליש מהתיק במניות אז לא להשקיע את כל השליש כמובן במניה אחת וגם לא בשתי מניות (אלא במספר גדול של מניות או בתעודות/ קרנות מחקות עוקבות מדדים).

הרעיון של הפיזור פשוט – ככל שהפיזור גדל כך הסיכון קטן. אם יש פגיעה בתחום מסויים, המניות יורדות אבל לא כל התיק. יש ירידות בבורסה הסינית? לא נעים, אבל לא כל התיק סופג, למרות שיש מתאם משמעותי בין השווקים הפיננסים.

הכותבת היא מאתר מדריכי השקעות בבורסה של מהון להון מדריכים פיננסים