חיים כהן נלחם במחסור בעגבניות

את עידן רייכל אנחנו כנראה מאוד אוהבים, אחרת אין הסבר אחר לזה שנסענו לראות הופעה שלו בפעם הרביעית. הפעם הראשונה הייתה בקיסריה, הפעם השנייה בהיכל התרבות, הפעם השלישית בירושלים והפעם הגדלנו לעשות וירדנו למצדה, לפסטיבל תמר.

ההופעה היתה אמורה להתחיל בשעה 21:30, אבל היא התחילה בשעה 22:05. למה? כי העם נתקע במזנונים. זה טבעי. הכרוז הפציר במשך חצי באנשים להיכנס כי ההופעה עומדת להתחיל. אחר כך הוא עבר לתחנונים.

לקחנו אתנו אוהל גדול, כי תכננו לישון בשטח. אם תספרו לאלי אילדיס שאני ישנתי באוהל במדבר הוא יצחק לפחות שלושה ימים. מי שמכיר אותי טוב יודע שאני והמדבר יכולים להיות חברים לשעה קלה, אחר כך זה נגמר ולא חוזר על עצמו הרבה זמן.

ההופעה התחילה, בלית ברירה, ואז נכנסו אנשי המזנונים, ובמשך חצי שעה הקימו אנשים שתפסו להם את המקום. קצת התווכחו, קצת כעסו, אבל הכל זה שאריות של החיים, שרתי איתו וניסיתי לנחם את עצמי. איך אשן הלילה באוהל בלי המזגן שלי ועם יתושים שאני לא מכיר?

חיים כהן במסעדת יפו תל אביב(צילום: ירון ברנר)

אחרי ההופעה נסענו למקום שלינת הלילי מאושרת בו על ידי הרשויות. מה זה אומר? זה אומר שנוסעים בדרך עפר עמוק לתוך המדבר, עד שמגיעים לדגל ישראל, ואז לאפיק נחל בלי מים. כמובן זה תמיד בלי מים. רוב הנחלים בישראל - ויש כנראה המון - הם בלי מים או במצב של שטפונות.

חוץ מזה יש שם גם שירותים אקולוגיים. בגדול זה כמו שירותים רגילים, רק שבמקום מים יש דלי עם נסורת. היתרון הוא שאין רעש, והחיסרון הוא שיש להקה גדולה של זבובים קטנים. התוצאה: נסיגה ואיפוק עד מוות.

נכנסתי לאוטו, והורדתי את הכיסא למצב שכיבה. כמובן שאי אפשר להשאיר את המנוע דולק בשביל המזגן, כי זה מדבר, ולא יעלה על הדעת להפר את השקט. פתחתי את החלון והתאמנתי בלהתרגל לזבובים. אם אימא שלי היתה חיה היא היתה מתה על המקום, רק מלראות את הבן שלה ישן ככה.

"קצ׳ו א-פפה" לחשה לי לפתע בת קול. זה קורה רק במדבר. "מה קצ'ו א-פפה?", שאלתי. "זאת התשובה למחסור בעגבניות", ענתה לי, והמשיכה, "בחדשות לא הפסיקו לדבר על מחירי העגבניות ואיזה מסכנים החקלאים שהמדינה לא ממש עוזרת להם. פעם היינו אוכלים לפי עונות השנה, היא לחשה, פעם היה היגיון של הטבע, והחיבורים של חומרי הגלם בסיר היו רק לפי מה שהטבע נתן. ואז באתם אתם, השפים, בני האדם, וקילקלתם הכל, ובעבור מה? בעבור האגו שלכם. רוצים הכל כל הזמן. למה? ככה. סוף סוף אין עגבניות בסוף ספטמבר ממש כמו פעם. מחר תתחילו לאכול ביום חורף קר אבטיח מהמקרר", נזפה בנו בת הקול.

(צילום: ירון ברנר)

כשפקחתי את עיני מצאתי את עצמי מקומט על מושב הנהג. הרגשתי כמו חלק של וולבו, אבל למרות זאת המשכתי באיפוק. דילגתי על האקולוגיים, נפרדתי מהמדבר העוצמתי, מהצבע החום שלא נגמר, מהעץ היחיד שרואים באופק ולעולם לא מגיעים אליו, וגם מלהקת הזבובים שהמתינה באסלה על הנסורת, בציפייה לעונג הבא.

