ככה לא מפחיתים פליטות גזי חממה
נדמה כי כבר עכשיו אפשר לקבוע באופן ודאי שהממשלה לא תיישים את ההחלטה שלה ולא תעמוד ביעדים שהיא הציבה בעצמה - בדיוק כמו שאירע עם הצהרת פרס ב-2010
יום ראשון השבוע, ישיבת הממשלה הראשונה לשנת תשע"ו, ובין דיונים על טרור האבנים בירושלים וטפטופי הטילים בעוטף עזה, המלחמה בסוריה והמעורבות הרוסית המתחדשת באזור, ההסכם עם איראן ונסיעת ראש הממשלה למפגש עם אובמה וכמובן גל הפליטים ששוטף את אירופה, הממשלה מאשרת גם את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד לשנת 2030. היעדים שנקבעו הם רמת פליטות של 7.7 טון לנפש בשנה (שווה ערך פחמן דו-חמצני), התייעלות אנרגטית של 17% וייצור של 17% מהחשמל באנרגיות מתחדשות. יעדים אלה יוצגו גם בוועידת האקלים הקרובה, שתתקיים בחודש דצמבר בפריז, ובמסגרתה ייחתם הסכם בינלאומי שמעגן לראשונה את המחויבות של כל מדינה להציב יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ולפעול לצמצום הפליטות בפועל.
עוד טורים של פרופ' עדי וולפסון:
איך נזהם פחות בעצמנו ונחסוך כסף: 7 עצות
איך זה קשור אליכם אתם שואלים?
במילים פשוטות מדובר במחיר החשמל, המים והמזון, בשינויי מזג האוויר הקיצוניים, באיכות האוויר ובבריאות של כל אחת ואחד. פליטות גזי חממה הן למעשה מדד למידת ההשפעה של כל מדינה, אדם, פעולה או תהליך על הסביבה הטבעית והאנושית. מכיוון שכל פעולה שאנחנו מבצעים כרוכה בשימוש במשאבים של חומר ואנרגיה, ניתן לתרגם את כלל המשאבים הללו לכמות גזי החממה הנפלטים באופן ישיר ועקיף.
בצורה שכזאת ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של כל פעולה או תהליך על הסביבה וגם להשוות בין תהליכים ולייעל אותם. באופן כללי ניתן לומר שעיקר פליטות גזי החממה קשורות בשריפת דלקים להפקת חשמל או במגזר התחבורה, אך גם לכל פרי או ירק שמגדלים, לכל טלפון נייד או בגד שמייצרים ולכל שירות של משלוח או קנייה ברשת יש תווית פחמנית או טביעת רגל פחמנית.
הפחתת הפליטות מחייבת השקעה כלכלית, אבל בעיקר שינוי תודעה ושינוי של הרגלים. יחד עם זאת, היא גם צפויה להוביל לתועלת גדולה ולחיסכון של מיליארדים לקופת המדינה, הן בחיסכון ישיר בדלקים ובחשמל והן בעלויות העקיפות הכרוכות בנזקים לבריאות האדם ולסביבה.
האם היעדים שהממשלה הציבה ריאליים?
ראשית, היעדים שהממשלה קבעה נמוכים. פליטות גזי החממה לנפש בישראל עומדות בשנים האחרונות על כ-10-10.5 טון לנפש לשנה. לפי דו"ח מיוחד שהוכן בנושא על ידי חברת מקנזי, מבלי לנקוט מדיניות הפחתה, כלומר בתרחיש של עסקים כרגיל, הפליטות בשנת 2030 צפויות להגיע ל-14.3 טון לנפש. כלומר למעשה מדובר על הפחתה של כ-25% מהפליטות לנפש ביחס לפליטות כיום וכ-50% מהפליטות לנפש ביחס לתרחיש של עסקים כרגיל.
