בני 18 גייסו 200 אלף ש' ושיפצו את ירוחם
עשרות צעירים וצעירות כבני 18, שירדו להקים כפרי סטודנטים בנגב, גילו באמצע שנת השירות שהמימון שלהם הופסק. במקום להרים ידיים ולחזור הביתה - הם החליטו לקחת את המושכות לידיהם, עברו להתגורר בירוחם, גייסו 200 אלף שקל ופתחו ביוזמה עצמאית לשיפוץ בתים מתפוררים של קשישים ומרחבים ציבוריים מוזנחים בעיר. איך הם עשו זאת?
זהו סיפור אופטימי שהחל במשבר והסתיים בהתנדבות למען הקהילה בירוחם: כ-30 צעירים וצעירות כבני 18 שהגיעו לשנת שירות, הצליחו לעשות את מה שנראה זמן קצר קודם לכן בלתי אפשרי. הם גייסו כ-200 אלף שקל, על מנת שיוכלו לשפץ דירות לדיירים קשי יום בעיר, להשתלב ביישוב, להתנדב ולשפר את פני המקום בשיתוף התושבים. אבל היוזמה הברוכה הגיעה דווקא ממקום של ייאוש, רגע לפני שהם הרימו ידיים וויתרו על הכל.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- סטודנט? מגורים במרכז ב-650 שקל לחודש
- מכולות לסטודנטים בשדרות: 450 שקל בחודש
- הצעירים שישכנעו אתכם להתיישב בנגב
הצעירים, חברי קומונה בשם "קרנפים", ירדו לדרום במקור מטעם עמותת איילים, במטרה לבנות כפרי סטודנטים בנגב, אבל במהלך שנת השירות גילו שהכסף נגמר. המדינה הפסיקה להם את המימון לאחר מעצרו של ראש העמותה מתן דהן, במסגרת חקירת פרשת השחיתות הציבורית. בעמותה הסבירו לחברי הקבוצה שאם הם רוצים להמשיך בפעילות התנדבותית, עליהם לממן אותה בעצמם או ללכת הביתה.
הצעירים, שחששו שהם ייאלצו לחזור הביתה מבלי להשלים את המשימה, החליטו לא לוותר ולהעביר את שנת השירות שלהם במקום אחר. הם חברו למועצה המקומית בירוחם, והחליטו לשפץ את הדירות והשכונות ביישוב בעזרת הידע שצברו. "חוסר הוודאות היה אחד הקשיים הגדולים", מספר יונתן קילמניק (19), מעמק חפר. "לא ידענו איך נצליח לגייס כסף. התקשרנו לחברות, שלחנו מיילים, ניסינו דרך הורים וחברים, עד שבסוף הצלחנו לגייס 200 אלף שקל לחומרי בניין ומחיה".
עלויות המחיה כללו דופלקס ששכרו ביישוב. "גרנו בצפיפות אבל כבר היינו רגילים, כבר היינו כמו משפחה", הוא מספר. "למזלנו לא וויתרנו. לפעמים אכלנו רק פתיתים מדי יום כי לא היה מספיק כסף, וגם לא עניין אותנו אם יש או אין מקלחת. היינו מאוחדים כדי להפוך את השנה הזו למשמעותית ושנוכל להסתכל אחורה ולומר שלא בזבזנו שנה מחיינו".
"הפכנו כלום להכל"
העבודה התבצעה בשיתוף התושבים, כאשר קילמניק מספר כי הם השלימו שיפוץ של דיור ציבורי, גינות ומרחבים, שהיו במצב של הזנחה קשה. "נכנסנו לדירות פרטיות של קשישים, עריריים וחולים ושיפצנו להם את הבית, אם זה צנרת, קרמיקה, שירותים או צבע", הוא מפרט. "היה מדהים לראות כמה טוב עשינו להם, הפכנו כלום להכל".
כך נראתה קומונת הקרנפים מבפנים - צפו
יעל מעוז (18), ילידת גבעתיים, מספרת כי "היה קשה, אבל אין דבר כזה להתחיל משהו ולא לסיים אותו, אז החלטנו ללכת עם זה עד הסוף. היינו קבוצה גדולה ונתנו כוח אחד לשני. הרגשנו שאנחנו יכולים לעשות שינוי, גם אם קטן. אני חשופה להרבה אנשים שאיכפת להם, זה חינוך מהבית. אני לא חושבת שלנוער של היום לא אכפת, פשוט לא שומעים על זה מספיק. אני מרגישה שיש תקווה".
המועצה המקומית סייעה כאמור לצעירים לממש את היוזמה. "ראינו בהם כוח איכותי", מספר ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון. "הם היו אמורים לבנות כפרי סטודנטים, אבל הפרוייקט היה בסכנת סגירה. הם פנו אלינו ובדקו אם יוכלו להיות רלוונטיים ליישוב, והטלתי עליהם את אחת המשימות החשובות: ללכת לשכונות, לעשות מהפיכה בגינות הקהילתיות ברחובות, לעבוד יחד עם התושבים ולשפר את המצב. נוצר פה כוח עירוני. הם הטביעו חותם. ממשבר הם עברו להישג".
משדרות - לבאר שבע - ולירוחם
בפוסט שהעלו לפייסבוק הצעירים, שבינתיים סיימו את שנת השירות, הם תיארו את פועלם. "המטרה של הפוסט הזה היא להראות שדברים טובים כן קורים במדינה הזאת, שמעבר לשחיתויות ולפשעים יש גם אנשים טובים, ושאם אנחנו הצלחנו לעשות משהו טוב בשנה הזאת ולבנות פרוייקט כזה - אז אין סיבה שאנשים אחרים לא יצליחו", כתב אחד מחברי הקבוצה. "אנחנו לא שונים מאף אחד וכל בן אדם שרוצה לעשות משהו כזה, מסוגל".
במקור, כללה הקבוצה כ-40 צעירים, אבל חלקם עזבו בעקבות ההתפתחויות. קודם להגעתם לירוחם, הם עבדו בבניית דירות ממכולות בעיר שדרות. "מגיעים 40 ילדים לאתר בניה ומתחילים לעבוד בעבודות בניין "אמיתיות": חפירת תעלות לצנרת ביוב, עבודה עם פטישי אויר, נהיגה על במות הרמה, עבודה בגובה, דיסקים, מכבשים, טיוח וכ"ו", פורט בפוסט.
"בנינו במטרה לאפשר השכרה של דיור מוזל לסטודנטים ועבדנו מהבוקר עד הערב (לפעמים גם בלילות), קורעים ת'תחת, ישנים על שק"שים באתר בניה, קונים לעצמנו, מבשלים לעצמנו, דואגים לעצמנו. אחרי כחודש וחצי של עבודה העבירו אותנו לבאר שבע, כדי ללמוד בנין: שילדאות טפסנות וברזלנות. לקראת סוף הקורס, העמותה הסתבכה באירועים שלא קשורים אלינו ותקציב המחיה הופסק".
"בשנה הזאת למדנו שלהתייאש ולחתוך באמצע זאת לא הדרך הנכונה. התבגרנו והכרנו חברים ואנשים שילוו אותנו לכל החיים", הוסיף כותב הפוסט. "הצלחנו, אנחנו יודעים שהצלחנו. רצינו להראות שגם דברים טובים קורים במדינה שלנו, ושהקושי הוא מקום ללמידה והתפתחות ושאם אנחנו מסוגלים לעשות משהו טוב, גם אנשים אחרים מסוגלים".
לפנייה לכתב/ת 
