בגידה לפי שעה. מהיכן צצו ה"צימרים"?
זוגות זוגות חומקים לבתים תמימים למראה, משאירים כסף ועוזבים אחרי שעה-שעתיים. הם פועלים ביחידות דיור ובאזורי תעשייה, בת"א, חולון, גני תקווה ובת ים. בעקבות מות צעירה ב"צימר" בת"א נחשף היקף התופעה, ועולות השאלות: מה הרשויות יודעות על בתי העסק האלה? והאם הם משמשים כסות לזנות?
הפרמדיקים שנכנסו לפני כשבועיים אל החדר ברחוב שבט בנימין בתל אביב מצאו צעירה בת 22 שכובה על המיטה מחוסרת הכרה, ואחרי כמה מאמצי החייאה קבעו את מותה. היא והגבר שהגיע איתה שתו חומר לא מזוהה שבימים אלה עדיין נבדק במעבדה. עד עכשיו לא יודעת המשטרה מה קרה באותו לילה ב"צימר" שמוסתר בין חניוני אוניברסיטת תל אביב. הפעילות שם ממשיכה באין מפריע, דגל ישראל מונף בגאון וכלב שנראה תוקפני מסתובב בחצר. על אחת הדלתות תלוי שלט שעליו נכתב "הבעלים עצבני - הכלב עצבני עוד יותר". כשניגשים לשאול על האירוע עונה האחראי "הכול בסדר, לא קרה פה כלום", ומורה בעצבנות לעזוב את המקום.
במקומות שונים בעולם לא מדובר בעסק חדש אבל בארץ זו תופעה צעירה יחסית. מאות "צימרים" כאלה צצו בשנים האחרונות באזור המרכז בכלל ובגוש דן בפרט: השכרת חדרים לפי שעה הפכה מצרך מבוקש ועסק משגשג עבור זוגות בוגדים או סתם יחסי מין מזדמנים, כשברקע לא מעט פעילות לא חוקית דוגמת שימוש בסמים וחשש לזנות.
הרשויות בינתיים בוחרות להתעלם. במשטרה מכירים את התופעה, אלא שהמקומות אלה חוקיים, ולובשי מדים מגיעים אליהם רק כאשר יש חשד לאירוע פלילי. במשרד הכלכלה אומרים שנושא הרישוי של העסקים הללו נמצא בידי הרשויות המקומיות, אבל שם די אדישים למה שנעשה בחצר האחורית שלהם, כל עוד העסקים מניבים ארנונה, ולכן לאף אחד אין מידע על היקף התופעה או מספר המלונות-לטווח-קצר הפועלים.
חלק מהמקומות הללו היו בעבר מלוניות תיירותיים שלימים הפכו לצימרים שעתיים. חלק מהמקומות שנמצאים באזורי תעשייה היו בנייני משרדים שהוסבו למקומות מפגש. חלקם אפילו פועלים עם רישיון עסק ואפילו רישיון כיבוי אש. חלק פועלים באזורי מגורים, ובהם גם מקומות פיראטיים של כאלה שמחפשים השלמת הכנסה והסבו חלק מהנכס שלהם לעסק מניב.
השכנים מגני תקווה
אף לא סימן מקדים אחד תמצאו ברחוב השקט והקטן בגני תקווה, בין הבתים המטופחים צמודי הקרקע שבו מתנהל עסק להשכרת חדרים לפי שעה. בעל הווילה פרסם את החדרים שבחצר באתר אינטרנט ומאז מגיעים בשעות היום אנשים למפגשים דיסקרטיים. "השכנים כולם יודעים וזה לא מפריע לאף אחד, זה דבר שקט", הוא מסביר אך מסרב לפרט מה הביא אותו לנהל עסק שכזה. "בסך הכול יש לי שני חדרים צנועים והרווחים לא כאלה גדולים עד שיש מה לדבר עליהם".
אבל כנראה שהוא לא מעודכן. אחת השכנות שיוצאת בדיוק מהחניה שלה מספרת: "מעצבן שיש פה כל הזמן מכוניות שאנחנו לא יודעים של מי הן. אחת השכנות שגרה ממש ליד סובלת מזה נורא. יש אפילו משפחה שעזבה. אבל אין מה לעשות".
שכנה אחרת שגרה בסמוך מוסיפה: "זה אולי לא בית זונות, אבל אלה עדיין חדרים להשכרה לזוגות שבאים לבגוד. רואים פה אנשים שנכנסים לבד. אנחנו לא יודעים מה קורה בפנים אבל הרחוב מאוד קטן ואנחנו רואים מי בא. אנחנו מכירים את הבעלים והם אנשים מאוד טובים. פשוט אם בן אדם היה בא לקנות פה דירה אני לא יודעת אם הוא היה נלהב מהרעיון של מה שמתנהל פה. יש חשש שזה יוריד את ערך הדירות".
בת 16, בשביל החשיש
הצימר הזה בגני תקווה הוא רק דוגמה אחת. ללא מאמץ אפשר להגיע לעסק דומה גם בבניין ברחוב בן גוריון בבת ים, מעל המרכז המסחרי, ולהבחין בפעילות דומה. לא הרחק משם, ברחוב ירושלים בעיר, משווקים חדרים כ"קרוב מאוד ליד הים", ורק כשמגיעים למקום מבינים שהתיאור היה ציורי מדי.