נשמע מרשים? אבל די אם נאמר שרמת הפליטה לנפש במדינות אירופה כמו איטליה, צרפת וספרד עומדת כבר כיום על פחות מהיעד של ישראל לשנת 2030, וזאת עוד לפני פעולות ההפחתה באותן המדינות. רק לשם השוואה, הקהילה האירופאית הכריזה על הפחתה של 40% יחסית לפליטות בשנת 1990, שהיו ללא ספק נמוכות מאלה של ימינו, וסין הכריזה על הפחתה של 60-65% מהפליטות ביחס לשנת 2005.
אתם בטח תוהים, למה להיות קטנוניים ולא לברך על מה שכן נעשה?
הסיבה די פשוטה. נדמה כי כבר עכשיו אפשר לקבוע באופן ודאי שהממשלה לא תיישים את ההחלטה שלה ולא תעמוד ביעדים שהיא הציבה בעצמה. לראיה, בוועידת האקלים בקופנהגן הכריז נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, שישראל תפחית עד שנת 2020 את פליטת גזי החממה בכ-20% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. כשנה אחר כך, בנובמבר 2010, אימצה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה במטרה לעמוד ביעד שעליו הצהיר פרס.
ההחלטה הייתה מבוססת על דו"ח של ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, חיים שני, שהסתמכה על נתוני חברת מקנזי לפיהם בשנת 2020 כמות פליטות גזי החממה בישראל תהיה 108 מיליון טון ולכן יש להפחית 22.6 מיליון טון. בפועל הוחלט על הפחתת 15.95 מליון טון והוקצו לטובת העניין 2.2 מיליארד שקל עד שנת 2020. המדינה החלה לפעול בשנת 2011, ואפילו לא ניצלה את כל התקציב שהוקצב לטובת העניין, כאשר בשנת 2013 במסגרת החלטת הממשלה לקיצוץ בתקציב התוכנית הוקפאה ל-3 שנים. יתרה מכך בעוד שכמות הפליטות עד שנת 2020 היתה אמורה לעמוד על 86.4 מיליון טון, בפועל כבר בשנת 2012 מדינת ישראל הגיע לרמת פליטות אלה והיד עוד נטויה.
גם ההחלטה של הממשלה על יעד של ייצור 17% מהחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת כגון שמש, רוח וביו מסה (למשל פסולת אורגאנית ביתית), היא לא יותר ממספר על הנייר. הרי בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה על יעד לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% עד לשנת 2020 עם יעד ביניים של 5% עד שנת 2014. את אותו היעד אשרורו שוב בשנת 2011, ואם אתם שואלים את עצמכם מה המצב בשטח, אז בשנת 2015 אנחנו בקושי מגרדים את רף 2%!!!
אם כך, איפה הבעיה?
הבעיה שהנושא לא מעניין את רובנו, בטח לא כמו החתונה של בר רפאלי, ולכן גם לא מעניין את נבחרינו. בנוסף, הסאגה בנוגע לגז הטבעי לא נגמרת, מערך התחבורה הציבורית בישראל מפגר אחר כל העולם במשך שנים, מתקני הטיפול
בפסולת טרם הוקמו וחברות ישראליות שממציאות פטנטים רבים להפחתת פליטות מייצרות ומייצאות את הידע והטכנולוגיה לכל העולם אבל נתקלות בדלתות סגורות ובסחבת כאן.
עלייה בפליטות גזי חממה מובילה לפגיעה בכיס של כל אחת ואחד מאיתנו, לעוולות חברתיות ולחוסר יציבות בעולם כולו. אם יש משהו שלא קשור לדת, למין או ללאום ואין לו גבולות הוא פליטות גזי חממה. אבל דווקא עכשיו, במקום בו יכולנו לעמוד בשורה אחת עם יתר מדינות העולם ולהתחייב ליעד משמעותי להפחתת פליטות ולהבטיח שנפעל בתחום ברצינות, ממשלת ישראל שוב צוחקת לכולם בפרצוף.
לפנייה לכתב/ת 
