כפי שלא הכרתם: כך ייראו המשחקים בטוקיו 2020
ריו 2016 עוד מעט בפתח, אבל ארבע שנים מאוחר יותר, במהדורה ה-32, האולימפיאדה צפויה לעבור מתיחת פנים עם ענפים חדשים וצבעוניים. קראטה, סקייטבורד, גלישה, טיפוס ובייסבול הגיעו לשלב הסינון האחרון של הוועדה, ובישראל בטוחים: הענפים שייכנסו יקבלו דחיפה גם בארץ
נכון, המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 עוד נמצאים הרחק באופק, ועוד קודם לכן, במהדורת הקיץ, כל העיניים יהיו נשואות לעבר ריו בשנה הבאה. אבל בעוד חמש שנים, האולימפיאדה תיראה מעט אחרת ממה שהכרתם עד היום. כניסתו לתפקיד של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך, הובילה לכך שהחל מדצמבר בשנה שעברה הוחלט לאמץ אג'נדה חדשה, ואל המהדורה ה-32 של המשחקים האולימפיים יתווספו כמה ענפי ספורט חדשים.
עשרות ענפי ספורט, חלקם מוכרים וחלקם פחות, קיוו להצטרף לתהילה האולימפית ובניהם אפשר למצוא ריקודים סלונים, סקווש, גלגליות, סמבו, סקי מים ואחרים. בתום תהליך ארוך וסינון קפדני עלו בגורל שמונה ענפים, וביום ראשון האחרון הגיעו חמשת המועמדים הסופיים לבחינת הוועדה המארגנת של המשחקים: גלישה, טיפוס, בייסבול/סופטבול, קראטה וסקייטבורד.
עדיין לא ברור כמה מתוכם יאושרו בישיבת הוועד האולימפי הבינלאומי, במושב ה-129 שיתקיים בריו באוגוסט 2016, אבל על פי האג'נדה עצמה, שלא מגבילה כמות ענפים, ישנו סיכוי לא רע שנראה את רובם או אפילו את כולם נכנסים לרשימה. מנגד, ידוע שהתקרה של 10,500 ספורטאים בסך-הכול תוביל לצמצום במספר הנציגים בענפים אחרים והקשחת הקריטריונים.
"יש לנו יותר סיכוי להגיע לאולימפיאדה מכדורגל וכדורסל"
שני ענפים שהולכים לעשות קאמבק אולימפי, קצת יותר מוכרים מהאחרים, הם הבייסבול לגברים והסופטבול לנשים, שהוצאו מהתוכנית לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון. בייסבול, או בשמו העברי "כדור-בסיס", הוא ספורט קבוצתי שבו כדור קטן וקשה נחבט על ידי שחקן חובט, כשהניקוד מושג על ידי ריצה ונגיעה בבסיסים. ההבדלים בינו לבין הסופטבול הם המגרש הקטן יותר (כל צלע רק 17 מטר, לעומת 27 בבייסבול) והכדור השונה.
"כבר היינו שם, העיפו אותנו ב-2005 לכן זו שמחה גדולה שאנחנו חוזרים לאולימפיאדה", סיפר ל-ynet ספורט יו"ר איגוד הבייסול לשעבר, חיים כץ. "גם לנו בארץ זו שמחה וגם בכל מדינה שבה הספורט מנוהל ונתמך על-ידי הממשלה, כי ברגע שאתה בתוכנית האולימפית המימון עולה וזה נותן זריקת עידוד לכולם. אנחנו התקבלנו שוב לגביע העולם בשנה הבאה, זה מביא התעניינות רבה מאוד. יש בסביבות 2,500 ספורטאים מכל הארץ עם ליגה כמעט לכל גיל. בבוגרים משחקות שש קבוצות, אבל יש רק מגרש אחד תקין ליד פתח-תקווה".
יש לנו סיכוי להגיע לאולימפיאדה?
"אנחנו כרגע מתרכזים בגביע העולם, לפני ארבע שנים היינו מאוד קרובים להגיע לשם. בדירוג העולמי אנחנו כיום במקום ה-22. אי אפשר להגיד שזה בלתי אפשרי, אבל יהיה קשה. הסיכוי שלנו גדול יותר מהכדורגל והכדורסל בארץ".
ענף נוסף שזוכה להצלחה יחסית בארץ, עם אלופי עולם ואירופה, הוא הקראטה. 60 ספורטאים צפויים להיכנס למשחקים, בסגנונות הקאטה והקמאיטה לגברים ולנשים. "אנחנו מצפים לזה יובל שנים, בשבילנו זה יום חג וצעד מקרב", סיפר יו"ר האיגוד גבי מיכאל. "זאת אחת ההחלטות המשמעותיות לענף, אחרי שהוסיפו אותו גם למשחקי אירופה בבאקו. אם הענף ייכנס, יש לו מקום מכובד בתוכנית האולימפית".
למי שלא מכיר, מה זה בעצם?
