המכשיר שמאבחן 555 איברים ב-8 דקות. זה עובד?
מכשיר המבוסס על רפואת תדרים מבטיח לאבחן את מצבכם הרפואי בתוך שמונה דקות בלבד. שליחת "מנטה" התחברה לאלקטרודות, עברה אבחון במכשיר, שאמור לספק אלטרנטיבה ל־MRI הכה קשה להשגה, וחזרה עם תובנות
הזמנה שקיבלתי במייל נראתה מפתה: אבחון במכשיר המבוסס על קריאת תדרים, שבתוך שמונה דקות בלבד יסקור 555 מהאיברים שלי. על סמך הסקירה הזאת אוכל לקבל מידע על כל "זיוף" או יציאה מאיזון בכל מקום בגוף - ממערכת העיכול והנשימה, דרך מערכת הדם והלימפות ועד לחוליות ולשרירים.
קיראו על עוד שיטות אבחון
אירידיולוגיה: אבחנו בעצמכם מחלות על פי מראה הקשתית
אבחנו בעצמכם: 15 מצבים רפואיים שתוכלו לגלות בכף היד
סתם עייפות או סימן לשבץ? סימני מחלות בתחפושת
נשמע מוזר? בהחלט. בניגוד לאולטרסאונד, MRI, ממוגרפיה ויתר טכנולוגיות האבחון שזוכות לחיבוק הממסד הרפואי, לוותק בשוק וליחסי ציבור מוצלחים, על ה"גלובל דיאגנוטיקס", שנמצא בשימוש רפואי זה 20 שנה באירופה ובארצות הברית, מעטים שמעו, אם בכלל.
את המכשיר, פיתוח של חברת Vitatec השוויצרית, הגה הפיזיקאי ד"ר זיגפריד קיונטקה, שגרס שאי אפשר להבין בריאות וחולי תוך התייחסות לביוכימיה בלבד, ושלצורך הבנת הגוף יש להתייחס לשדה החשמלי, המגנטי והאלקטרומגנטי שקיים באורגניזם.
"פרויקט חייו של קיונטקה היה לתעד את התדרים שבאופן נורמלי משודרים על ידי 555 איברים בגוף, כדי שיוכל לדעת מהו התדר הצפוי והנורמלי שכל איבר אמור לשדר", מסביר יעקב ברבר, מומחה לרפואה אנרגטית ונציג Vitatec בישראל. "כך אפשר לדעת מתי האיברים בגוף חורגים מהנורמה ומאותתים על משהו לא תקין.
"המכשיר שולח לגוף אותות חשמליים בטווח תדרים אדיר שתואם את העוצמות החשמליות של הגוף, הגוף שולח אותם חזרה למכשיר, וזה מתעד אותם ומשווה אותם לנורמה. היתרון של המכשיר הוא שבעוד שמרבית הבדיקות הרפואיות מאותתות לנו על מצבי חולי, הוא מזהה את מחוללי המחלה בתחילת דרכם".
לאבחן את המאבחן
רשימת הבעיות שהמכשיר מתיימר לאבחן ארוכה ביותר: חיידקים, נגיפים, טפילים, קנדידה ותולעים, רגישויות למזונות שונים, אלרגיות, דלקות, חוסר בוויטמינים ובמינרלים, רמות ופיזור רעלים ומתכות, תפקוד המערכת החיסונית, כמות הרדיקלים החופשיים, איזון הורמונלי, רמה אנרגטית ועוד. אני תוהה עד כמה הוא יחשוף בפניי את צפונות גופי ומצבי הבריאותי.
כדי שאוכל לבחון אותו, והוא אותי, הרחקתי לישוב מכבים, אל הקליניקה של הנטורופתית בטינה ססמסקי. מובן שהכינותי מראש רשימה של תסמינים רפואיים שמהם אני סובלת, שבאמצעותם אוכל לאבחן את המאבחן. למשל - דלקת כרונית במפרק הירך ונזלת אלרגית שהחליטה לתפוס טרמפ על קיומי.
האם המכשיר יגלה את הדברים הידועים לי? האם הוא יגלה דברים שאינם ידועים לי? האם תתגלה לי טכנולוגיה רפואית רבת עוצמה שהממסד הרפואי מתעלם מקיומה ביהירות, או שמא מדובר בשרלטנות בתחפושת משכנעת של מספרים ורישומים?
כשאני נכנסת לקליניקה, אני מביטה במכשיר - ומוכנה מיד לחלוץ נעליים, להתחבר לזוג האלקטרודות ולראות מה יש לו לומר עלי. "המכשיר לא עושה הוקוס פוקוס", מסבירה ססמסקי. "הוא נותן פיסות של מידע, שיחד עם המידע שנאסף בתשאול ובבדיקה מאפשרות למטפל לדייק ולהגיע לאבחנה".
