"למרות קביעת עונשי המינימום, יינתן שיקול דעת לשופטים של מיידי אבנים"
הקבינט קבע בהוראת שעה כי ניתן יהיה להטיל בין שנתיים ל-4 שנות מאסר על בגירים שישליכו אבנים, אולם לדברי גורם משפטי בכיר נקבעה החרגה בעקבות המלצת היועמ"ש. בהתאם להמלצה תינתן לשופטים אפשרות לסטות מעונש המינימום ולרוקן את ההחלטה מתוכן. "זו בעיה לכבול את שיקול הדעת"
עונש מינימום, אבל. ההחלטה שהתקבלה אמש (יום ה') פה אחד בקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע להחמרת הענישה למיידי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים קובעת אמנם עונשי מינימום – אולם בד בבד מאפשרת גם "פתח מילוט" לשופטים. החלטת הקבינט קובעת עונשי מינימום שינועו בין שנתיים לארבע שנים על בגירים שמיידים אבנים, אך תאפשר לסטות מעונש המינימום בהתאם למה שמוגדר "טעמים מיוחדים".
ההחלטה בדבר ההחרגה נקבעה בעקבות המלצת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. הכלי של ענישת מינימום לקוח למעשה מעבירות מין, שבהתייחס אליהן נקבעו עונשי מינימום לעבירות שונות. עם זאת, גם בעבירות מין קיימות החרגות של טעמים מיוחדים.
לדברי גורם משפטי בכיר, "לפי ההחלטה, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים אפשר לשנות. קטינים הוחרגו לחלוטין מהוראת השעה. החשש היה להכניס לכלא צעיר בן 19 שזו עבירה ראשונה עבורו למשך ארבע שנים".
הגורם המשפטי הסביר כי "אם אתה כובל לחלוטין את שיקול הדעת זו בעיה. גם חרדים שזורקים אבנים על שוטרים וגם הפגנות סטודנטים או אנרכיסטים נכללים בהוראת השעה. אין חוק לירושלים, ירושלים זה ישראל. המסר של עונש מינימום זה מסר קיים אבל כשיש מקרים חריגים יש את פתח המילוט הזה".
להבדיל מהמסרים שיצאו בשבועות האחרונים, נראה כי במשרד המשפטים התמקדו הפעם במערכת המשפטית. "יש מסר חיובי לשופטים", אמר הגורם הבכיר. "זריקת אבנים זו תופעה חמורה, אבל התפקיד של המשפטנים הוא לשמור על האיזונים. כשהדרג המדיני רוצה להחמיר צריך לעשות את זה במסגרת כללים ראויים. אין מחלוקת על הצורך להחמיר בענישה".
בהחלטת הקבינט נקבע חידוד של הנחיות הפתיחה באש והעברתן לשוטרים, כולל הגדרה חדשה שלפיה "שוטרים יורשו לפתוח באש כשהם עומדים בפני סכנת חיים לאדם כלשהו". השר לביטחון הפנים גלעד ארדן קיבל את עמדת המשטרה, שלפיה אי אפשר להבחין אם מיידי האבנים הם קטינים או בגירים, ועמד על כך שיוסר סעיף שקובע כי הוראות הפתיחה באש יחולו רק עם בגירים. בפועל המשמעות היא שהשוטרים יוכלו לראות רק לעבר קטינים שמיידים אבנים או בקבוקי תבערה. השרים גם אישרו לשוטרים להשתמש ברובה "רוגר" לצורך פיזור הפגנות.
כמו כן אושרה היוזמה של שרת המשפטים איילת שקד, שדרשה להחמיר את צעדי הענישה באמצעות חקיקה: הטלת עונשי מינימום בשיעור של חמישית מהעונש המקסימלי (4 שנים) שעשוי להגיע עד 20 שנה. עונשי המינימום נקבעו בהוראת שעה למשך שלוש שנים. בנוסף, יינקטו צעדים לענישת קטינים מיידי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים והוריהם, ובכלל זה מאסר וקנסות על קטינים בני 18-14 ועל הוריהם. ביוזמת השרה שקד יישללו קצבאות עבור קטינים שנמצאים במאסר. בנוסף, תיבחן משפטית האפשרות להטיל קנסות מינימום על הורי קטינים בני 14-12 ולהטיל עירבון למשך שנה על הורים של קטינים מתחת לגיל 12.
