נחנקים בחגים: "השכר שלי יורד ב-1,000 שקל"
ניסים מימון, אב לחמישה, עובד כמאבטח מזה 11 שנה וכל פעם לקראת החגים, תקופה שרובנו נהנים בה, הוא נדרך: "המשכורת שלי יורדת לפחות מ-4,000 שקל בתלוש שכר, כי אני עובד שעתי". על פי הערכות עמותת קו לעובד, כמחצית מהעובדים במשק, למעלה ממיליון איש, הם עובדים לפי שעה ושכרם מתכווץ ב-30% בתקופת החגים
מדי שנה, במהלך חגי תשרי, שכרו של ניסים מימון (59) מצטמק בצורה משמעותית, דווקא בתקופה שבה ההוצאות גבוהות מהרגיל בשל ההכנות לחגים. הסיבה: הוא עובד שעתי, שמקבל שכר בהתאם לשעות שבהן הוא מועסק בפועל מזה 11 שנה כמאבטח במוסדות חינוך. הירידה בכמות ימי העבודה בתקופה זו, פוגעת בו באופן משמעותי.
כתבות נוספות בערוץ קריירה :
- חלבן 35 שנה: "היום רק רוצים להיות מנהלים"
- גשר בין החגים: מתי המעסיק עובר על החוק?
- הילד בחופש ואתם עובדים? בעיה שלכם
מימון, נשוי, אב לחמישה וסב לנכדה, מתגורר עם משפחתו בבית שמש ומשתכר שכר מינימום בעבודתו כמאבטח. "כדי להגיע לשכר המלא, אני צריך לעבוד 186 שעות בחודש, אבל במהלך ספטמבר אני עובד רק 17 יום בגלל החגים, כך שיוצא לי כ-110 שעות בלבד והמשכורת שלי יורדת ב-1,000 שקל, לפחות מ-4,000 שקל בתלוש השכר", הוא מסביר. "גם בחודש אוקטובר יש פגיעה, בגלל חופשת חול המועד".
הפגיעה במימון אינה מסתכמת רק בשכר שמתכווץ - אלא מתבטאת גם בזכויות הסוציאליות, הניתנות בהתאם לצבירת שעות העבודה. "בשל המחסור בשעות, ההפרשות לקרן פנסיה ולקרן ההשתלמות נפגעות, וגם הצבירה של ימי חופש והבראה", הוא מסביר.
כתוצאה, מימון מתמלא במתח מדי שנה בשנה, לקראת חודשי החגים. "עם כל הדברים הללו - אתה נחנק", הוא אומר. "תמיד כשהחודשים הללו מתקרבים, יש בעיה כי צריך יותר כסף לאור הריבוי בהוצאות - אבל נכנס פחות כסף. אלו הימים היחידים בשנה שהילדים באים וכולם מתכנסים. מה אני צריך שהילדים יעזרו לי? זו לא רק הבעיה שלי. כולם במצבי שברו את החסכונות מזמן".
בעיה זו מצטרפת לחודשי הקיץ, בהם הופסקה עבודתו כמדי שנה והוא הלך לחתום בלשכה. "אנחנו מקבלים ימי חופש לפי הותק, אבל מחשבים לנו אותו לפני 10 חודשים בשנה, אז פעמים רבות אין לנו מספיק ימי חופש לנצל", הוא מסביר. "כלומר, אנשים נאלצים לצאת לימי חופש, על אף שהם לא רוצים ושיש להם מחסור בימי חופש".
כמחצית מהעובדים במשק
על פי הערכות קו לעובד, 45% מהעובדים במשק - שהם למעלה ממיליון איש - משתכרים לפי שעה. צורת העסקה זו מאפיינת ענפים שלמים, בהם מלונאות, מסעדנות, קמעונאות ושירותים, כשבין היתר כלולים מזכירות, פקידות, מלצרים, מוכרים בחנויות, חדרניות, עובדי דלפק עובדים רבים בענף החינוך ועוד.
רבים מבין עובדים אלו מועסקים במסגרות שסגורות בחגים ובחול המועד. עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד מבהירה כי בפועל - שכרם לרוב נפגע במהלך החגים ובגשרים שנכפים על ידי מקומות העבודה, לעומת עובדים במשרה מלאה, שממשיכים לקבל את שכרם הרגיל. זאת מכיוון שלרובם אין מספיק ימי חופשה.
"צורת העסקה זו נועדה מלכתחילה לענות על צרכים זמניים ומשתנים של מקומות עבודה, אך אומצה בהרחבה כשהתגלתה כחסכונית עבור המעסיקים, משום שהיא מאפשרת קיצוץ בהוצאות שכר על ידי גריעת זכויותיהם של עובדים לפי שעות ביחס לעובדים במשכורת".