מה סגול אצלי?
ססמסקי פורשת בפניי סיפורים מרשימים של אבחונים שאליהם הגיעה היא עצמה על סמך עבודה עם המכשיר: "הייתה מטופלת שדיווחה שהיא סובלת מעייפות ואי סדירות בקצב לב. היא סיפרה שהייתה אצל קרדיולוג, והוא ראה בעיה בכלי הדם הקטנים ש'אין איך לטפל בה'.
"בבדיקה אכן ראיתי את הבעיה בזרימת הדם, אבל המכשיר הצביע גם על בעיה בעין השמאלית שלה. הבנתי שכנראה יש בעיה גם בכלי הדם שסביב העין ושלחתי אותה לרופא עיניים, שאכן איתר גלאוקומה בשלב מוקדם.
"הייתה אישה שבאה בכלל לייעוץ תזונתי, והמכשיר איתר אצלה בעיה במפרק הלסת. שאלתי אותה אם היא סובלת מכאבי ראש, דבר שאמור לאפיין דלקת בעצב הזה, והיא התוודתה על כאבי ראש קשים ומשתקים. היא יצאה מכאן עם המלצה ללכת לטיפול פיזיותרפי".
אחרי הסיפורים האלה אני כבר מרגישה בשלה לגמרי לראות מה המכשיר יודע עליי. אני מטפסת על מיטת הטיפולים, מתחברת לשתי אלקטרודות קטנות בכפות הרגליים, ושוכבת במשך שמונה דקות בשקט גמור כדי לתת למכשיר את האפשרות לקרוא גם את הקטנים שבתדרים שגופי משדר.
זהו. המכשיר קרא את כל התדרים שלי. עכשיו אני וססמסקי יושבות מול המסך לגלות מה התוצאות. המכשיר מציג את הנתונים באופן ידידותי ונאה למראה: עמודות סגולות, כחולות ואדומות ממלאות את דף התוצאות. העמודות החשובות ביותר הן הסגולות, שמעידות על מצבים תת־קליניים ומערכות חלשות שזקוקות לעזרה. הן אמורות להוות את הקלף המנצח של המכשיר.
ומה בנוגע לשני הצבעים הנוספים? "העמודות האדומות מצביעות על בעיות אקוטיות שהגוף מתמודד איתן אבל סביר שיתגבר עליהן לבד", מסבירה ססמסקי, "ואילו העמודות הכחולות מצביעות על בעיות כרוניות שהגוף התמודד איתן בעבר".
"אז מה סגול אצלי?" אני שואלת. החרדה גורמת לי להטמיע בקלות טרמינולוגיות ומושגים חדשים. "הברזל? ויטמין C? קנדידה?".
ססמסקי פותחת גיליון נוסף של הבדיקה כדי שתוכל לענות לי. היא מהמהמת שנייה לפני שהיא עונה: "יש לך חולשה ברקמת החיבור". רקמת חיבור? אני חושבת. מי מתעורר שטוף זיעה בלילה מתוך דאגה לרקמת החיבור שלו? אני כובשת את האכזבה וממתינה למסקנות נוספות, אבל ההמשך לא משפר את המצב: "גם יעילות הממברנה שעוטפת את התא טעונת שיפור", היא אומרת.
בניגוד אליי, ססמסקי אינה מאוכזבת מהתוצאות. היא דווקא ממש מרוצה. לא ממצבי הבריאותי אלא מהמכשיר. "הרמה האנרגטית שלך", היא עוברת לדבר על תחום שקצת יותר קרוב ללבי, "גם היא לא אידיאלית. כנראה יש יותר מדי או פחות מדי גירויים שמשפיעים עליה. חוץ מזה, חסר לך גם ויטמין B12".
אין לי מושג למה הכוונה במשפט המעורפל "יותר מדי או פחות מדי גירויים שמשפיעים על הרמה האנרגטית" אבל ה־B12 דווקא תואם לצמחונות שגזרה בתי על משק הבית שלנו מאז שחדלה לאכול בשר.
יש לי הרפס רדום!
אנחנו ממשיכות הלאה. אני מתרשמת מרוחב היריעה: אין דבר במצבי הבריאותי שהמכשיר אינו מתייחס אליו. כל מערכות הגוף הפנימיות, הרגלי התזונה, הרעלים, המרידיאנים החלשים, בעיות שיצרו אצלי טיפולי השיניים, מצב החוליות והעצבים, ואפילו סיכום ויזואלי ומוחשי של מיקום הנקודות המועדות לפורענות בגופי.