בימים האחרונים התנהל ויכוח בין המשטרה לבין הפרקליטות בנוגע לנוהל פתיחה באש נגד מיידי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה. במשטרה ביקשו לקבל הקלות בנוגע לירי על המפגינים, אולם היועץ המשפטי התנגד להקלות הללו. בסופו של דבר הסכימו בפרקליטות לאשר ירי לעבר מי שמשליך בקבוק תבערה או אבן, שכן אירוע כזה כבר הוכח כמסכן חיי אדם ואף גבה חיי אדם. אלא שבפרקליטות הוסיפו פרצה משפטית קטנה בנוהל הזה, כשהודיעו שהוראות הפתיחה באש החדשות יתאפשרו רק אם הזורק הוא בגיר ובמקרה שמדובר בקטין אין לבצע ירי שכזה.
קציני המשטרה שדנו בנושא הבינו כי מדובר במלכודת שהשוטרים בשטח לא יוכלו ליישמה. בדו"ח שהציגו לשר ארדן, הם הסבירו כי בשטח לא תמיד ניתן לזהות מיהו קטין בן 16-15 ומיהו בגיר בן 18 ויותר. השר ארדן קיבל את עמדת המשטרה, והיום בישיבה משותפת עם שרת המשפטים וראש הממשלה עמד על כך שהסעיף הזה יירד מנוהל הפתיחה באש החדש. בסוף הישיבה הסכימה הפרקליטות לרדת מהסעיף הזה, ואפשרה את קיומו של הנוהל החדש שלפיו שוטרים יוכלו לירות על מיידי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה במקרה של סכנת חיים.
"זה יאפשר לשוטרים יותר כוח"
קצינים במשטרה בירכו על אימוץ המדיניות החדשה, אך הדגישו מנגד כי בשטח זקוקים לכוחות נוספים. קצין במטה הארצי אמר כי "השוטרים היו זקוקים לכלים נוספים כדי להתמודד עם מיידי האבנים והוראות פתיחה באש מקלות הן כלי אחד שיסייע להם בכך ובעיקר יסייע להשיב את ההרתעה. אנחנו רואים קטינים שזורקים בקבוקי תבערה ואפילו ילדים ממש שזורקים אבנים, צריך להבין שהם מסכנים חיים וצריך היה לאפשר לשוטרים להגן על עצמם ולהגן על חיי אזרחים. במצב הנוכחי הרבה פעמים הידיים של השוטרים היו כבולות".הקצין אמר עוד כי "זו התפתחות חיובית שתאפשר לשוטרים יותר כוח ויכולות מול מי שמסכן את חייהם, גם אם מדובר במבצעים קטינים". עם זאת, הקצין הוסיף כי "זהו רק כלי אחד וכדי להתגבר על הגל הנוכחי של האלימות וגלים נוספים שיבואו - המשטרה זקוקה לתוספת של כוחות קבועים שייפרסו בירושלים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בסיום ישיבת הקבינט כי "הקבינט קיבל פה אחד שורה של החלטות במסגרת המאבק שלנו במיידי האבנים, זורקי בקבוקי התבערה ויורי הזיקוקים. ראשית, חידדנו את הוראות הפתיחה באש. עד לאחרונה השוטרים נהגו לפתוח באש רק כשנשקפה סכנת חיים לשוטרים עצמם. מעתה הם יורשו לפתוח באש ויידעו שיש להם זכות לפתוח באש כשהם עומדים בפני סכנת חיים לאדם כלשהו".
נתניהו הוסיף כי "שנית, החלטנו להטיל עונשי מינימום של ארבע שנות מאסר לבגירים שזורקים בקבוקי תבערה, אבנים או חפצים קטלניים אחרים. בנוסף, להשית קנסות מוגדלים וקנסות מינימום על קטינים והוריהם, ההחלטות האלו יחולו על כל אזרחי ותושבי ישראל. אנחנו מתכוונים לשנות את הנורמה שהתבססה כאן, שבמדינת ישראל אפשר להשליך את החפצים הקטלניים והרצחניים הללו ללא מענה וללא סיכול. זה ישתנה".
לפנייה לכתב/ת 