"קמאיטה הוא סגנון שמזכיר טאקוונדו, בו משתמשים בידיים, ברגליים ולמעשה בכל חלקי הגוף למעט הברך והשוק. קאטה הם תרגילי ראווה עם התחלה וסוף ברורים, ללא יריב ולפי הערכת שופטים".
איך הענף מפותח אצלנו?
"הענף הוא די מסורתי. עוסקים בו קרוב ל-50 אלף איש בו, לא כולם לשם תחרות אלא גם לשם ביטחון ופיתוח ריכוז. עשרה אחוז מהם עוסקים בזה כענף ספורט הישגי עם אליפויות עולם ואירופה".
מי הספורטאים הבולטים?
"יש מספר בנות שמגיעות להישגים באליפויות אירופה ובנים שמדורגים בשביעייה הראשונה. ברגע שיהפוך אולימפי, זה ימשיך לעודד ולהביא ספורטאים נוספים ויהפוך את הכל הרבה יותר מקצועי עם תגמול למערכת וידע מקצועי".
להתחיל מהתחלה
אחד הענפים שנראים באופן מפתיע כהכי פחות מפותחים בארץ הוא דווקא הסקייטבורד, שעשוי להשתחל למשחקים האולימפיים בשני סגנונות - סגנון רחוב וסגנון פארק. בשני הסגנונות אפשר למצוא פעלולים ושימוש במעקות, אבל המרחב עצמו שונה. השיפוט נעשה לפי דרגת הקושי של התרגילים.
בהיעדר התאחדות או גוף מאגד שיעשה סדר, מי שבפועל מנהלים את הענף, כל אחד בפני עצמו, הם בעלי חניות, הדואגים לקיים מדי פעם תחרויות ואפילו משקיעים כספים כדי להביא לכאן ספורטאים מחו"ל ברמה גבוהה. אחד כזה הוא דרור גת, בעלי חנות 'Surf N Skate' בתל אביב, שבעבר עשה ניסיונות להקים איגוד אך כשל. למרות זאת, הוא לא מוותר ומקווה להתחיל בניסיון נוסף כשהסקייטבורד יהפוך לענף אולימפי. "הובלתי מהלך להקים איגוד , אבל זה לא פשוט", סיפר גת. "אני מאוד מקווה שזה יהיה הרבה יותר קל עכשיו, הענף סובל מהזנחה כי התשתיות בארץ מאוד מוגבלות, שלא כמו באירופה. אין חדירה לבתי ספר, אין מודעות לחבישת קסדה".
בעוד בסקייטבורד מתלוננים על משאבים ומתקנים, ישנו ענף ברשימה שאינו מצריך חיפושים קדחתניים אחר מקומות להתאמן בהם - הגלישה. הענף עשוי להיכנס גם הוא למשחקים האולימפים, בקטגוריית גלשן קצר - 1.8 עד 2.4 מטר. מנכ"ל הארגון בארץ הוא יוסי זמיר, שמנבא טובות לענף בארץ. "כבר הרבה שנים שהענף מתפתח בעולם והוא אחד הפופולאריים גם כאן אצלנו", סיפר. "אם יבדקו, מספר הספורטאים יהיה מטורף. מתקרב לכדורגל. יש לנו 150 אלף בארץ, ובכל שנה 20-30 אלף ילדים בקייטנות. זה מתרומם בצורה נהדרת. האיגוד נוסד ב-83' ומקיים כל הזמן תחרויות. השנה נקיים בפעם ראשונה בארץ אליפות של הסבב העולמי בינואר, וזה יעלה עוד יותר את המודעות בארץ. הכיוון נראה טוב, ברגע שהענף יהפוך לאולימפי יעלה קצב הגדילה עוד יותר".
מיהם הספורטאים הבולטים?
"יש לנו את יוני קליין שזכה באליפות אסיה מול גולשים מהטובים בעולם, שזה הישג גדול. ישנם עוד מספר ספורטאים מוכשרים, גם בנות צעירות שהתחילו לפרוץ לאחרונה - ענת ונועה לליאור יוצאות לאליפות העולם, ואנו נתחיל להכשיר אותן עם תוכנית לארבע שנים עם פוטנציאל לאולימפיאדה.
אפשר לצפות למדליה אולימפית?
"עד היום זה היה ספורט עממי וקשה להגיע מיד לתוצאות. בעתיד, כשהספורטאים יצברו ניסיון, יהיה סיכוי למדליה. קודם נעבוד על תוכנית רב-שנתית כדי להתכונן".
הענף האחרון ששואף להיכנס למשחקים האולימפיים הוא הטיפוס הספורטיבי. בין שלל הסגנונות שלו, שניים מהם צפויים להיכנס למשחקים בטוקיו: הראשון הוא טיפוס בולדרינג, שבו מטפסים לגובה נמוך בטבע או על קירות כשהמטפס אינו מאובטח בעזרת חבל, בסגנון השני המטפס מאובטח עם חבל שעובר דרך טבעות ומתקדם מטבעת לטבעת.
לפנייה לכתב/ת 