אבל יתרונו של המכשיר מסתמן גם כחיסרון שלו. מרוב יסודיות ורוחב יריעה הוא מוצא אצלי אינספור פגמים, מערכות חלשות ונקודות תורפה. מתברר שעצם הקונספט של אבחון מצבים תת־קליניים, ולא רק מצבי חולי, יגרום בהכרח לכך שכל אחד שיאובחן יקבל רשימה עמוסה בבעיות עתידיות.
לא רק העלבון, שהולך ונצבר בי אל מול המכשיר שאף פעם לא מרוצה ממני ומאבחן אצלי בעיות במערכת העיכול, בלב וכלי הדם, בנשימה, בחוליות, בגב ואיפה לא - גורם לי להסתייג מתוצאותיו. גם הכלליות של האבחנות גורמת לי לחשוד בו. ברשימת הרעלים, למשל, המכשיר מוצא אצלי שרידים של התמודדות עם אנטיביוטיקה ("זה יכול להיות מאוד מזמן", אומרת ססמסקי, ואני חושבת לעצמי: האם יש מישהו שהתיאור "נטל אנטיביוטיקה פעם בחייו" אינו חל עליו?).
הוא מוצא אצלי גם שרידים של הרפס ("מימיי לא היה לי הרפס", אני מתגוננת, אבל ססמסקי מיישבת את הסתירה בטענה ש"זה כנראה הרפס רדום"). גם החולשה במערכת הלב וכלי הדם שמאתר המכשיר מקוממת. כשיחליטו בקופת החולים שלי להדפיס מודל לדוגמה של שומנים וכולסטרול - אני בטוחה שיבחרו בשלי.
מצד שני, בתקופה האחרונה אני כל הזמן מכחכחת בגרוני, מתעטשת (אולי לזה התכוון המכשיר כשאבחן בעיה במערכת הנשימה?), אני גם די עייפה (זה כנראה המחסור שהוא מזהה באנרגיה או ב־B12), ולפני שלושה חודשים צרב לי בשפה, ולמרות שאף אחד לא זיהה שם הרפס, הגלובל דיאגנוסטיקס הוא כנראה היחיד שבאמת התבונן בי לעומק.
הספק ממשיך לכרסם בי, ואני שואלת את ברבר וססמסקי אם מישהו עשה עבודה יסודית ושיטתית יותר להערכת המכשיר. מתברר שכן. יש מחקר, שנערך בבית החולים האוניברסיטאי גראץ באוסטריה. המחקר בחן 44 נבדקים שאובחנו בדרך אחרת - MRI, רנטגן או אבחון רפואי - ובדק מה מצא אצלם הגלובל דיאגנוסטיקס.
המחקר מלמד על 100% התאמה וכל המקרים מוכיחים דמיון בממצאים. עם זאת לא ברור אם המכשיר שאיתר בעיה בעצב הווסטיבולרי אצל חולת ורטיגו, למשל, לא מצא אצלה (כמו אצלי) גם עוד עשרות ממצאים אחרים וקלע בול דווקא בזה (אולי בשל סיבה זו המחקר לא פורסם בכתב עת מדעי).
ובכל זאת, כשאנחנו מגיעות לשקף האחרון, שמראה את תמונת העצבים בגופי, אני רואה בצבע כחול כהה, ברור ומתחייב את הדלקת שלי בעצב הירך, זו שמטרידה אותי בהליכה, זו שמטריפה אותי בזמן הנהיגה, זו שהחלטתי שתהווה מקרה מבחן למכשיר. והנה, המכשיר מזהה אותה.
בנקודה הזאת אנחנו עוברות לשלב ההמלצות לטיפול. "בסך הכל המצב טוב", אומרת ססמסקי. "אין שום דבר שצריך להדאיג אותך. למרות זאת, כדאי היה לקחת קצת שמן פשתן, אומגה 3 ו־B12", היא מוסיפה. האם ארוץ לחנות הטבע? ימים יגידו.
אז כמה זה עולה?
באתר של חברת Vitatec אפשר למצוא את רשימת המטפלים בישראל שאצלם ניתן לעבור את האבחון בגלובל דיאגנוטיקס, מחיר בדיקה ואבחון אצל בטינה ססמסקי עומד על 400 שקל. ססמסקי ממליצה לפרוס את האבחון על פני שתיים או שלוש פגישות, מאחר שאז נחשפים דברים נוספים. עלות בדיקה נוספת: 270 שקל.
צפו בדרך פעילות המכשיר:
לפנייה לכתב/ת 
