המצרי שמגן על ישראל: הערבים מקנאים בכם
שריף ג'אבר הפך לאויב הציבור במצרים בגלל הסרטון "למה אתם שונאים את ישראל?". ממקום מסתורו הוא מספר ל-ynet: "פעם שנאתי אתכם ורציתי להילחם בפלסטין, אבל הייתי עיוור: הסכסוך כבר לא על אדמה – הערבים פשוט מקנאים בישראל. אתם תרמתם לאנושות המצאות וגילויים - ואנחנו? תהיו גאים"
"הסרטון הזה יגרום לי להפסיד הרבה אנשים, אבל למען האמת זה מסר של אהבה ולא של שנאה. אם אתה מוטרד מכך שאני אומר לך להפסיק לשנוא את ישראל - זו הבעיה שלך". למילים החדות, הברורות והאמיצות האלה אחראי שריף ג'אבר, צעיר מצרי בן 22. הוא כתב אותן בחשבון הפייסבוק שלו, שבימים האחרונים הפך למדובר מאוד בקרב ערבים ברשת החברתית, אחרי שג'אבר הפיץ בו סרטון שכותרתו היא השאלה: "למה אתה שונא את ישראל?".
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
אורכו של הסרטון כעשר דקות, והוא מלווה בכתוביות באנגלית. במהלכו מסביר הצעיר המצרי למה לא צריך לדעתו לשנוא את ישראל, אלא דווקא להעריץ אותה על כך שהיא אי של שפיות במזרח התיכון ומתקדמת בהרבה משכנותיה. "למעשה, הוויכוח בין הערבים לישראל הוא כבר לא על אדמה או למי היא מגיעה", חותם ג'אבר את הסרטון, "למען האמת לערבים לא ממש אכפת מזה. הכעס הזה והטינה האלימה לא קשורים לכלום. בתוך הזעם הזה והשנאה תמצאו הערצה רבה למדינה הזו, אבל הערבים מראים זאת בדרך של שנאה כי הם בעצמם מאחלים לעצמם לחיות כמו בישראל".
השבוע הסכים ג'אבר לשוחח עם ynet ממקום הימצאו במצרים, שעליו הוא מבקש לא לפרט בשל החשש מהשלטונות, שאליו עוד נגיע בהמשך. הוא מספר כי בשנים עברו היה מוסלמי אדוק ששינן את הקוראן, אבל בהדרגה חל בו שינוי: "למדתי את ההיסטוריה של הדתות ואת מדעי ההלכה האיסלאמית, אבל מאז 2011 הכול השתנה. ראיתי סרטון וידאו של נערה נרגמת באבנים, ומאותו הרגע התחלתי לתהות על קנקנו של האיסלאם. זה קרה צעד אחרי צעד".
כשהתרחק מהאיסלאם, הוא אומר, החל לחשוב בהיגיון גם על ישראל: "נכנסתי לדף של ראש מחלקת הערבית בדובר צה"ל, אביחי אדרעי, שבירך את המוסלמים לרגל חג מוסלמי - ונענה באלפי קללות של גולשים מוסלמים. אתה מבין? האיש מברך אותם - והם מקללים אותו. הרגשתי שהם חולים, שמשהו לא בסדר. מנגד שמתי לב שהישראלים מנסים להתמודד איתם בהיגיון ולהביע הבנה לכעס המוסלמים, אבל התגובה של הגולשים המוסלמים המשיכה להיות קללות ועלבונות.
"הבנתי שהבעיה היא בחינוך הערבי, שבמשך עשרות שנים הזין את ילדיו במחשבה קלוקלת על ישראל. כשהתחלתי לדבר עם ישראלים הם היו טובים יותר מהמשפחה שלי. בזתי לעצמי על ששנאתי את ישראל ללא הצדקה. ב-2011 רציתי ללכת להילחם עבור פלסטין בגלל השירים על החלום הערבי, אבל אחר כך כבר ידעתי להגיד: ישראל תרמה לאנושות מיליון המצאות, גילויים ומחקרים מדעיים, ומה עשו הערבים? אספו זמרים עם קול יפה כדי שישירו עבור פלסטין? גיליתי שאני עיוור למציאות".
תהיו גאים, אתם טובים גם למי שמייחל למותכם
ג'אבר נולד בכלל בסעודיה, בימים שבהם אביו המצרי ומשפחתו המצרית חיו שם. כיום הוא אזרח מצרים, אבל שיוך דתי אין לו. הוא מצהיר על עצמו כאתאיסט שזנח את האיסלאם. מאז המהפכה שבה הודח הנשיא חוסני מובארק בשנת 2011, נשמע קולם של האתאיסטים במצרים יותר מפעם, אבל הם עדיין נחשבים לאוכלוסייה נרדפת, וזה מה שקרה גם לג'אבר. בשנת 2013, הוא מספר, התעניין יתר על המידה בעיני אחרים בסוגיה של הומוסקסואליות בזמן הרצאה באוניברסיטה. הוא העז להתווכח עם המרצה שלו בנושא, וכמה חודשים אחר כך נעצר בגין "הפצת האתאיזם ברשתות החברתיות". לטענתו, אותו מרצה פברק דפי פייסבוק שבהם כתב בשמו בעקבות הוויכוח שהתנהל ביניהם. "עינו אותי כדי שאודה במעשים ואגיד מי מממן אותי", הוא מספר, "ישבתי במעצר 40 יום, ושוחררתי בערבות של 7,500 לירות מצריות".
