מטיילים בחול המועד? כך תמנעו שריפות יער
30 אלף שריפות בשנה פורצות בשטח פתוח, רבות מהן עקב רשלנות מטיילים. החוק לא אוסר הדלקת אש, אבל כמה כללי בטיחות בסיסיים יכולים לסייע למטיילים, לכבאים וגם לטבע
החגים שמזמנים ליערות ולשטחים הפתוחים אלפי מטיילים - טומנים גם כמה סכנות שהיערנים מצד אחד והכבאים מצד שני מודעים להן היטב: שריפות שפורצות בשטח. כיום אין שום איסור להדליק מדורות בשטח פתוח, גם לא ביערות קק"ל. האיסור היחידי נוגע לשמורות טבע. גם אסון השריפה בכרמל לא שינה זאת.
לפי נתוני שירותי הכיבוי מתמודדים לוחמי האש עם יותר מ-50 אלף שריפות בשנה, כ-30 אלף מהן בשטח פתוח, וכ-15 אלף בשדות קוצים וביערות.
גם ליערנים של קק"ל שאמונים על שמירת היערות אין שום סמכות למנוע הדלקת מדורות. רמי זרצקי, ממונה על הגנת היערות מאש ברגיעה ובחירום בקק"ל: "יש תקנות האוסרות על הדלקת מדורות באזורים מסויימים, ובקרוב מאוד אני מקווה שהן יהיו חשופות לציבור, כדי שיידעו איפה מותר ואיפה אסור להדליק מדורות. אך נכון להיום אין חוק שאוסר על הדלקת מדורות". התקנות, מסבירים בקק"ל, שאושרו בוועדת הפנים של הכנסת, לא נאכפת כי טרם נקבע מי יאכוף אותן.
ברוב האזורים מסמנים למטיילים אזורים בהם מומלץ להדליק אש, אך אין כל אכיפה לכך או חיוב בחוק, למעשה מדובר בבקשה מהמטיילים. כל זאת כאשר חקלאי שמעוניין לשרוף ערימת גזם, מחויב באישור יחידה מקצועית לעניין במשרד החקלאות. לעומת זאת כמעט כל מטייל יכול כיום לשרוף ערימת גזם ביערות קק"ל מבלי לבקש רשות מאף אחד.
שתי הסיבות העיקריות לשריפות בשטח פתוח הן רשלנות מטיילים ואירועי פח"ע, מסביר דובר שירותי כבאות והצלה נגב רס"ל אדיר נעים. לדבריו, מחקר של אוניברסיטת חיפה העלה כי הסיבה העיקרית לשריפות בכרמל היא רשלנות מטיילים. זאת לאחר ניתוח ומיפוי של האירועים ב-30 השנים האחרונות. "נתון זה מתחזק מחקירת הדליקות בשטח פתוח באזור ירושלים בהן רשלנות מטיילים היוותה סיבה לפרוץ הדליקה".
ד"ר יובל ארבל מארגון אקופיס (ידידי כדור הארץ), התריע כי מצב זה "לא בטיחותי עבור המטיילים ועבור היערות. המחוקק הישראלי חייב להעניק סמכויות ליערנים של קק"ל כדי למנוע שריפות מיותרות. האסון הבא הוא רק עניין של זמן". הוא הוסיף: "אין שום סיבה הגיונית להמשיך ולאפשר כללי משחק שמסכנים הן את האדם והן את הטבע".
סכנה: תשעה חודשי יובש
השריפות שנגרמות על רקע חבלני בשטח פתוח מאופיינות בסדרתיות, במספר הצתות בטווח של ימים שמופיעות על קו התפר, למשל באזור ירושלים והצפון (לעתים עקב מתיחות ביטחונית). טפסר רן שלף, רמ"ח חקירות בנציבות, אמר כי "אנו נמצאים במדינה שבמשך תשעה חודשים בשנה יש יובש, תקופה זו בה החורש והיער יכולים להידלק בקלות. אנו קוראים למטיילים לנקוט בכל כללי הזהירות כדי לא לגרום לדליקה בשטח פתוח".
גם אזור הדרום רווי שטחים פתוחים, חורשות ויערות שבהם פורצות לא אחת שריפות. רס"ר דודי אודאי, אחראי יערות שירותי כבאות נגב, ציין כי "בשנה האחרונה התמודדו שרותי כבאות נגב עם מספר רב של שריפות בשטחים פתוחים, חורשות ויערות. הגדולה שבהן באזור הנגב היא השריפה ביער להב בשנת 2014 שבה פעלו צוותי כיבוי רבים. הם אף פינו את תושבי קיבוץ להב מחשש להתפשטות האש. מקרה נוסף השנה - שריפת שדה באזור שדה תימן שבה עלו באש אלפי דונמים והשריפה החלה להתקדם לאזור באר שבע והגן הזואולוגי. במקרים רבים שירותי הכבאות מצליחים למנוע את התפשטות הדליקה ולמזער את הנזק. הציבור לרוב אינו מודע לשריפה שהייתה ולהשלכות שנבעו מרשלנות המטייל בטבע".
שירותי הכיבוי המליצו על כמה כללי בטיחות:
אין להדליק אש באזור בו יש עשבייה או צמחייה.
אין להדליק אש ליד או מתחת לעצים.
יש להדליק מדורות במקומות מסודרים ומיועדים לכך.
אין להתיז דלק או כל חומר בעירה למדורה.
יש לדאוג למים לכיבוי האש וכמו כן לכסות את המדורה בשכבת אדמה עבה.
הדלקת המדורה תעשה על ידי אדם מבוגר שיהיה אחראי לכיבויה המוחלט.
אין להשאיר אש או גחלים דלוקים ללא השגחה.
אם פרצה שריפה, יש לפנות מייד את האזור, להזעיק את מכבי האש ולציין מיקום מדויק ככל הניתן של הדליקה.