הרדמה בגיל מבוגר: כל הסיכונים - ואיך נצמצם אותם
לרגל יום הלב הבינלאומי מומחה בכיר מסביר מהן הסכנות בהרדמה, במיוחד עבור מבוגרים ומונה ארבעה שלבים שעשויים להפחית את הסיכון לפגיעה לבבית בעת ניתוח ולאחר מכן
למעלה מ-17 מיליון איש מתים ברחבי העולם כתוצאה מפגיעה בתפקוד הלב וכלי הדם. היום (יום ב') מצויין ברחבי העולם יום הלב הבינלאומי במטרה להגביר את המודעות לגורמי הסיכון לאויב מספר אחד בעולם המערבי.
עוד: תזונה מרפאה: למה כדאי לעבור לטבעונות גם בגיל מבוגר
בניגוד למה שחושבים, מצב ליבו של אדם שעבר ניתוח, כל ניתוח, הוא לא רק דאגתו של הרופא הפנימי או הקרדיולוג. מצב ליבו של החולה הכירורגי, או של זה המאושפז ביחידות לטיפול נמרץ כללי, מעלה אין ספור דאגות לרופא המרדים והדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בחולים בגיל מבוגר. הסיבה המרכזית לכך נובעת מהעובדה שרוב הסיבוכים המסוכנים בעת הרדמה מקורם בפגיעה המשמעותית של תפקוד הלב.
סכנה מיוחדת בגיל מבוגר
כיום, כאשר תוחלת החיים של האזרח הישראלי עוברת את גיל 80, הולך וגדל מספר החולים המבוגרים המגיעים לחדר הניתוח או ליחידות לטיפול נמרץ כללי, שרובן נמצאות באחריות הרופא המרדים.מספר החולים הכירורגיים שבעברם התקף לב הוא כיום משמעותי ביותר. אנשים רבים עברו ניתוח מעקפים או החלפת מסתמים לבביים. רובם סובלים מתופעה הנקראת: "הסינדרום המטבולי" שכוללת, בין היתר, לחץ דם גבוה, דבר המקשה על פעילות הלב ומלווה בסיבוכים לבביים לא מעטים.
לאדם המבוגר נטייה, כמעט טבעית, להשמנת יתר, ולעובדה זאת יש תופעות לוואי המשפיעות גם על תפקוד הלב, היות ובעבור כל 10 קילוגרמים נוספים ומיותרים, הלב מוכרח להזרים לגוף בכל דקה ליטר דם נוסף מעבר לכמות הרגילה.
לכן, חלק חשוב מפעילותו של הרופא המרדים מכוון במישרין לניטור פעילות הלב.
עוד בנושא: מחקר: 3 שעות הליכה בשבוע מונעות שבץ בנשים
4 שלבים בהכנה נכונה להרדמה בגיל מבוגר
שלב ראשון: הכול מתחיל בביקור הטרום הרדמתי. כיום, כל בית חולים בארץ מפעיל מרפאה טרום הרדמתית. מטרתה היא לגלות מבעוד מועד את הבעיות הבריאותיות של המועמד לניתוח ולנסות לשפר את מצבו, כך שהחולה יגיע על שולחן הניתוחים במצב יציב וללא הפתעות, גם מבחינת תפקוד הלב.השלב השני: מתחיל עם הגעתו של החולה לחדר הניתוחים. כל חולה מנוטר לכל אורך הניתוח, והמרדים מקבל באופן רציף מידע על מצב התפקודים החיוניים של גוף המנותח: לב, כלי דם ונשימה.
האמירה הזאת נכונה פי כמה וכמה כאשר מדובר בחולה השייך למה שרבים קוראים הגיל שלישי. כיוון שהחולה המבוגר נמצא במצב מיוחד, בגלל הגבלת יכולתן של המערכות החיוניות, ומכיוון שהניתוח וההרדמה מכבידים על תפקודן, הרופא המרדים חייב לכוון את תשומת ליבו אל המעקב הצמוד למצב החולה.
המרדים מבצע זאת לא רק על ידי בדיקה גופנית של דופק, לחץ דם, צבע העור, צבע הדם באזור הניתוח וכו', אלא גם עזרת מכשור מורכב המודד את תפקוד הלב, מצב זרימת הדם לרקמות הגוף, רמת החמצון בדמו של החולה ונתונים נוספים.
השלב בשלישי: נושא לא פחות חשוב הוא בחירת שיטת ההרדמה המתאימה לחולה. נקודה זאת חשובה במיוחד לגבי חולה הסובל ממחלות שונות הפוגעות במערכות החיוניות . תפקיד הרופא המרדים הוא להתאים את שיטת ההרדמה שנבחרה עבור החולה, אזורית או כללית, למצב החולה.
השלב הרביעי: השלב האחרון הוא משמעותי לא פחות. הסכנות לחולה המנותח, ובמיוחד לחולה עם מחלות לב, לא מסתיימות עם התעוררותו מההרדמה והעברתו לחדר ההתאוששות. חלק ניכר מהחולים המנותחים זקוקים בהמשך למעקב צמוד, גם קליני וגם על ידי ניטור מכשורי, של תפקוד הלב, הנשימה והכליות.
במחקר שבוצע לפני מספר שנים בצרפת הוכח שכ-40% מסיבוכי ההרדמה מופיעים בתקופה המיידית לאחר הניתוח וההרדמה. לכן הצורך למצוא עבור כל חולה לאחר ניתוח את המסגרת המתאימה למצבו הכללי וזאת כדי למנוע את החמרתו.
מסתבר שבעולם המערבי כ- 20-30% מהחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ כללי מובאים לשם רק כדי לעקוב אחרי מצבם הלבבי ונשימתי ולתקן סיבוכים אפשריים. הם נשארים ביחידות המיוחדות האלו 24-48 שעות והעברתם למחלקת האם תלויה ביציבות המערכות החיוניות.
צפו: יום הלב הבינלאומי 2015 בעולם
יום הלב: לעורר מודעות
יום הלב נולד מתוך דאגת הרופאים והקהל הרחב בפני סיכונים הקשורים לתפקוד הלב וכלי הדם. מטרת היום המיוחד הזה היא, בין היתר, עידוד עירנות יתרה של האזרח לגורמי הסיכון שעלולים להשפיע בצורה שלילית על תפקוד הלב: תזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול , עישון, היעדרות פעילות פיזית, וכו'.
עוד: 4 תרגילים שיעכבו לכם את ההזדקנות
אך לא פחות חשובה היא הפעילות ההסברתית בנושא מוכנותו של החולה לכל אקט כירורגי והרדמתי והסיכונים הרבים הקשורים לחולה לב בדרך כלל, ולחולה מבוגר במיוחד, בתקופה הבתר ניתוחית.
תפקידם של אנשי הרפואה הוא, בין היתר, להעלות את מודעות הקהל לסכנות מן הסוג הזה ולעודד לקיחת האמצעים הדרושים לצורך הקטנת הסיכון בעת הניתוח ולאחר מכן.
הכותב הינו פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בן- גוריון בבאר שבע, מנהל אגף הרדמה וטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק
לפנייה לכתב/ת 