"היה לי פעם מקרה של בת 16 שההורים שלה אנשים אמידים ובעלי תפקידים בכירים, שבשביל גראס וחשיש הייתה נפגשת עם גבר נשוי בן 35", מספר מ', חוקר פרטי. "הוא היה אוסף אותה מהבית שלה בראשון לציון והם היו מגיעים לחדרים לפי שעה בשטח ליד צומת ביל"ו והם היו עושים שם סקס. בחדרים האלה משתמשים אנשי ציבור, אנשי עסקים וסתם כמוני וכמוך. אנשים לא מדמיינים כמה חדרים כאלה יש.
"אבל למעשה הרעיון פועל גם במלונות הכי יוקרתיים, שבהם אחרי שעה מסוימת בערב אתה יכול להשכיר את החדר לכמה שעות. מעבר לזה יש כאלה שמפעילים חדרים גם בבתים רגילים. פעם במעקב הגעתי לבית באזור קריית אונו שמתחתיו הבעלים הפעיל שתי יחידות דיור, גיליתי שבהתחלה הוא היה משכיר את זה באופן חודשי, אבל עם הזמן הוא הפך את זה לצימר לפי שעה כי זה הרבה יותר רווחי".
ג'קוזי? 250 שקל ל-3 שעות
בגוש דן כבר אי אפשר להחמיץ את הפרסומים ל"צימרים" או "יחידות אירוח". הם נמצאים על לוחות מודעות עירוניים וכן על שלטי פרסומת. עם זאת, העיריות כמעט לא מתערבות במה שקורה בשטחן. המחיר של "צימר" כזה יכול לנוע בין 90 שקל לשעתיים ועד כמה מאות שקלים - הכול תלוי בביקוש ובמתקנים שיש בחדר.
התשלום כמעט תמיד מתבצע במזומן, ורק בחלק מהמקומות יש תיבה שבה משאירים את הכסף כך שלא צריכים לעבור מול פקיד קבלה. את הרכב ניתן להציב בחניה סגורה ומקורה ולחמוק ממנה ישירות לחדר.
עסק של צימרים פועל באזור תעשייה לשעבר ברחוב בן גוריון ברמת גן. הפקידה מסבירה בטלפון: "זה השכרת חדרים לפי שעות או לילה. המחיר מתחיל מ-120 שקל לעד שעתיים בחדר רגיל. יש חדרים יותר גדולים ומפוארים ב-150 שקל. יש לנו גם חדר עם ג'קוזי ב-250 שקל לעד שלוש שעות. הכול נקי ומסודר, חדרים טובים".
- אני צריך להזמין מראש?
"עדיף להזמין מראש. יש ביקוש".
אלא שאם תנסו למצוא חדר כזה ביום חמישי או שישי בשעות הלילה, זו תהיה משימה לא פשוטה בכלל, וסביר להניח שהמחיר ההתחלתי יעלה ל-200 שקל.
ר' מחזיקה שלושה צימרים כאלה באזור חולון ובמושבים באזור. את השיחה עם ynet היא מנהלת בחשדנות רבה. "אנחנו בסך הכול משכירים חדרי אירוח", היא אומרת. "מתקשרים זוגות שרוצים להגיע וזהו. מעבר לכך אותי לא מעניין מה הם עושים. מתקשר בן אדם, שואל על חדרי האירוח ואנחנו נותנים פרטים. הוא מגיע, משלם ונכנס. זה כמו להזמין חדר בבית מלון. זה פלילי לברר מה הלקוח עושה בתוך החדר. אסור לך, אסור לי. אנחנו לא מתעסקים בזנות וגם לא רוצים לשמוע על זה".
- זו לא פרנסה שגרתית.
"למה? רק אם אתה חושב מחוץ לקופסא אתה יכול להתעשר".
מעיריית חולון נמסר השבוע: "בחולון קיימים ארבעה מכונים מסוג כזה או אחר, הכוללים חדרים להשכרה לפי שעות, שבהם התנהל הליך של הוצאת רישיון עסק: שלושה מהם נמצאים באזור התעשייה ואחד במבנה מסחרי בתוך אזור מגורים בעיר. מעולם לא התקבלו לגביו כל תלונות".
קשה לעקוב
במהלך בילוי באפריל 2010 חטף גבר כבן 30 נערה בת 16 לצימר בפתח תקווה ושם אנס אותה. כמו במקרים אחרים מאז, לא פעם מדובר במקומות המועדים לפורענות, אבל לרשויות אין יכולת אמיתית לפקח עליהם.
מעיריית תל אביב נמסר: "קשה להגיע לאומדן של היקף הדירות למגורים המושכרות על פי שעה, מכיוון שחלק גדול מהן מושכרות שלא דרך מנגנונים מוסדרים אלא באופן פרטי (למשל דרך אתרי אינטרנט). העירייה מבצעת ביקורות באזורים שונים על פי תוכנית עבודה קבועה מראש או בהתאם לקריאות, ונוקטת את אמצעי האכיפה הנדרשים בהתאם לממצאים".
מעיריית בת ים נמסר: "עסקי האירוח להשכרת חדרים מחויבים לעמוד בדרישות המחלקה לרישוי עסקים ולספק את האישורים הנדרשים, בין היתר מהמשטרה ומכיבוי אש. על פי המידע שבידינו, בעיר יש ארבעה עסקים מסוג זה הנתונים בהליכי רישוי שונים".
אלא שהמצב בשטח כנראה שונה לחלוטין: מבדיקה שטחית באינטרנט, שלוו בכמה שיחות טלפון למקומות שמשכירים חדרים לפי שעה בבת ים, נמצאים לא פחות מ-12 מקומות כאלה. חלקם ברחובות הסמוכים לטיילת ולמלונות, אך במבנים שלא אושרו לכך.
לפנייה לכתב/ת 
