העיקר שבחיפה צחקו על ורמוט / פלג בשבת
האוהדים הירוקים התבדחו על ההחתמה של קשר מכבי ת"א, אבל בסמי עופר הוא הזכיר לכולם מה הוא יודע לעשות. המחמאות על משחק הלחימה של חיפה לא מובנות, וגם דבריו של רוני לוי על "גישה נכונה" עצובים. וגם: למה שחקני האלופה מחזיקים ידיים?
את הוואטסאפ הרוחני הזה קיבלתי בערב יום כיפור, והוא דווקא לא קשור לחתונה של בר רפאלי. רואים שם תמונה מחולקת לשניים: למעלה צילום של מנכ"ל מכבי תל־אביב מרטין ביין עם ערן זהבי במעמד הארכת החוזה, ומתחת ג'ורדי קרויף מחתים את גילי ורמוט. על החלק העליון נכתב: "חתימה טובה", ועל התחתון: "חתימה לא טובה". לנייד שלי החוכמה הזאת הגיעה מחבר, אוהד נאמן של מכבי חיפה.
רוני לוי: "מהמשחקים שאתה סופג כשאתה יוצא קדימה"
היום זה בטח מצחיק את הירוקים הרבה פחות. עם כל הכבוד לשני הגולים ולכל הכוכבים שהתרוצצו על הדשא - המשחק אתמול בחיפה הזכיר לכולם משהו ששכחו מאז ההצגה ההיא באותו מקום במשחק הנבחרת מול בוסניה. מי זה גילי ורמוט.
ורמוט הוא שחקן שיודע להחזיק כדור, להרים ראש, להעביר כובד משחק מצד לצד, לעבור מגינים בקלילות (כמה שחקנים בארץ מסוגלים לעבור מגן עם עקב בין הרגליים?), להבריק (כמה שחקנים כאן היו פותחים ככה רגליים ומשאירים לדור פרץ כדור לגול?). שחקן שאין כמוהו למכבי חיפה ו/או לבאר־שבע. ערן זהבי הוא כמובן השחקן הכי טוב של מכבי ת"א, אבי ריקן זה נכס, אבל בעונת צ'מפיונס כל־כך לחוצה מבחינת הלו"ז, ורמוט הוא השחקן הכי חשוב של האלופה.
את הסופרלטיבים שנשפכו על רוני לוי וקבוצתו אחרי התיקו בבאר־שבע, ממש לא הבנתי. הפרשנים למיניהם אמרו שאחרי ההרחקה (המופרכת) של טואטחה הם נלחמו וגילו אופי. גם הנשיא יעקב שחר היה גאה בלחימה. שטויות. מכבי חיפה היא לא הפועל עכו וזה לא מה שמצפים ממנה, גם לא בעשרה שחקנים.
ולא פחות עצוב שהמאמן קונה את זה. בסיום אמש הוא אמר: "השחקנים היו בגישה מאוד טובה. נמשיך לעבוד קשה". אפשר לחשוב שהם חופרים מנהרות לרכבת הקלה. ומה עם קצת כדורגל? מה עושה על המגרש איתי שכטר שלא פוגע כבר כמה משחקים? איפה הטאלנט אלירן עטר שסיים לרצות את עונשו?
נכון, אופיר קריאף רכש מצוין, אבל המאמן צריך לומר לו שלא ירוץ בטירוף על כל כדור ב־30 הדקות הראשונות, וישפוך לאגר עוד לפני ההפסקה. חלוקת כוחות קוראים לזה. גם לוי עצמו צריך להירגע. לא בשביל להתרוצץ על הקווים ולצרוח על השופטים הביאו אותו. את זה יכול היה לעשות גם ניר קלינגר. ואי אפשר שלא להתייחס לשוער ולדימיר סטויקוביץ', שאחרי הדיפת הכדור החופשי המצוין של זהבי רץ ליציע ועשה פוזות לאוהדים. עד כדי כך היה מבסוט מעצמו, שאחר־כך הוא כבר לא תיפקד. כולל הכדור שעדן בן־בסט נגח לרוחב, והשוער הדף לשערו.
המערך הזהיר של סלבישה יוקאנוביץ', מנגד, היה בדיוק במקום. המאמן הסרבי ידע שהמארחת, עם הקהל הנפלא והדוחף שלה, תבוא להתנפל. אז הוא ניטרל אותם במרכז המגרש ובדקות האחרונות הכניס שני חלוצים. בניגוד לשיחה עם שדרת הקווים, לרוני לוי לא הייתה תשובה.
רק הערה קטנה: החזקת הידיים כמו בגנון של טיבי, גרסיה ואלברמן בכדורים החופשיים של מכבי חיפה, מביכה לא פחות מקשירת הידיים שכפה ריצ'רד נילסן ז"ל על אמיר שלח ואריק בנאדו. אם מגיני מכבי ת"א יחזיקו ידיים גם בצ'מפיונס, ולא מול החלוצים המוגבלים שפגשו אתמול, כדאי שתחזיקו להם אצבעות.
לפנייה לכתב/ת 