על פי הערכות העמותה, שכרם הממוצע של עובדים שעתיים יורד בכ-30% במהלך החגים - גם אם היו זמינים לעבודה בכל החודש. "לעובדי השעות חסרה מאוד הוודאות של עובדים בשכר חודשי, דבר המתחדד בתקופת החגים, במהלכה אינם יכולים לצפות כמה ישתכרו בשל השינויים בפעילות מקום העבודה בחול המועד או סגירת הפעילות לגמרי", היא מסבירה.
תג'ר מסבירה כי הבעיה המרכזית היא שאותם עובדים מוצאים פעמים רבות לחופש - מבלי שיש להם מספיק ימי חופשה צבורים. אם לא די בכך - גשר בחול המועד גם עלול לגרום להפסיד את דמי החגים המגיעים לעובדים השעתיים בעבור חג סוכות השני, שכן קבלת דמי חגים מותנית בעבודה יום לפני ויום לאחר החג.
"צו ההרחבה לדמי חגים קובע שעובדים לפי שעה זכאים לקבל דמי חגים עבור 9 ימי חג בשנה, בתנאי שהעובד עבד ביום לפני ויום אחרי החג, אבל הרבה מקומות סגורים בערב החג או פתוחים רק חצי יום - והצו אינו מפצה על כך. כלומר, אם מקום העבודה סגור בערב החג - העובדים לא יקבלו כסף על החג".
הבעייתיות מתגלה בשלל דוגמאות. כך למשל, אם מקום העבודה פתוח לחצאי ימים במהלך חול המועד - עובדים בשכר חודשי ימשיכו לקבל שכר רגיל, בעוד ששכרם של העובדים ששעתיים ייפגע שכן הם יקבלו שכר רק בעבור שעות עבודתם בפועל (אלא אם קיים הסכם קיבוצי הקובע לגביהם אחרת).
מה אפשר לעשות?
על מנת לשנות את דפוס ההעסקה לפי שעות, תג'ר ממליצה להגדיר עובדים שעתיים רק לצורך עבודה זמנית. "יש להעביר תיקון בצו ההרחבה לתשלום ימי חג, לבטל את ההתניה בעבודה ביום לפני ויום אחרי החג, ולחייב את המעסיק לשלם על יום עבודה מלא בערבי חג", היא אומרת. "בנוסף, יש להגביל התשלום לעובדים לפי שעה רק לעובדים בזמנים משתנים ובתקופות קצרות, ולקבוע תעריף שכר מינימום שעתי הגבוה ב-10% משכר המינימום הרגיל".
"כמו כן, יש חשיבות בפעילות מוקדמת מצד רשויות אכיפת החוק ליידוע עובדים ומעסיקים מראש, בכל הנוגע לתנאיהם וזכויותיהם של עובדי שעות ועובדים בימים לא רציפים", היא מוסיפה. "בעונות החגים, כמו בתקופות לא שגרתיות אחרות - מי שממילא נהנים מיציבות במקום העבודה ומשכר חודשי קבוע - נפגעים פחות, והעובדים החלשים, אלה שממילא לא נהנים מכך – נפגעים כפול".
עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי אם לעובדים אין מספיק ימי חופשה צבורים - אי אפשר לחייב אותם לצאת לחופשה מרוכזת ללא תשלום ללא הסכמתם. "הבעיה היא שלעובד שעתי אין היקף משרה מוגדר, אז אתה עובד כשיש לך עבודה", הוא מפרט.
"עם זאת, הפסיקה אוסרת על מעסיקים להוציא עובדים לימי חופשה אם אין להם מספיק ימי חופשה, כך שעובד שהוצא לחופשה בעל כורחו יכול לטעון כי היה מוכן לבצע את עבודתו, אך המעסיק לא אפשר לו ולפיכך לדרוש לקבל את שכרו עבור תקופת החופשה אף שלא עבד בפועל".
עו"ד גל גורודיסקי, מומחה בדיני עבודה ופנסיה, מציין כי אם עובד נדרש לצאת לחופש נגד רצונו מבלי שיש לו מספיק ימי חופשה צבורים - זה עשוי להחשב להפרה של הסכם העבודה והמעסיק יידרש לשלם לעובד את השכר בתקופת החופשה, או שהעובד יוכל להתפטר עקב הרעת תנאים ולקבל פיצויי פיטורים. עם זאת הוא מציין כי "אם העובד מסכים לחופשה ללא תשלום, אז בתקופה זו הוא לא זכאי לתשלום זכויות נלוות כמו פנסיה, חגים והבראה, ואינו צובר זכויות התלויות בוותק כגון פיצויי פיטורים".
לפנייה לכתב/ת 
