שירי מימון: "אוויטה היא מלאך וזונה"
ההתרגשות מדמות גדולה מהחיים כמו אווה פרון והקשר בין המחזמר "אוויטה" לישראל 2015: שירי מימון, אקי אבני ורן דנקר מדברים בחזרות אחרונות לפני פתיחת מסך - צפו בכתבת הווידאו
תיאטרון הבימה. שעת בוקר. באולם רובינא מכוונים כלים. עוד פחות משבוע עד שהמסך ייפתח על הפקת הענק של המחזמר "אוויטה", ונדמה שכולם כבר מוכנים למפגש עם הקהל. "אנחנו בחזרות אינטנסיביות ובתוך כל זה חגים ובתוך כל זה ה'אקס פקטור' אבל פתאום עכשיו, כשאתם הגעתם, הלב מתחיל לפרפר ומתחילה ההתרגשות והרעד. זה מתחיל להתהוות", אומרת שירי מימון.
במחזמר היא נכנסת לנעליה הגדולות של אווה פרון, אשת הנשיא שהפך את ארגנטינה על פיה ודמות מעוררת מחלוקת בפני עצמה. "בואי נאמר שהיא מלאך... וזונה... חלק אומרים עליה דברים מדהימים, אחרים מספרים על הרפש. אני בחרתי לחשוב שהיא אישה גדולה מהחיים, חד פעמית. כמעט ואין בהיסטוריה נשים עוצמתיות שהתחילו באמת מכלום. היא הגיעה מהזבל, מעוני מטורף, טיפסה למעלה והפכה לאשת נשיא, אבל לא רק - היא הביאה את פרון לאן שהגיע. אני מעריצה אותה. הלוואי והיו עוד נשים כאלו".
גם אקי אבני, שמשחק את הגנרל פרון לצדה, רואה באוויטה דמות מודל. "אווה פרון היא דוגמה למישהי שלא רק דיברה, אלא עשתה. היא הביאה שינוי. לנשים היתה פתאום זכות בחירה. היא לקחה כסף מהעשירים ונתנה לעניים. היא דאגה לפרולטריון, לפשוטי העם, למעוטי היכולת. לצערי יש לנו הרבה מעוטי יכולת בישראל, ואולי באופן אובייקטיבי המדינה לא יכולה לדאוג לכולם בגלל מיעוט משאבים, אבל אווה יכלה ועשתה ואני רואה בזה נקודת אור".
בעולם שנוהל על ידי גברים, אוויטה היתה זו שמשכה בחוטים. "פרון היה חייל במשחק שלה", אומר אבני: "היתה ביניהם סימביוזה נהדרת וחלוקת תפקידים נפלאה. אוויטה שיחקה את המשחק. היא ידעה שבאותה התקופה, אישה לא יכולה להזיז מהלכים גדולים, אז היא התחברה עם הכוח שכן יכול ומתוך הבית עשתה את זה".
מי שמביא את נקודת המבט הביקורתית ומחבר את הקצוות הפרומים בסיפורה של פרון הוא צ'ה, דמות המספר שמשחק רן
דנקר. אף שבמקור טים רייס לא התבסס בכתיבה על דמותו של המהפכן הארגנטינאי, צ'ה גווארה, בגלגוליו השונים של המחזמר התחברו הדמויות וכך גם בהפקה הישראלית. "צ'ה במחזה הוא בחור צעיר, כועס ומריר על המציאות שבה הוא חי. זה רגע לפני שהפך להיות המהפכן הסוער שכולם מכירים. למעשה צ'ה גווארה ואוויטה מעולם לא נפגשו, כך שזה תוכן שאתה צריך להביא מעצמך. יש משהו מרגיע בזה שלא מדובר בצ'ה הענק שאתה צריך לגלם, אלא באדם שמתבונן במציאות ויש לו כלפיה דעה מאד ברורה ולרוב צינית. הוא כועס על איך שהדברים מתנהלים ומסתכל מהצד בבוז. לא מאוד קשה להתחבר לזה במציאות שלנו".
אז למה אוויטה? למה עכשיו? לבמאי ההצגה, משה קפטן, יש תשובה ברורה: "אלו חומרים שאיך שלא נסתכל על זה, מדברים עם המציאות של ישראל 2015. הקשר בין הון לשלטון, הפערים העצומים בין עניים לעשירים, העושק והמצב החברתי כל אלה נוכחים בחיינו. יש משהו במצע הזה שמתוכו קמה לה אגדה כל כך גדולה כמו אווה פרון שאפשר לראות אותו אולי במובן כזה או אחר קורה גם בישראל".
