המדינה האירופית שהפליטים מוותרים עליה
מתוך 487 אלף שהגיעו לחופי אירופה מתחילת השנה פחות מ-3,000 בחרו בקפריסין, המדינה הקרובה ביותר לסוריה שחברה באיחוד. רוב מי שהגיע מנסה לעזוב. קפריסין בקושי מאשרת בקשות מקלט ומעדיפה לקלוט נוצרים, אבל כועסת: "מנסים לרצוח אתכם ואתם בררנים?"
לפני תשעה חודשים הגיע פאדי, פליט מחומס, עם מאות פליטים סורים אחרים בסירה לקפריסין. בקשת המקלט שלו עדיין לא אושרה. הוא החליט לנסות להמשיך במסע לאירופה, בכל האמצעים האפשריים.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ההחלטה שלא פאדי שלא לנסות להשתקע בקפריסין, המדינה באיחוד האירופי בעלת הקרבה הגדולה ביותר לסוריה, נובעת ממדיניותה של קפריסין, שמונעת מרוב מי שמבקש מקלט להביא את משפחתו. בשביל פאדי, שעשתה את המסע לקפריסין ללא אשתו ובנו הפעוט, "הזכות לאיחוד המשפחה" הייתה חשובה מספיק בשביל להמשיך "באמצעים לא חוקיים" לשבדיה, שם הגיש בקשת מקלט באוגוסט.
מתוך יותר מ-487 אלף פליטים ומהגרים שהגיעו לחופי אירופה מתחילת השנה, פחות מ-3,000 מהם הגיעו לקפריסין, שנמצאת כמאה קילומטרים ממערב לסוריה. המצב שונה לחלוטין באיים היווניים הסמוכים, שאליהם הגיעו מתחילת השנה 357 אלף מהגרים. שלא כמו מלטה, שנמצאת בין איטליה ללוב, קפריסין רחוקה מדי משאר היבשת כדי לשמש תחנת מעבר.
מראיונות עם פליטים ומהגרים, מדיניות המקלט של קפריסין היא הסיבה העיקרית שהם מוותרים עליה אחרי שהם עוזבים את מולדתם. בשנה שעברה רק 3% ממבקשי המקלט קיבלו מעמד של פליטים, שמאפשר להם לחיות במדינה ולעבוד בה כחוק. 56% קיבלו "הגנה משנית", שמעניקה להם פחות זכויות מאלו של הזוכים במעמד הפליטים.
בשנה שעברה ערכה קפריסין תיקונים בחוקיה כדי שמי שמקבל "הגנה משנית" לא יורשה להביא לקפריסין את משפחתו, או יוכל לנסוע בחופשיות מחוץ לקפריסין. "הגנה משנית" מעניקה אפשרויות העסקה מוגבלות מאוד, מה שאומר שמי שמקבל אותה לא יוכל לכלכל את עצמו, ובנוסף לא יהיה חסין בפני גירוש.
"כשאתה פליט אתה מאבד הכול, והמשפחה שלך היא רשת הביטחון שלך כדי שתוכל להיבנות מחדש", התייחסה דוברת בסוכנות האו"ם לפליטים להחלטה של קפריסין שלא לאפשר איחוד משפחות. עורכי דין מקומיים ופעילי זכויות אדם האשימו את ממשלת קפריסין בשינוי החוקים במטרה למנוע ממהגרים להגיע. "הם רוצים להעביר לפליטים את המסר: 'אל תגיעו לקפריסין בגלל שאם תגיעו, לא יכירו בכם כפליטים'. וזה עובד", אמר ראש ארגון זכויות האדם KISA.
המהגרים מוותרים על קפריסין גם בגלל שהיא לא חלק מהמדינות שחתומות על אמנת שנגן, שמעניקה חופש תנועה בין המדינות החתומות על האמנה. התיירים שמגיעים לקפריסין צריכים ויזה כדי להמשיך למדינות אחרות באירופה. בגלל שלרוב הפליטים אין דרכונים בתוקף, הם לא יכולים גם לקבל ויזות.
רבים מהפליטים לא נרשמים ברשויות עם הגעתם כדי שיוכלו להגיש בקשת מקלט במדינה אחרת, ולכן גם לא יכולים לחיות במחנות פליטים. במקום הם חיים ברחובות או במקלטים בלתי רשמיים.
שירות המקלט הקפריסאי מגן על המדיניות שלו, וטוען כי כל מקרה נבדק לגופו וקפריסין פועלת בהתאם להנחיות האיחוד האירופי. ב-22 בספטמבר הצביעה המדינה בעד תוכנית האיחוד האירופי ליישב מחדש 120 אלף פליטים, אך ציינה כי היא מוכנה לקחת רק 300 מהם, ומעדיפה שהם יהיו נוצרים.
בינתיים הפליטים שרוצים לעזוב, ומוותרים על השירותים שמציעה הממשלה, מעוררים את זעם הרשויות. גורם ממשלתי שנותר בעילום כועס על הפליטים הבררנים: "אם אתה בורח מרדיפה אתה יכול לבחור? אם מישהו רץ אחריך ומנסה להרוג אותך אתה תגיד לעצמך 'אני לא רוצה את קפריסין, אני רוצה את גרמניה'?".
לפנייה לכתב/ת 