בעקבות הפרשה הוא נשר מהאוניברסיטה, למרות שציוניו היו לטענתו טובים. בפברואר 2015 נידון למאסר בגין כפירה בדת, והיה כפסע מלברוח ממצרים לחו"ל. "ברגע האחרון ויתרתי, והרגשתי שאני צריך לדבר מפה. זירת המערכה אינה מחו"ל כפי שחושבים כל האנשים שחשים בסכנה. החלטתי שכל עוד אני יכול - אגיד את מה שאני חושב וזהו. אם אכלא או אמות - לפחות אדע שאמרתי את דעתי. אם אברח מהכלא המקומי לחו"ל - לא ארגיש שם חופשי יותר". הוא נשאר במצרים, מתחבא ממנגנוני הביטחון.
את הסרטונים ברשת החל ג'אבר להפיץ אחרי שהשתחרר ממעצר ב-2013. הוא גילה שיש להם השפעה. "האיומים המילוליים עליי גברו כמובן - איימו להרוג אותי ולהלשין עליי למנגנוני הביטחון, אבל החלטתי להמשיך ולדבר על כל דבר שאני חושב, כי מה שהערבים זקוקים לו הוא חילופי רעיונות מחשבתיים. הם חיים כל חייהם תוך הסתמכות על המילים הנעימות של שייחים ופוליטקאים שקרנים, וזקוקים למילים אמתיות שיכאיבו להם כדי שיתעוררו. אני חושב שהמילים האלה גרמו לאפקט בסרטון האחרון. מאות אלפים נהרגים בסוריה ועשרות אלפים נעצרו, במצרים זכויות אדם מופרות כל יום - ואף אחד לא מדבר. כולם כועסים רק על ישראל, שאם לחשוב בהיגיון היא המדינה הטובה ביותר במזרח התיכון, בכל התחומים".
אתה לא פוחד להביע עמדות מהסוג הזה כשאתה בשטח מצרים?
"החשש שלי מחופש הביטוי הוא כמו החשש שלי מלהילחם על הזכות לנשום. האדם הוא רק גוף עם אסופת מחשבות. הגוף ימות בסופו של דבר, אבל הרעיונות נצחיים. אנחנו מדברים על מולדת ערבית עם מאות אלפי אנשים ואפס מחשבות כמו המחשבות שלי. חשוב לי שהן יונצחו, אפילו דרך סרטון. זה יותר חשוב מאשר להיכלא או להישאר חופשי".
ובסרטון שפרסם, ג'אבר בהחלט אומר כל מה שהוא חושב. כך למשל הוא אומר כי אם נכונה הטענה שישראל הוקמה כצעד קולוניאליסטי, גם מצרים היא קולוניה, משום שלפני הכיבוש המוסלמי שלה היא הייתה נוצרית-קופטית: "זו הסיבה שמחקתי מהראש שלי את המחשבה שצריך לשנוא אחרים כי האדמה לא שייכת להם". הוא שואל בו איך היה נראה השטח שבו קיימת ישראל לו היה שייך לפלסטינים: "איך זה היה? כמו יפן? כמו ארה"ב? כמו גרמניה? זו הייתה מדינה מתורבתת?". הוא מציין את הישגיה המרשימים של ישראל בשנות קיומה, ושישראל היא המדינה הכי טובה לנשים במזרח התיכון. "נניח שתשחררו את אל-אקצה", הוא אומר למוסלמים, "מה יקרה אחר כך? לא תעשו שום התקדמות מדעית – כבר הייתם עושים זאת אם הייתם יכולים".
מאז גזר הדין שהושת עליו בפברואר האחרון מסתתר ג'אבר מפני הרשויות. עם משפחתו הוא בקשר רק מעת לעת, בשל המרחק הפיזי ממנה. בתחילה התנגדה משפחתו בתוקף לפעילותו ולעמדותיו וסירבה לדבר איתו, אבל אחר כך ריככה את גישתה. "אם יגלו
איפה אני, בתוך פחות משעה ידפקו לי אנשי מנגנוני הביטחון על הדלת", הוא אומר. "כל התגובות לסרטון בדף הפייסבוק שלי היו עם איומים, חוץ מאלה של הישראלים. נותרתי חסר מילים לנוכח התגובות היפות שלהם".
"תהיו גאים בעצמכם", הוא אומר לישראלים, "השכנים שלכם רואים בכם את השטן הגדול, ולמרות זאת אתם מצליחים לשמור על הכוח שלכם ובמקביל גם על הטוב שלכם, ועל היחס הטוב מדי שלכם לאלה שמייחלים למותכם".
לפנייה לכתב/ת 