"אפשר גם בלי עגבניות", לחשתי, למקרה שבת הקול גם שומעת, ונסעתי הביתה.

פסטה פיצ'י

X

צילום: ירון ברנר

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

המצרכים:

600 גר' קמח פסטה

600 גר' קמח דורום

580 מ"ל מים פושרים

20 גר' מלח

20 גרם שמן זית

(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:

שמים את כל המרכיבים בקערה, ולשים במשך 15-10 דקות.

קאצ'ו אה פפה (Cacio e Pepe)

פירוש שמה של המנה הזו באיטלקית מתחלק לשתיים - קאצ'ו היא גבינת פקורינו טרייה, ופפה זה פלפל שחור.

גיוון: 

מי שמעוניין בגרסה הישראלית, יכול לדלג על הוספת הפקורינו ולהוסיף בעת ההגשה חופן מגבינת המאירי. 

המצרכים:

120 גר' פסטה פיצ'י

1/3 כוס שמן זית

מלח

1 כפית שטוחה פלפל שחור גרוס

חופן גבינת פקורינו מגוררת

(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הפסטה - מחממים סיר מים עם מלח עד לרתיחה. כשהמים רותחים, מכניסים פנימה את הפסטה ומבשלים במשך כ-3-2 דקות עד להתרככות (שימו לב: יש למצות את זמן הבישול הרשום, ולהמשיך לבשל גם כשהפסטה מתחילה לצוף).
2. מכינים את הרוטב - מחממים שמן זית ופלפל שחור במחבת כדקה על אש נמוכה (הרעיון הוא להוציא את הארומות של הפלפל השחור לתוך השמן).
3. מגבירים את האש ללהבה בינונית, מעבירים את הפסטה לשמן ומוסיפים שלוש כפות ממי הבישול של המים לתוך המחבת. מערבבים כחצי דקה, ומוסיפים את חופן הפקורינו. מערבבים היטב ומוזגים לצלחת, מגישים.
   

חמין פיצ'י

התבשיל נפלא אחרי שעתיים, אבל גם אחרי שבע שעות. מי שיכין אותו ביום שישי ויניח אותו על פלטת שבת למשך מספר שעות, ייהנה מתבשיל אלוהי.

ועוד משהו: סוד הקסם טמון בשמן, אז שאף אחד לא ינסה להוריד מהכמות המקורית.  

גיוון:

ניתן להחליף את הפטסה פיצ'י במקרוני עם חור (כמו שנהגנו לומר כשהיינו ילדים) או בבוקטיני.

המצרכים:

2 עופות, מופרדים לשוקיים וירכיים (4 שוקיים ו-4 ירכיים)

1/2 כוס שמן תירס

מלח

2 כוסות מים

750 גר' פסטה פיצ'י או 2 חבילות בוקטיני

(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הפסטה במים רותחים עם מלח עד להתרככות. (שימו לב: פסטת פיצ'י יש לבשל במשך כ-3 דקות). מסננים ומניחים בצד.
2. ממליחים את העוף במלח גס, ומניחים בצד במשך כ-1/2 שעה. שוטפים ומנגבים היטב בעזרת מגבת נייר.
3. מחממים שמן בסיר על אש בינונית גבוהה, ומטגנים את העוף היטב משני הצדדים במשך מספר דקות עד לקבלת גוון זהוב עמוק.
4. מוציאים את העוף מהסיר ומעבירים פנימה את הפסטה. מערבבים היטב כך שכל טעמי השמן של העוף יעטפו את האטריות.
5. מחזירים את העוף לתוך הפסטה, ומסדרים כך שחלק מהפסטה תרפד את תחתית הסיר יחד עם העוף. סוגרים במכסה, וממשיכים לבשל כ-2-3 דקות על אש בינונית. מוסיפים 2 כוסות מים רותחים ומבשלים כשעה.
6. מנמיכים את האש, שמים על פלטה של שבת או מעבירים לתנור שחומם מראש ל-100 מעלות למשך שעה נוספת. מגישים.
   

(צילום: ירון ברנר)