הבנק נגד המדינה: מי יזכה בכסף שהוקפא?
5 חשבונות של בעל חברה הוקפאו במסגרת חשדות להלבנת הון. בנק הפועלים דרש את הכסף לכיסוי חובות של החברה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת
מי יקבל כסף שהוקפא בחמישה חשבונות של חשוד בהלבנת הון – הבנק או המדינה? בנק הפועלים, שביקש לכסות הלוואות שנטלה חברת כוח אדם בבעלות החשוד, ביקש להורות למדינה לשחרר לו את הכספים. אולם בית משפט השלום בירושלים, שבדק למי זכות חזקה יותר, קבע שהכסף יישאר אצל המדינה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הוקלטה כשפיטרה אישה בהריון: 'החוק מזדיין'
- הגנב עשה תאונה - בעל הרכב ישלם על הנזק
- 38 אלף ש' למטופלת שנכוותה באמריקן לייזר
- הפניקס סירבה לשלם: 'הוא נפגע באירוע פלילי'
מוסא אבו מדיגם, בעלי חברת "האחים טורי", נעצר בפברואר 2015 בחשד שביצע עבירות הלבנת הון, זיוף וקבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן עבירות מסים שונות. במהלך החקירה הוקפאו חמישה חשבונות בנק שלו ושל החברה עצמה, בהם גם חשבון החברה בבנק הפועלים.
תביעה
העליון קבע: מסגרת אשראי לא ניתנת לעיקול
עו"ד אלדר פרץ
המחוזי אישר לתובע להטיל עיקול על מסגרות אשראי של חייבים שהחזיקו חשבונות במזרחי-טפחות. הבנק ערער: יש להחלטה השלכה על הענף כולו
במרס 2015 שוחרר אבו מדיגם ממעצר בתנאים מגבילים, ובמסגרת דיון בבקשתו להפשיר את החשבונות הוא הגיע להסכמה עם המדינה שההקפאה תימשך עד סיום החקירה, אך לא יאוחר מפברואר 2016. אלא שבנק הפועלים התנגד להסכמה זו, וביוני 2015 פנה לבית המשפט השלום בירושלים בעתירה לביטול הקפאת הכספים בחשבון הבנק של "האחים טורי", על מנת לאפשר לו לקזז כספים המצויים בחשבון עם חובות החברה.
אבו מדיגם לא הביע התנגדות, וכעבור חודש הסכימה המדינה לשחרר 83 אלף שקל מתוך החשבון לטובת בנק הפועלים, אך סירבה לשחרר את היתרה - כ-350 אלף שקל. בתגובה טען הבנק כי כתוצאה מהקפאת חשבון החברה הוא נאלץ לבטל את מסגרת האשראי שלה, ומכאן שיש לו זכות לדרוש פירעון מיידי של ההלוואות שניתנו לחברה בסכום של כחצי מיליון שקל דרך קיזוז הכספים שנמצאים בפיקדונות ותוכניות החיסכון שלה.
המדינה השיבה מנגד כי ביטול ההקפאה יפגע באפשרותה לחלט את הכספים בתום ההליך הפלילי, וטענה כי זכותו ביתרת הכספים גוברת על זכות הבנק בהם, שכן הוא לא השכיל לשעבד אותה לטובתו.
השופטת ג'ויה סקפה שפירא קבעה כי זכותו של הבנק תגבר על זכות החילוט של המדינה רק אם היא זכות קניינית (זכות בעלות, הזכות החזקה ביותר בין סוגי הזכויות). אלא שמעיון בהסכם בין הבנק לבין בעל החברה עולה כי השיעבוד – שהופך את הזכות לפי החוזה לזכות של בעלות קניינית – הוטל רק על אותם פיקדונות שהמדינה כבר שחררה לבנק.
המשמעות היא שזכותו ביתר הכספים היא זכות חוזית, חלשה יותר מהזכות הקניינית, ואינה הופכת את הבנק לנושה מובטח.
כלומר, לבנק יש זכות לקבל כספים מהחברה לכיסוי החוב, אך אין לו עדיפות על פני המדינה, שזכאית להחרים את הכספים לטובת האינטרס הציבורי ולשם כיסוי הנזק שנגרם עקב ביצוע העבירה הפלילית מצד בעל החברה, ככל שייקבע בתום ההליך הפלילי שהן אכן בוצעו.
לפיכך דחתה השופטת את עמדת הבנק וקבעה כי זכותה של המדינה גוברת על זכותו של הבנק. לא נפסקו הוצאות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקש: עו"ד דורון קורן
- ב"כ המשיבים: עו"ד ליאת בכור, עו"ד רס"ב משולם אהרון
- עו"ד ארז הימן עוסק בדיני בנקאות
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
